הרחק מעין הציבור, מפעילה בשנים האחרונות הנהלת בתי המשפט מערכת מעקב אחר אזרחים המפרסמים ביקורת נגד שופטים ברשתות החברתיות ובאתרי אינטרנט. עובד מיוחד מטעם ההנהלה אחראי להפעלת מערכת המנטרת את הרשתות, מאתרת פרסומים "בעייתיים", מקטלגת ומרכזת אותם. לעיתים פונים לאזרחים שפרסמו את הביקורת ומבקשים מהם למחוק את הדברים, במקרים אחרים פונים לחברות המדיה הגדולות כדי שימחקו הן פרסומים, ומעבר לכל אלו גם הוגשו כמה תלונות למשטרה.
המעקב, שנחשף באתר "מידה", גרר ביקורת רבה הן בשל העובדה שרשות שלטונית אוספת מידע על אזרחים, הן בשל הטיה מובנית במערכת, והן בשל חוסר הפיקוח והבקרה עליו. בשל כך, הודיע בשבוע שעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי, במכתב לתנועה למשילות ודמוקרטיה, על הקפאת השימוש בו, "עד להשלמת הליך הבחינה של הוראות הנוהל שבנדון".
החשש משימוש לרעה במידע שנאסף על אזרחים אינו רק תיאורטי. הנה מקרה שעשוי להמחיש את גודל הבעיה - לא רק בקיום מאגר המידע והשימוש בו, אלא גם בעצם הסמכות הסמי־אכיפתית שנטלה לעצמה הנהלת בתי המשפט. מדובר באדם (שמו המלא שמור במערכת) שבנסיבות שונות נקלע לסכסוך בענייני משפחה הנוגע בין היתר למשמורת על ילד משותף. פרטי הסכסוך אינם רלוונטיים להמחשת הבעיה, כמו זהות בת הזוג לשעבר: מזכירה בבית המשפט העליון. רצה הגורל, ובת הזוג נמצאת בקשרים טובים עם הקולגה שלה - עו"ד ליאת יוסים - הממונה מטעם הנהלת בתיהמ"ש על טיפול ב"פרסומים פוגעניים" כלפי שופטים.
יוסים, בעדותה במשטרה, הודתה כי פעלה "לסייע" לבת הזוג המדוברת תוך שימוש בסמכותה ובכלים שעומדים לרשותה - הן כדי לאסוף מידע על אודות בן הזוג הפרוד ופעולותיו והן כדי לפתוח נגדו בהליכים פליליים. בעדותה הסבירה כי היא מוסמכת "לטפל ולתכלל את נושא ההכפשות נגד שופטים במערכת המשפט".
למרות שההסמכה הרשמית שלה נוגעת ספציפית לשופטים ועובדי המערכת, בחרה יוסים לפעול גם לטובת עובדת אדמיניסטרציה במערכת. הרקע לכך היה פרסומים עליה באתרים ידועים המבקרים את מערכת המשפט בשפה חריפה, ובהם גם פרטים אסורים. אותם אתרים היו חלק מהרקע להקמת המאגר מלכתחילה.
קב"טים, לטיפולכם
"ט' (השם המלא שמור במערכת) פנתה אלי ואמרה שהיא מאוד מפוחדת ומאוימת", סיפרה עו"ד יוסים, "היא ציינה בפניי כי היא משוכנעת שהפרוד שלה מיודד ומכיר אישית את מנהלי חלק מהאתרים המדוברים. לדבריה, הוא אמר לה שהם נפגשים, ולכן היא מפחדת מהם. היא ציינה שהפרוד שלה אלים, לא יציב, לא עובד, מתכתב בפייסבוק באופן אובססיבי עם מנהלי האתרים, שהוא בקושי מתפקד, שהוא נוטה לפנות במכתבים רבים ובתלונות לכל מיני גופים כגון מבקר המדינה..."
בשלב מסוים הפרוד נעצר וכאשר שוחרר - הופיעה על כך ידיעה מלווה בסרטון באחד האתרים. עו"ד יוסים: "ט' שוחחה איתי בבוקר הפרסום בחרדה רבה, בפחד, בבכי, בדכדוך גדול, באימה מכך שהפרוד ושאר המופיעים בסרט, יגיעו ויפגעו בה או בקטין. עירבתי בנושא מייד, עוד בפרסום הראשון, את המנהלת של ט'... וכמובן את קציני הביטחון של המחוז במשמר בתי המשפט".
בעדותה מתארת יוסים קשר שוטף והדוק עם ט' וליווי צמוד שלה: "בסמוך לאחר מכן, ט' הגיעה למשרדי הנהלת בתי המשפט. היא היתה בוכייה מאוד ונרגשת, ישבה אצלנו בחדר פנוי וסיפרה שבלית ברירה היא נאלצת לעבור למקום חסוי - יחד עם הקטין שלה - מקלט לנשים מוכות". במקרה אחר היא מספרת: "ט' אמרה לי שהיא חוששת שהפרוד מחפש אותה גם במקלט החסוי, היא עדיין מאוד חוששת ומאוימת".
בהמשך העדות מתארת עו"ד יוסים כיצד פעלה להסיר את הפרסומים בגינה של ט' מהאתרים השונים: "בהתאם לנוהל מנהל בתי המשפט, פנינו לאתרים השונים להסרת האזכורים הרבים האסורים, כלומר ההכפשות הקשות וחשיפת תיק המשפחה ושם הקטין. הצלחנו להסיר יותר משמונה פרסומים בעניינה".
"המאגר - אנטי־דמוקרטי"
נוסף על שיתוף הפעולה בין עורכת הדין לבין ט', הגיש קב"ט הנהלת בתיהמ"ש במחוז מרכז תלונה נגד הפרוד בחשד שהוא עומד מאחורי פרסומים שונים העוסקים בשופטת המטפלת בתיק. "היועצת המשפטית של הנהלת בתי המשפט", כתב בתלונה, "העבירה לי לינק לאתר... הכותבים מכנים את השופטת בשמות גנאי. פרסומים מסוג זה יוצרים זילות במערכת בתי המשפט ובמערכת השיפוטית. לאור זאת הוחלט להגיש תלונה כנגד הפרוד".
כפי שהודיע המשנה ליועמ"ש, יש בעיות קשות בעצם קיום המאגר ו"התפקיד המיוחד" שלקחה על עצמה יוסים. ד"ר שוקי שגב, מומחה למשפט חוקתי מהמכללה האקדמית נתניה, מסביר: "אם מישהו מאיים על שופט או שיש סכנה לחייו של שופט - ברור שהמשטרה צריכה לחקור ולהעמיד לדין. זה הרי מובן מאליו. אבל מפה ועד להקים מערכת אכיפה אישית וספציפית שנועדה לשופטים ולעובדי בתי המשפט? יש פה ליקוי מאורות חמור מעצם המחשבה שבשם ההגנה על השפיטה, כביכול, הם יכולים להקים מנגנון משל עצמם. ומה עם כל האנשים האחרים ש'סתם' מאיימים עליהם בפייסבוק? מדוע שהשופטים יזכו למעמד מיוחד?
"מעבר לכך יש כאן אפקט מצנן אדיר כלפי אנשים שנעשה להם עוול, שיתחילו לחשוב פעמיים אם לכתוב על זה או להתלונן. יש כאן פגיעה קשה בחופש הביטוי ופגיעה קשה בחופש הפרט, אבל מעל לכל פגיעה קשה בשלטון החוק ובשוויון הבסיסי בפני החוק. איפה מבחן בוזגלו? יש דרכים להבטיח את שלומם של אנשים מפני איומים בלי שהמערכת תיקח לעצמה סמכויות ועוד תסתמך על גופים חיצוניים לשם כך. זו פשוט שרירות שלטונית. אנשים שיש להם כוח ניצלו אותו באופן בעייתי. זה אנטי־דמוקרטי במלא מובן המילה".
תגובת דוברת מערכת בתי המשפט:
"בנובמבר 2015 מינה מנהל בתי המשפט כתוארו אז, השופט מיכאל שפיצר, את עו"ד ליאת יוסים כגורם הממונה המרכז את הטיפול המערכתי הנוגע ליישום "נוהל עבודה ובקרה לטיפול בפרסומים פוגעניים ברשת".
"הקשר שקיימה עו"ד יוסים עם העובדת, המועסקת במערכת בתי המשפט, נעשה על בסיס מקצועי מובהק. הטיפול היה בהתאם לנוהל, על רקע פרסומים פוגעניים כמפורט בו והנוגעים לתיק משפחה בעניינה של העובדת.
"ההליכים בתיקי משפחה מתנהלים על פי דין בדלתיים סגורות וקיים עליהם חסיון. למרות זאת כללו הפרסומים פרטים מן ההליך ואף אוזכר שמו של קטין בתיק. בעקבות טיפולה של עו"ד יוסים הוסרו חלק מהפרסומים שנעשו בניגוד לדין וכללו התייחסות מפורשת לתפקידה במערכת. (הפרסומים אשר עדיין ניתן למצוא כוללים ביטויים כגון: "---(שם העובדת) פדופילית אלימה, מדובר במזכירה פדופילית בבית המשפט העליון-THE JERUSALEM SUPREME COURT…" . כל הפעולות שבוצעו על ידי עו"ד יוסים במסגרת הטיפול בעניינה של העובדת הינן מכח הסמכויות שהוענקו לה בנוהל וכחלק ממילוי תפקידה.
,ראוי להדגיש כי נוהל "עבודה ובקרה לטיפול בפרסומים פוגעניים ברשת" מטרתו היא לסייע להנהלת בתי המשפט להתמודד עם תופעה חמורה הולכת וגוברת של ניסיונות לפגיעה בשופטים ועובדים, באמצעות הפצת מסרים שליליים באינטרנט וברשתות חברתיות, הכוללים ביטויים שיש בהם השפלה, ביזוי ופגיעה בכבודם של השופטים והעובדים במערכת. הנוהל מגדיר את תחומי האחריות של הגורם הממונה ומעניק לו סמכויות שונות על מנת שיוכל לפעול ליישומו, כפי שפעלה עו"ד יוסים במקרה זה.
"בעניין נושא פנייתך ישנו הליך שיפוטי תלוי ועומד, במסגרתו הוגשה קובלנה פלילית העוסקת בשאלות אותן העלת בפנייתך. בנסיבות אלו, אנו מנועים בעת הזו מליתן התייחסות מעבר לאמור לעיל"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו