ראש השב"כ נדב ארגמן הזהיר אתמול בכנס באוניברסיטת תל אביב כי מדינה זרה מתכננת להתערב במערכת הבחירות הקרובה בישראל - ככל הנראה דרך הפעלת אמצעי תעמולה ברשתות החברתיות ואולי גם דרך חדירה למחשבי המפלגות השונות, או דרך חדירה לוועדת הבחירות המרכזית לכנסת.
מומחי סייבר וביטחון שפנינו אליהם ניסו להסביר מהן הסכנות שמפניהן מתריע ראש השב"כ. האלוף במיל' פרופ' יצחק בן ישראל, ראש סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון וראש מרכז הסייבר ויו"ר סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה מסביר כי רוסיה כבר פעלה כך בארה"ב ובצרפת, ולכן היא תוכל בקלות לעשות זאת בישראל.
"מדובר בשיטה פשוטה מאוד - אתה חודר באמצעי סייבר אל מחשבי המשטרה והפרקליטות ומשתיל במסמכים הרשמיים עובדות מזויפות. למשל, עד בעד ראש הממשלה שהפרקליטות מסתירה, או שיש צילומים מפלילים נגדו שלא פורסמו בציבור. זו חדירת סייבר קלה למעצמה כמו רוסיה. במקרה כזה לא מפרסמים את הדברים ישר, אלא הם מחכים עד 24 השעות האחרונות שבהן מותר לעשות תעמולה, ואז מפיצים לכל מערכת התקשורת את כלל המידע.
"אפקט עצום". פרופ' יצחק בן ישראל // צילום: קוקו
"בשלב הזה עיתונאים לא יכולים לבדוק מה נכון ומה לא כי זה המון חומר. לכן הגורם מפנה אותם לסעיפים שהוא רוצה והעיתונאים מפרסמים את זה ממש בדקה האחרונה שניתן לפרסם. כך אתה יכול להשפיע על דעת הקהל דרך מסמכים שנראים אמינים.
"בארה"ב הם פילחו את כל המדינות ועשו את זה היכן שהאלקטורים שלהם היו משמעותיים, כך טראמפ זכה בשלטון, אף שרוב הציבור הצביע בפועל נגדו. באותו האופן הם פעלו גם בצרפת, אבל נכשלו כי הצרפתים התכוננו ולמדו ממה שקרה בארה"ב. בכל מקרה, שיטה כזו יכולה בקלות להתחולל גם בארץ. הם יפרסמו דברים בעד נתניהו או נגדו - מידע שייראה אמין מאוד ויכול להיות לזה אפקט עצום. צריך לזכור שמספיקה השפעה על אחוזים בודדים מהמצביעים כדי לשנות את תוצאות הבחירות".
"לפרסם משהו שישאיר אנשים בבית"
רוני ארזי, מומחה דיגיטל ומנכ"ל חברת הפרסום משרוקית, מסביר בהקשר לאזהרת ראש השב"כ כי "פייסבוק מאפשרת לכל אדם לפרסם לכל אדם אחר פרסומות. אדם בארה"ב או ברוסיה, למשל, יכול להחליט שהוא רוצה לגרום לי לבחור בפוליטיקאי מסוים, ולכן הוא יריץ מודעות בעדו שמכוונות לקהל היעד הפוטנציאלי שהוא מאמין שאפשר לשכנע אותו להצביע.
"השימוש המעניין יותר בכל הפלטפורמות הוא לא הצגה של פרסומת בעד מועמד מסוים, אלא דווקא להפך - פגיעה ברמת התמיכה במועמדים אחרים. אפשר לכוון מודעה לקהל יעד של בוחרי מפלגה מסוימת, ולהציג להם ביום הבחירות עצמו מצג שווא כאילו המפלגה הצליחה מעל ומעבר, ולכן אין צורך להצביע יותר. מודעה כזו עשויה להשאיר אנשים רבים בבית, ולפגוע בכוחה של המפלגה. אפשר להציג מודעות המביעות תמיכה במפלגה שבה רוצים לפגוע, מצידם של קהלים לא אהודים על המצביעים הפוטנציאליים.
"למשל, אם איש מרכז יראה מודעה בערבית התומכת במפלגה מסוימת, זה עשוי להניא אותו מלהצביע למפלגה הזו. כמו כן, ניתן להציף אל הרשתות החברתיות כתבות מהעבר המכפישות את חברי הרשימה שבה רוצים לפגוע. האינטרנט מאפשר למפלגות ולמי שרוצה להשפיע על הבחירות להישאר חיובי או מנומס מעל לפני השטח, ולייצר רעש שלילי מאוד מתחת לפני השטח".
"פרופיל מזויפים שפוגעים במועמדים"
מומחה הסייבר ואבטחת המידע אמיר כרמי, שמנהל את הטכנולוגיה של ESET ישראל, מדגיש: "יש כאן שתי שיטות: אחת היא חדירה למחשבים של אנשים פרטיים או גורמים ממשלתיים כדי להשיג מידע, גם כזה שיכול לפגוע במועמד. יש כאן מעקב מודיעיני עם יכולות סייבר על כתובת הדואר של המועמד וכן על עמודי האישיות שלו ברשתות החברתיות. שיטה שנייה היא שימוש בחברות שמתחזקות ומפעילות בוטים או פרופילים מזויפים ברשת. כאן יש חברות בגדלים שונים.
"בצרפת זה לא עבד". נשיא רוסיה ולדימיר פוטין // צילום: אי.פי.אי
"יש מצבים שבהם רק מכונה מפעילה את הפרופילים, אבל יש חברות שבהן מי שמפעילים ומתחזקים את הפרופילים אלו אנשים אמיתיים שכל אחד מהם אחראי לכמה עשרות פרופלים. במצב כזה הוא גם מעלה תמונות, מעדכן סטטוסים, ולאחר מכן ויש לו קשרים ורשתות חברתיות של ממש. לפני הבחירות על פי החלטה, הפרופילים מעלים סטטוסים שהמטרה שלהם היא להלהיט את השיח".
"להיזהר גם מטורקיה ואיראן"
ראש השב"כ לשעבר יעקב פרי התייחס לאיומים ממדינות עוינות: "יש אינטרסים להמון גופים, לאו דווקא למעצמות, אלא גם לאיראן ולטורקיה או לארגוני טרור שרוצים לפגוע בנו. הם רוצים להטות את דעת הקהל כדי שהנבחרים ישרתו את האינטרסים שלהם, ולכן הם יפעלו ברשתות, ישבשו ספירת קולות וישבשו או יעכבו מסרים שמפלגות רוצות להעביר לקהל הבוחרים הפוטנציאליים שלהם. השב"כ בעצם מצהיר על כך כדי למנוע את הפעילות הזאת. אני מקווה שאם היא תקרה בכל זאת - נדע לבלום אותה".
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו