"הגעתי לישראל כדי לנסות להבין למה הדת מפלגת אותנו וגורמת לנו להיות אויבים - הרי לכולנו אל אחד. אנחנו צריכים למצוא את הדרך להתאחד ולהתנהל באהבה, לא בשנאה", אומר המנהל המוזיקלי ומפיק הסרטים האמריקני סטיבן מצ'אט, אחד השמות הבולטים והמוערכים בתעשיות המוזיקה והקולנוע, שבאמתחתו רקורד מרשים של עבודה עם אומנים ולהקות כמו ELO, פיטר גבריאל, פיל קולינס, לאונרד כהן, סנופ דוג ורבים אחרים.
"יש לי הרבה מאוד מזל, אני יודע. זכיתי לבלות את שנותיי במחיצתם של רבים מהמוזיקאים המוכשרים והמפורסמים ביותר, לעבוד איתם וגם להפיק סרטים. רצתי לקונגרס ולסנאט, אני מטייל ברחבי העולם ומעביר את הרעיונות שלי לקהל אדיר של אנשים, באמצעות הספרים שאני כותב. נפלה בחלקי ההזדמנות להכיר אנשים מכל העולם ולהיחשף לתרבויות ולדתות".
אלו חיים עמוסים מאוד. יש רגעים שבהם אתה אומר: "הלוואי שהיו לי חיים רגילים, עם עבודה מתשע עד חמש ויותר זמן פנוי"?
"אני לא יכול לדמיין חיים שבהם אני יושב במקום, בלי לנסוע ובלי ליצור משהו חדש. קצב החיים שלי מהיר, והם אינטנסיביים, אבל אני אוהב את החיים, ואוהב לחיות אותם ככה. בזכות העשייה ובזכות המוזיקה זכיתי להיות בכל כך הרבה מקומות ולהיות בתנועה מתמדת".
הלהט שבו מצ'אט מתנסח והאמונה המלאה שלו בתפיסת עולמו עשויים לגרום לדבריו לפלס דרך גם אל ליבם של הציניים והספקנים ביותר. אך מאחורי האופטימיות האדירה ושמחת החיים העצומה, יש גם שברון לב.
"לפני כמה שנים הבן שלי נהרג", מספר מצ'אט על בנו ברון, שמצא את מותו בתאונת דרכים ב-2015. "הלב שלי נשבר. כעסתי מאוד על אלוהים. אני זוכר שנכנסתי הביתה אחרי שזה קרה, פניתי לאלוהים ושאלתי: 'למה הרגת את הבן שלי?'. אלוהים לא ענה לי, אבל דמותו של בני הופיעה מולי, והוא אמר לי: 'אבא, כל מה שאתה כותב על אלוהים ועל אהבה נכון - אתה צריך להמשיך בדרך הזו'. אמרתי לו: 'בן, לא היית צריך למות כדי לומר לי את זה'. ואז הוא השיב לי: 'אני אהיה הכוח הרוחני שיסייע לך לאסוף את עצמך ולהמשיך לעשות את מה שאתה עושה, כי אני בעצמי לא יכול לעשות את זה. צא ודבר עם אנשים, למד אותם להאמין בעצמם וביכולות שלהם'. אז זה מה שאני עושה. כל מה שאני עושה הוא במידה רבה לזכרו, בשבילו ובשמו".
• "באסה סבבה": השיר החדש של נטע
• חדש: הקליפ החושפני של אברהם טל
"ירושלים תהיה עיר של שלום, אם כולנו נחליט לבחור באותו האל". סטיבן מצ'אט בישראל // צילום: דלית פוליבה
לכולנו אותו אל
זהו ביקורו השני של מצ'אט בישראל, שהיה כאן גם באפריל האחרון. "ידעתי שיש חלק בלב שלי שמשתייך לישראל. כמובן שביקרתי גם בירושלים, עיר השלום". כאשר אני חולקת על בחירת המילים, הוא משיב בקול מלא ביטחון: "היא תהיה עיר של שלום, אם כולנו נחליט לבחור באותו האל. כולנו הצאצאים של אברהם, לכולנו אותו אל. כל השנאה הזו חייבת להיפסק, ואנחנו חייבים להפסיק לראות אנשים במונחים של 'אנחנו' ו'אתם'. יש אל אחד, אהבה אחת, וכולנו נבחריו של האל. כולנו. כשנבין את זה, נפסיק להילחם זה בזה".
עמים נלחמים לא רק בשם הדת, אלא גם על טריטוריה
"אני אומר לך משהו שלמדתי מתעשיית המוזיקה ומתחום ההפקה - אם את תצליחי לגרום לאנשים להתאגד יחד למען טובת כולם - אין חלום שהוא בלתי אפשרי. זה כמו הרכב מוזיקלי שיוצר יחד מוזיקה נפלאה. אבל על מנת שזה יקרה, אנשים צריכים באמת להאמין - אנשים טוענים שהם מאמינים באלוהים, אבל הם לא מקיימים את עשרת הדיברות, לא מכבדים את העולם שברא, הם גונבים, חומדים, רוצחים, עושים שימוש בשיטה הקפיטליסטית כדי לקחת מאחרים את מה ששייך להם".
הקפיטליזם אינו המאפיין היחיד של המערכות הפוליטיות והחברתיות המערביות שמרגיז את מצ'אט, שיש לו בטן מלאה על צורת הממשל האמריקנית ועל האופן שבו מתנהלות הבחירות. "ממשלה שלא ממלאת את תפקידה ולא נמצאת כאן עבור האזרחים, איזו הצדקה יש לקיומה? זורעים כאן הרס ושנאה. בארצות הברית אתה יכול לבחור מבין שתי אפשרויות - להיות רפובליקני או להיות דמוקרטי, אבל אתה לא יכול פשוט להיות אתה. זה או זה או זה, ואתה חייב ללכת בעקבות המנהיג שנבחר".
"לפני כמה שנים הבן שלי נהרג. כל מה שאני עושה הוא במידה רבה לזכרו, בשבילו ובשמו". מצ'אט וסולן להקת "אורפנד לנד" קובי פרחי // צילום: פרטי
סלב הוא לא גיבור
על תופעת הסלבריטאים המתמודדים על תפקידים ציבוריים או מתיימרים לשמש שגרירים של מטרה חברתית כזו או אחרת, הוא אומר: "למפורסמים אין יכולת או כישורים יוצאי דופן לחולל שינוי חיובי בעולם. מיהו גיבור? מישהו שמשקיע את מיטב זמנו במסירות ובהתמדה כדי להפוך את החברה לטובה יותר. רבים מהשחקנים רחוקים מאוד מלהיות כאלה - הרבה מהם שטחיים ורדודים, מגלמים דמויות שעולות עליהם עשרות מונים.
"נוצר מצב שבו סלבריטאים חשים שהם טובים יותר מיתר האנשים - לא בזכות מעשה גבורה כזה או אחר שעשו, או משום שסייעו למי שהיה זקוק להם, אלא פשוט מעצם כך שהם מפורסמים. הם לא טובים יותר מאחרים - הם אולי ברי מזל יותר מאחרים, אבל זה הכל. הם גם לא בהכרח מאושרים יותר, ממש לא. מייקל ג'קסון, למשל, הוא אחד האנשים האומללים ביותר שפגשתי בחיי, שלא ממש ידע איך להיות עצמו. קחי למשל גם את ויטני יוסטון - היא לא הצליחה להיות מה שהאנשים שהרוויחו ממנה כסף רצו שהיא תהיה - אבל גם לא יכלה פשוט להיות ויטני. אנשים צריכים לאהוב את עצמם כדי לפקוח עיניים ולהבין שאותם ידוענים לא טובים יותר מהם ולא צריך לשאת אליהם עיניים או להתקנא בהם – כולנו נבראנו שווים".
אתה לא חושב שידוענים צריכים לעשות שימוש בפופולריות שלהם כדי לקדם מטרות חיוביות?
"אני חושב שכולנו צריכים להשתמש באהבה וברצון לעולם טוב יותר כדי לקדם מטרות חיוביות. את מה שהידוענים יכולים לעשות, עם כל הפופולריות שלהם, כל אחד יכול. אבא שלי עסק בתחום, כך שיצא שגדלתי בסביבת אומנים, ואני יכול לומר לך בוודאות - מדובר באנשים כמוך, כמוני וכמו כל אדם אחר".
"אחד האנשים האומללים ביותר שפגשתי בחיי". מייקל ג'קסון // צילום: מאיר פרטוש
אינסומניה רוחנית
אביו של מצ'אט הוא עורך הדין הידוע מרטי מצ'אט, שייצג שורה ארוכה של אומנים וחשף את בנו מילדות לתעשיית המוזיקה והבידור. "אבא שלי היה עורך הדין של המתאגרף שוגר ריי רובינסון, שהיה הטוב מכולם, המהיר מכולם. הוא משך הרבה מאוד אנשים מתחום הבידור, שהביאו איתם להקות ואומנים נוספים. הייתי שואל המון שאלות, מתעניין ורוצה לדעת על העולם הזה, על התעשייה הזאת, אז אבא שלי היה לוקח אותי איתו לפגוש אומנים. הייתי שואל אותם שאלות כמו 'איך מתחילים ליצור?' ו'איך הפכת להיות מי שאתה היום?' למדתי מהמפגשים האלה המון, וגם מאבא שלי. למדתי שאני חייב באמת להאמין בעצמי, שמי שלא מאמין ביכולת שלו ליצור, לפעול ולחדש – פורש".
על פניה השונות של אמונה – באל וגם בנו עצמנו, כותב מצ'אט בספרו החדש, שעתיד, כך הוא מספר, להיות מתורגם גם לעברית. הספר עוסק בחוויותיו האישיות וגם בתפיסת עולמו לגבי האנושות, האדם והקהילה. לתפיסתו, על בני האדם להתאחד וליצור קהילות שדואגות לחבריהן, לא רק במישור הבסיסי של קיום והישרדות, אלא כרשת תמיכה ועידוד.
"הייתי רוצה שמי שיקרא את הספר שלי – 'Spiritual Insomnia – A Journey from Consciousness' ("אינסומניה רוחנית – מסע מתוך תודעה"), יגיע למסקנה ולהבנה שאנחנו מסוגלים לבנות קהילה שמבוססת על אהבה", הוא אומר. "אני עושה מוזיקה בהמון מקומות בעולם – חלקם מקומות שאין בהם כסף, אין בהם שפע ואין בהם טכנולוגיה מתקדמת, אבל את יודעת מה יש להם? תאווה לחיים, התענגות על הדבר הזה שנקרא 'חיים'. יש להם גם חיי קהילה עשירים ומחבקים – הם דואגים זה לזה בהרבה אהבה. חייתי ביניהם ואמרתי לעצמי: 'וואו, זה דבר יפהפה!'.
"אנחנו מסוגלים לבנות קהילה שמבוססת על אהבה" // עטיפת הספר "Spiritual Insomnia – A Journey from Consciousness"
"את יודעת, אנחנו עושים חלוקה כזו – אמריקה היא עולם ראשון, ניגריה היא עולם שלישי. אולי אנחנו זקוקים לעולם שני – עולם שבו יהיו קהילות שיתמכו בחבריהן ובו-בזמן גם יאפשרו להם להיות אינדיבידואלים, להיות כפי שהם, קהילות שמפיחות בחבריהן תקווה, שמעודדות את הילדים לגדול ולהיות מי שהם חולמים להיות".
הכל טוב ויפה כשיש גג מעל לראש ואוכל על השולחן. העשירים והשבעים יכולים להרהר בחלומות ובהגשמה עצמית. יש בעולם מספר בלתי נתפס של אנשים שעסוקים בהישרדות יום-יומית, שמתמודדים עם רעב, עוני וסכנת חיים - איך אפשר לדבר איתם על היכולת להיות כל שירצו להיות?
"כאן בדיוק בא לידי ביטוי כוחה של הקהילה, גם ביכולת שלה לסייע בהישרדות של כל חבריה וגם ביצירת מסגרת רגשית, שמעודדת, מפיחה תקווה".
כשאתה מתבטא כך, אנשים מכנים אותך נאיבי?
"כן, וגם משוגע".
• "באסה סבבה": השיר החדש של נטע
• חדש: הקליפ החושפני של אברהם טל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו