אבל כבד נפל על עולם התרבות הישראלית היום (שישי) עם היוודע דבר מותו של הסופר וחתן פרס ישראל, עמוס עוז, שהלך לעולמו בגיל 79 לאחר מאבק במחלה קשה.
דניאל עוז בנו, של עמוס עוז, העלה בפייסבוק פוסט : "אבא שלי איננו. הוא היה אוהב אדם וחתול. אני זוכר שלפני כמה שנים הוא היה מאושפז בגלל עניין אחר ולא יכול היה לדבר בגלל הזונדה. ישבתי ליד מיטתו ושמעתי מה בכל זאת התעקש לומר דרך מחסום הכאב. הוא שאל את אמי בטלפון מה שלום החתול וביקש מקרוב משפחה שהזכיר את האחות 'הערבייה 'לא לקרוא לה ככה'. הוא למדני את כל שאני יודע ואפילו לא התחיל. אני מבקש מכם סליחה על אי המענה גם בשם המשפחה ותודה מקרב לב על דבריכם".
איש הרוח והתרבות נעם סמל אמר: "אני נפעמתי מעוצמתו ויכולתו של עמוס עוז כשב-1988, כשכיהנתי כקונסול התרבות של ישראל בארה"ב, שמעתי הרצאה בספריה הציבורית של ניו יורק לפני גדולי האינטלקטואלים היהודים האמריקאים. נדהמתי לשמוע איך הוא התעמת איתם ודבר אתם על בבל וירושלים, ועד כמה הם לא מעריכים את ההישג התרבותי של מדינת ישראל כקולקטיב, ואת ההישג הגדול ביותר- השפה העברית.
בשבילי הוא היה נביא של השפה העברית. הוא היה סופר גדול, מספר סיפורים גדול, מורה גדול, כשפגשתי אותו, ופגשתי אותו הרבה מאוד פעמים, בארץ ובעולם, הוא היה מעיין שופע שנבע מתוכו ובתוכו כמעיין המתגבר של אמירות ודימוים ומשלים וידע עצום לא רק בספרות העברית אלא גם העולמית, ידע שאין לו תקדים בכלל.
בתיאטרון היו לנו כמה מפגשים מתוך רצון לעבד את סיפור על אהבה וחושך, שלצערי בסוף לא יצא לפועל, ולי באופן אישי לא יצא לעבוד אתו לצערי על הפקה של ספר שלו. הוא תמיד אמר אני לא מתערב, אתם יודעים ומבינים בתאטרון יותר ממני, זה לא התחום שלי. הוא נגע בהוויה היהודית והישראלית במובן הכי רחב שיש, מאוד אהבתי לקרוא אותו".
"מספר סיפור גדולים" // צילום: דודי ועקנין
הסופר א.ביהושע, קולגה וחבר ותיק וקרוב של עוז: "עמוס היה לא רק סופר חשוב ופורה ומעניין מאוד, הוא היה גם איש רוח במובן האמיתי של המילה. לעמוס הייתה הסתכלות חדשה על המציאות ויכולת אמיצה לדבר על גם על התקלות ועל הכיוונים הלא נכונים, הוא זיהה דברים קשים שקורים פה תוך כדי הבעת סולידריות עמוקה עם העם. הוא מעולם לא איבד את הסולידריות העמוקה עם העם, עם המדינה ועם המפעל הציוני, אבל יחד עם זאת הוא ידע לאבחן יפה ובצורה שאופיינית לו את הבעיות והתקלות והדברים הפחות נעימים.
חוץ מזה הוא ידע לתאר בצורה יפה ומפורטת גם את חיי הקיבוץ וגם את חיי ירושלים. אנחנו נולדנו במרחק של שלושה רחובות זה מזה, אני גדול ממנו בשלוש שנים, אבל למעשה אנחנו חברים כבר 60 שנה, מ-1957 אנחנו בעצם בקשר ממש יומיומי, קשר חברי עמוק גם בינינו וגם בין המשפחות שלנו.
המחלה הפעם הייתה קצרה, הוא כבר היה חולה בעבר אבל האשפוז הנוכחי היה רק לפני שבוע. אני עוד הייתי אצלו ביום שלישי, ביקרתי אותו ודיברנו,.לא מדברים על המוות במקרים האלה, דיברנו על דברים אחרים, אבל הוא היה במצב רוח ירוד מאוד. אנחנו מכירים כל כך טוב שאנחנו כבר יכולים לדבר בקודים, במבט, בלי מילים. הפעם ההידרדרות במצבו הייתה מהירה מאוד. זה מאוד עצוב, הוא היה לי כמו אח צעיר. לא היו לי אחים ועמוס היה בשבילי האח הצעיר שלי. אהבתי אותו מאוד".
"ידע לאבחן יפה ובצורה שאופיינית לו את הבעיות והתקלות". עמוס עוז ושמעון פרס ז"ל // צילום: דודו גרינשפן
הבמאי חנן שניר סיפר: "עיבדתי שלושה ספרים של עמוס עוז למחזות: 'מקום אחר' בקאמרי לפני המון שנים, לאחר מכן בהבימה את 'קופסה שחורה' ו'אותו הים' - שהיה ספר מאוד מיוחד בסגנון שירי, סגנון שונו מכתיבתו עד אז.
אני זוכר שבפגישה האחרונה שלנו, לפני כחודש כששאלתי אותו לשלומו הוא אמר לי: 'אני נלחם', וזה מיד הזכיר לי מונולוג שכתב במחזה 'אותו הים', מונולוג עוצמתי, של בן שאומר לאמא שלו בצעקה: 'אמא אל תתני לו, בלמי בו'. כשאני קורא את זה עכשיו זה מצמרר אותי, זה כל כך ריגש אותי. בעבודה מולו גיליתי אדם כל כך פתוח ונדיב, הוא תמיד אמר שמה שאני עושה בעיבודים לספרים שלו זה כמו לקחת יצירה סימפונית ולעשות ממנה יצירה קאמרית, ואני זוכר שהוא כמעט אף פעם לא התערב, הוא נתן לי חופש פעולה בכזאת נדיבות.
כשהוא היה בא לצפות בהצגה הוא תמיד היה אומר אני שכחתי שכתבתי את זה וכל פעם מחדש היה מופתע לראות מה עושות הדמויות על הבמה. היו לנו דיונים רבים על האמנות כתרפיה, הוא בכלל לא ראה את זה ככה ולא רצה לראות את זה ככה. הייתה לו איזושהי נדיבות לאדם אחר, וגם הכרת תודה לאדם שלקח את היצירה שלו שנכתבה בדם ליבו, אני תמיד אסיר תודה על נדיבות כזאת. נדיבות של סופר שמאפשר לך לקחת יצירה שלו ולהסתכל ולגעת בה דרך העיניים שלך. אני מרגיש אסיר תודה על זה".
שרת התרבות והספורט מירי רגב התייחסה להודעה על פטירתו של הסופר: "הצטערתי להתבשר על פטירתו של עמוס עוז, חתן פרס ישראל, שעוטר בפרסים ובאותות הוקרה רבים על כתיבתו מעוררת ההשראה. 'פה ושם בארץ ישראל' ובעולם כולו יהדהדו יצירותיך בכתבים, שהשארת בלבבות כולנו. נוח בשלום, עוז הרוח שלנו!".
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו