פרקליט המדינה שי ניצן השתתף היום (שלישי) בפאנל שנערך בכנס גלובס ודיבר על ההתפחויות בנושא החקירות המתנהלות נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו. ניצן אמר כי "ממצאי החקירות הועברו בימים האחרונים ליועץ המשפטי לממשלה, שיכריע בקרוב".
ניצן אמר כי "כידוע, לפני מספר שבועות פורסמה המלצת המשטרה והרשות לניירות ערך בתיק 4000 ותיק החקירה הועבר לעיון הפרקליטות. כמו כן, סמוך לאותה עת, סיימה המשטרה לבצע את השלמות החקירה אותן התבקשה לבצע בתיקים המכונים 1000 ו-2000 והעבירה אותן לפרקליטות. בעבר הבהרנו כי אנו נעשה כל מאמץ ללמוד התיקים ולבחון את מכלול הראיות בהקדם האפשרי – וכך אכן עשינו".
"בשבועות האחרונים הועברו אליי טיוטות חוות דעת של פרקליטות מחוז תל אביב – מיסוי וכלכלה, בשלושה תיקים אלה. טיוטות חוות הדעת הוכנו והועברו בעקבות בחינה ולימוד יסודי של חומר החקירה", סיפר ניצן, והוסיף: "בהמשך לקבלת טיוטות חוות הדעת קיימתי בחודשיים האחרונים סדרה אינטנסיבית של דיונים מקדמיים מעמיקים, בהם הוצג לי ולבכירים נוספים בפרקליטות, חומר הראיות הרלוונטי שהינו רחב היקף עד מאד ולובנו שאלות שונות – ראייתיות ומשפטיות לאור טיוטות חוות הדעת".
"עם השלמת עבודת הפרקליטות על המסד הדרוש להכרעה בתיקים אלה יחלו כבר בימים הקרובים הדיונים אצל היועץ המשפטי לממשלה בהם נדון בסוגיות הראייתיות והמשפטיות המורכבות העולות מתיקים אלה על בסיס חוות הדעת האמורות לצורך קבלת הכרעתו. לאחר סיום הדיונים כולם תפורסם החלטת היועץ המשפטי לממשלה יחד עם המלצתי", הסביר ניצן.
מעבר לכך, התבטא שי ניצן גם נגד הכרסום במעמדם, לפי הגדרתו, של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה. ניצן אמר כי אם יבוטלו ההגבלות המשפטיות במשרדי הממשלה ועל הממשלה, המשמעות בפועל תהיה "ביטול הדמוקרטיה". "בימים האחרונים מתחולל שיח ער בו נטענות מצד גורמים שונים טענות על 'משפטיזציית יתר' של המדינה", פתח ניצן את דבריו, "הפוגעת כביכול ביכולת המדינה להגן על עצמה מפני אויביה".
"אמירות אלה מצטרפות להשתלחויות רבות אחרות, שהופנו בהקשר זה נגד בית המשפט העליון, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה והפרקליטות הצבאית. כשהטענות הן שלולא התערבות מיותרת של מערכות אלה בהחלטות הממשלה והצבא, יכלה המדינה לפעול באמצעים נרחבים יותר נגד אויביה, ללא מגבלות מיותרות. היינו, מערכת המשפט – לפי הנטען - אינה מסייעת למאבק המדינה בטרור אלא פוגעת בו".
פרקליט המדינה הסביר כי "דומה שאין מנוס מלהזכיר מושכלות יסוד. ישראל היא דמוקרטיה המתגוננת מפני אויביה מסביב ובכללם ארגוני הטרור, והיא פועלת במסגרת זכותה להגנה עצמית. אין מאבק מוצדק מזה. יחד עם זאת, המדינה פועלת במסגרת החוק. זכינו להקים במדינת ישראל מערכת משפטית עצמאית. מערכת המשפט הישראלית חיה בתוך עמה. היא מודעת ומתמודדת היטב עם האתגרים הביטחוניים הייחודיים למדינתנו".
ניצן הוסיף כי "המערכת המשפטית שותפה מלאה מאז קום המדינה למאבק הקשה כנגד הטרור, ועושה כל שביכולתה כדי לאפשר לממשלה ולצבא להגן על אזרחי המדינה, במסגרת הדין. לא ניתן לפעול אחרת, כל עוד מבקשים אנו לשמור על ערכינו הבסיסיים, הדמוקרטיים והיהודיים. אכן, אפשר לבטל את כל המגבלות המשפטיות. אולם המשמעות תהיה ביטול הדמוקרטיה ושלטון החוק".
"כפרקליט מן השורה, הופעתי משך שנים רבות במאות ואולי אף באלפי עתירות לבגצ, שכוונו נגד צעדים בטחוניים שנקטו הצבא והשב"כ. בכולן הגנתי על צעדים לא קלים ולא פשוטים שנדרשו לצורך המלחמה בטרור. עשיתי זאת מתוך אמונה בצדקת הדרך ומתוך הבנה כי אין מנוס לעתים – במסגרת מערכת האיזונים - מהפעלת צעדים דרמטיים שפוגעים בזכויות אדם, כדי להלחם באויבינו. לא אחת לווה הדבר בהשתלחויות אישיות נגדי. אך הדבר לא פגע באמונתי כי תפקידי הוא לסייע ככל הניתן למערכת הבטחון".
ניצן הוסיף כי "לצדי פעלו ופועלים כל העת באמונה חברי ממחלקת הבגצים, שאף הם "זכו" לביקורות מעליבות ולא הוגנות. כולנו נרתמנו למשימה זו. אנשי פרקליטות המדינה ומערך הייעוץ המשפטי לממשלה עשו ועושים ככל יכולתם לאפשר לממשלה, לצבא ולשאר גורמי הבטחון לשמור על ביטחון המדינה".
פרקליט המדינה אף התייחס בדבריו להריסת בתי המחבלים, ואמר כי גם בנושא זה מוטחת במערכת המשפט ביקורת חסרת יסוד. "על פי החוק, למפקד צבאי יש סמכות להוציא צו הריסה ביחס לבית מחבל, ובלבד שמדובר בבית שבו אכן התגורר המחבל טרם הפיגוע ושאין מדובר ביחידת מגורים נפרדת בה גרה משפחה גרעינית אחרת. אף כאן מדובר בצעד קשה, שכן הריסת הבית פוגעת ככלל גם בבני משפחה אחרים הגרים בבית, שלא הם ביצעו הפיגוע".
"למרות פגיעה זו, המדינה נוקטת בצעד זה, שכן גורמי הבטחון סבורים שהוצאת צו ההריסה היא אמצעי אפקטיבי וחיוני להרתעת הרבים מפני ביצוע פיגועי טרור עתידיים, וצורך חיוני זה מצדיק גם פגיעה בלתי נמנעת בבני משפחות המחבלים שגרים יחד איתם", הבהיר ניצן.
"לאור עמדת גורמי הביטחון שהובאה גם בפני בית המשפט העליון לפיה יש בהריסת בתי המחבלים כדי להרתיע באופן ממשי, אנו מגבים ככלל את החלטות גורמי הביטחון להרוס את בתי המחבלים, במקרים הרלוונטיים ומבקשים מבגצ לדחות את עתירות המשפחות המוגשות נגד החלטות אלה. גם בעניין זה אנו עושים זאת תוך הקפדה על האיזונים הנדרשים – הצורך הביטחוני מול צמצום הפגיעה הנגרמת בזכויות. לפיכך, למשל, לא תותר הריסת בית דירות שלם שבדירה אחת מתוכו התגורר מחבל, אלא תותר רק הריסת הדירה שבה התגורר".
"יש הטוענים כי צריך להרוס את כל הבנין בו גר המחבל. לא רק את החלק בתוכו או הדירה בתוכו, שבה התגורר. לדבריהם, יש להרוס גם דירות אחרות בתוכו, גם אם גרים בהם אנשים שאין להם שום קשר לפיגוע וגם אם המחבל לא גר בהם. אלא שבמדינת חוק הדבר אינו אפשרי. הריסה "חלקית" זו נובעת מן העיקרון המוסרי הפשוט – שלפיו אנחנו לא נהרוס בניין שלם, שבו ישנן דירות של בלתי מעורבים, אך משום שדירת המחבל הנמצאת בו" הסביר ניצן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו