חטיבה 7 של חיל השריון מקיימת בימים אלה תרגיל משמעותי בצפון הארץ, שבמסגרתו מתרגלים הטנקיסטים, בין היתר, צליחה של מכשולי מים מהסוג שניתן למצוא גם מעבר לגבולות ישראל.
בחטיבה זוכרים את הסלוקי ומתכוננים לפעם הבאה. אז חטיבה אחרת נתקלה בצורך לחצות נחל למרגלות הכפרים בלבנון, ספגה אש טילי נ"ט ולא מעט נפגעים. כעת, בצה"ל מתכננים סוף אחר לסיפור הבא, והוא די ברור. המשימה היא לבנון. מאז חלו תהליכי התעצמות בשני הצדדים. אך מהתבוננות באימוני צה"ל לקראת האתגר הבא אי אפשר שלא להבין – הסרט הזה יגמר אחרת. מצוידים במרכבה סימן 4 ומערכות "מעיל רוח" למיגון נגד טילים, השריון של צה"ל נערך להכריע את מערכיו המבוצרים של הארגון השיעי.
לחימה בלבנון דורשת מאמץ משולב, ששיאו הכרעת מרחבים הנשלטים באש טילים, הדורשים תמרון במרחבים מוגבלים, שמתועלים לחציית מכשולים טבעיים ומלאכותיים. לבנון היפה, בעלת הטופוגרפיה המרהיבה, לא מצליחה לצאת מתדמית "שדות הקטל". גם בפעם הבאה כנראה שטיול לא יהיה שם, אך הארגון השיעי צפוי למהלומה מטלטלת נוכח ההכנות המשופרות של צה"ל. היחידות הלוחמות הפיקו לקחים, בנו תורה וטכניקות קרביות, ומתאמנות בקצב משמעותי, בשונה לחלוטין ממה שקרה אי שם ב-2006.
טנק של חטיבה 7 בצפון // צילום: ורד מנור
המרכבה סימן 4 השתתף גם ב-2006 באותם קרבות. אז הופעלו הכלים האימתניים האלו בידי אנשי צוות לא מאומנים. רמת המוכנות אז הייתה נמוכה והתוצאות ניכרו. צה"ל שינה מצב. היום זה נראה אחרת לגמרי, וברקע האמירות של נציב קבילות החיילים, האלוף יצחק בריק, על חוסר מוכנות של כוחות היבשה – השריון מוכיח שהדברים היו הפרזה לא מדויקת. השילוב הזה של שריון, הנדסה, רגלים, אויר, ארטילריה ועוד, הפכו להיות שגרת האימונים בצה"ל. השילוביות היא כבר טבע בצה"ל, וברמות שלא היו בעבר.
כשבודקים מפקד פלוגה סדירה מדובר במשהו אחר. קצינים מלומדים, מפוכחים, בוגרים ומקצועיים עומדים בראש הכוח. הם עוברים הכשרה מוקפדת ומדויקת אל מול המשימות המורכבות להן הם צפויים. שדות האימונים מדמים הרבה יותר טוב את מרחב הלחימה, והאתגרים באים לידי ביטוי בכל שלב ושלב באימון שהפך לעצים ואתגרי.
הכוחות נערכים באימונים לרציפות של תמרון, הכוללת גם יכולת לוגיסטית שתתמוך את התנועה המשוריינת לעומק. פלוגות המפקדה הפכו לפלוגות סיוע מנהלתי בעלות הרכב מותאם יותר לצרכים בלבנון, הכוללים הנעת לבנות לוגיסטיות מאובטחות, עמוסות בתחמושת מזון וציוד, ומתוכננות היטב לאורך הצורך שעולה במערכות הצי"ד (צבא יבשה דיגיטלי) התומכות את תהליכי קבלת ההחלטות , הן המבצעיות והן המנהלתיות.
השילוב הנוסף שבא לידי ביטוי ביתר שאת הוא הזרמת מידע מודיעיני בקצבים גבוהים, שיאפשרו למפקדים הערכת מצב משוכללת ומדויקת יותר. כך, התמרון יהיה מסונכרן ומוכוון הכרעה, והאויב ייתקף במאסיביות בכל שלב ושלב, ובסימולטניות של כל המערכים בדגש על החיבור שבין התמרון והאש.
הקצינים האלו, בניגוד לעבר, עוברים היום גם הכשרות משולבות עם אנשי ים והאוויר. צה"ל צמצם את פערי התרבות בין הארגונים שבעבר פעלו בנפרד. בעידן הנוכחי כבר לא מדברים על השתתפות אלא על שותפות. כך תמצאו באימונים מפקדי טייסות, ומפקדי פלגות סטיל"ים של חיל הים, או כוחות קומנדו. השפה המשותפת, הנתמכת ביכולות הצי"ד מאפשרת את הגשר הזה בין המערכים והבאה לאפקטיביות גבוהה את היכולות של כל זרוע וזרוע. האלמנטים האלו באים לידי ביטוי במרבית האימונים.
טנקים של חטיבה 7 בצפון // צילום: ורד מנור
"נתאמן כפי שנילחם" תבעו מפקדי זרוע היבשה מאז שנת 2006, והיכולות האלו נבנו נדבך אחר נדבך ולאורך שנים. במקביל הועצמה למידת האויב, וגם ההבנה שכאשר דנים בחיזבאללה לא מדובר בכנופיה של טרוריסטים אלא בארגון מצויד, מיומן ומבוצר. ולכן – מתכוננים ברצינות.
צה"ל של היום הוא צבא אחר, ובניגוד לאמירות של נציב קבילות החיילים בריק הוא מציג רמת כשירות אחרת. קשה למדוד אותה במונחים של 1973 – הסיפור הוא שונה, ההרכבים שונים, הצרכים שונים, ולכן גם לאלוף ותיק מאוד ייתכן שלעיתים קשה להפנים. אין ספק שבפעם הבאה הסיפור יהיה שונה.
בימים אלו בהם צה"ל מבטל את הפרת הריבונות בניטרול חפירת המנהרות בגבול הלבנון, חלק מההרתעה מפני הדרדרות היא הצורך להבהיר לצד השני שאם יאתגר אותנו הוא יפגוש בכוחות נחושים, משולבים, מאומנים וחדורי רצון להצליח. מצוידים במיטב האמצעים והיכולות, ועם מעטפת הרבה יותר אגרסיבית. לעת עתה נראה שבצד השני מבינים זאת היטב.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו