ביהדות, לאחר אובדן אדם אהוב באים משפחה ושכנים לבקר, לנחם את האבלים, במשך תקופה של שבעה ימים המכונה "שבעה." השלב השני של האבל, הנקרא "שלושים", נמשך 30 יום.
המשפחות של אלה שנרצחו בפיגוע המחריד בבית הכנסת עץ החיים בפיטסבורג מציינים כעת את סוף תקופת השלושים ליקיריהם.
עכשיו כשדניאל לגר, המתפלל הפצוע האחרון, שוחרר מבית החולים, ובעודנו עוקבים אחר החלמתו של טימותי מאטסון, השוטר הגיבור שנפצע ועדיין מאושפז, אני ממשיך לחשוב על הטרגדיה הזו - ההתקפה הקטלנית ביותר נגד יהודים על אדמה אמריקאית.
מצאתי שאני אסיר תודה לגורמים הרשמיים הספורים ברחבי העולם שהביעו צער על הפיגוע ושלחו את תנחומיהם למשפחות הקורבנות, לתושבי פיטסבורג, לקהילה היהודית ולאמריקאים בכלל.
אני בטוח שזה לא מפתיע את רוב האנשים שמדינת ישראל גינתה בחומרה את הפיגוע, וגילתה נוכחות בפיטסבורג במהלך אותו שבוע נורא כדי לעמוד לצד הקהילה ולנחם אותה. זה עשוי להפתיע אנשים מסוימים שגינויים רבים על הפיגוע הגיעו מגורמים רשמיים מרחבי המזרח התיכון, האזור שהפך לחלק משמעותי בחיי ב-22 החודשים האחרונים.
שגריר איחוד האמירויות לארצות הברית יוסף אל-עותייבה צייץ בטוויטר: "איחוד האמירויות שולח את תנחומיו העמוקים למשפחות שיקיריהן נפגעו באלימות חסרת היגיון בפיטסבורג היום. אנו מגנים מעשי שנאה נגד כל אדם בשל דת, גזע או אמונה."
הדובר הרשמי של משרד החוץ של מצרים, חאפז אחמד, גינה את הפיגוע בתקיפות ודחה כל צורה של טרור, אלימות וקיצוניות.
שר החוץ של ירדן, איימן ספאדי, כתב בטוויטר: "תנחומינו העמוקים לממשלת ארה"ב, לעם האמריקאי ולמשפחות של קורבנות מתקפת הטרור בבית הכנסת בפיטסבורג. אנחנו מגנים את הפשע הזה ואת כל סוגי הטרור ופשעי השנאה כרשע שמכוון כנגד האנושיות המשותפת שלנו."
משרד החוץ של בחריין גינה את "הירי המכוון נגד בית כנסת" והביע "השתתפות בצער העמוק של משפחות הקורבנות, ואיחולי החלמה מהירה לפצועים כתוצאה מהמעשה המתועב הזה."
הממשלה בעומאן הצהירה: "אנחנו רוצים להביע את תנחומינו הכנים ביותר לכם, ולכל הקהילה האמריקאית והיהודית. מחשבותינו נתונות עמכם ועם משפחות 11 הקורבנות. קצרה היריעה מלהביע במילים את הצער על האובדן שלכם. זו טרגדיה נוראית. ששלום האל יהיה אתכם ועם משפחותיכם."
שגרירות ערב הסעודית בוושינגטון צייצה: "השגרירות מביעה תנחומים כנים לעם האמריקאי ולמשפחות הקורבנות של התקרית האלימה בבית הכנסת בפיטסבורג היום. בתי תפילה אמורים לשמש מפלט בטוח ורוחני. אלה שמחללים את קדושתם תוקפים את האנושות כולה".
נשיא טורקיה ארדואן אמר: "אני מגנה את מתקפת הטרור נגד בית הכנסת בפיטסבורג ושולח את תנחומיי הכנים למשפחות הקורבנות ולעם האמריקאי."
הממשלה הקטארית הצהירה: "מדינת קטאר מגנה בתוקף את הירי בפיטסבורג, פנסילבניה, שבארצות הברית, שגרם למספר הרוגים ופצועים."
הרשות הפלשתינית (שנכון לעכשיו מחרימה אותי ואת שאר ממשל טראמפ, ממשיכה לתגמל מחבלים ובני משפחותיהם, לא מגנה פיגועי טרור פלשתינים נגד ישראלים, וכפי שהוכח ביום חמישי בהתנהגותה השערורייתית באו"ם, החליטה להגן על חמאס - ארגון טרור במופגן) הצהירה: "משרד החוץ מגנה את פעולת הטרור בבית הכנסת היהודי בפיטסבורג".
למצוא מכנה משותף, לפעול יחד
הגינויים והודעות התנחומים ממשיכים להתגלגל בראשי. אני מודע עד כאב כי פעולות חשובות יותר ממילים, וכי ממשלות רבות באזור אשר גינו את ההתקפות הללו, לעיתים פעלו בעוינות כלפי מדינת ישראל או העם היהודי. הגיע הזמן שכולם יכירו בכך שתקיפה של יהודים באמריקה אינה שונה מהתקפה על יהודים בכל מקום בעולם, כולל בישראל. ההצבעה שהתקיימה בשבוע שעבר בעצרת הכללית של האו"ם היתה מבישה לחלוטין, כשממשלות אלה ואחרות כשלו בלגנות את חמאס, גם לאחר שנים של מתקפות באמצעות פיגועי התאבדות, חטיפות, טילים ועוד נגד ישראלים. קשה לקדם שלום כאשר הקהילה הבינלאומית לא יכולה אפילו להתקבץ יחד כדי לגנות ארגון טרור.
אני גם מודע היטב כי חלק מההצהרות הללו היו מתוך אינטרס או למטרות פוליטיות גרידא. עם זאת, למדתי גם שצריך להיות אופטימי, פסימי וריאליסטי כדי לעשות את העבודה שאני עושה. להיות אופטימי לא אומר שאנחנו צריכים להיות פתאים ותמימים. אבל עלינו לשאוף תמיד למצוא את הטוב למרות אי הוודאות, הכיעור, ובמקרים מסוימים, הרשע שקיים.
למרות החרם של ההנהגה הפלשתינית על ממשל טראמפ, פלשתינים רבים ממשיכים להיפגש איתי. רובם מבקשים כי המפגשים יישארו פרטיים, כי הם חוששים מנקמה. אני ממשיך לקיים את הפגישות הללו כדי לאפשר לפלשתינים לחלוק את מחשבותיהם, טרוניותיהם, הערותיהם וביקורתם, ולהשיב על שאלותיהם הרבות. לפני כמה חודשים, נפגשתי עם פלשתיני אחד שהבהיר שהוא כועס עלי ועל ממשל טראמפ בגלל המדיניות של הממשל בשנה האחרונה, מדיניות שהוא מאמין שהיא אנטי-פלשתינית. בילינו זמן יחד, במהלכו שמעתי כמה מהתרעומות שלו, והוא שמע כמה הסברים שלי על המדיניות של הממשל. לא עזבנו את החדר כשאנחנו מסכימים אחד עם השני – ואף רחוק מכך בכמה מהנושאים – אבל שמענו אחד את השני וכיבדנו איש את רעהו.
למעשה, סיכמנו להיפגש שוב, וכך קרה שפגישתנו הבאה התרחשה לאחר הטבח בפיטסבורג. הדבר הראשון שהוא עשה היה להביע את תנחומיו הכנים לי ולקהילה היהודית האמריקאית. הוא עדיין כעס על המדיניות שלנו. אבל הוא דאג לפתוח את הפגישה בהשתתפות בצער. הוא התנהג כמו "מענטש" - אדם בעל יושרה.
ההשתתפות בצער מצד הפלשתיני הזה, כמו ההצהרות שלעיל ממספר גורמים רשמיים במזרח התיכון בעקבות הטרגדיה, הזכירו לי את האנושיות המשותפת לנו ואת האחריות שיש לנו לעבוד יחד למען שלום ושגשוג אנושי. האחריות הזו כוללת אפילו נושאים מורכבים כמו הסכסוך הישראלי-פלשתיני.
אני לא בן משפחה של אף אחד מקורבנות הטבח, וגם אין לי קשרים לעיר פיטסבורג. אני לא יכול באמת להבין את הצער העמוק שהם מתמודדים איתו. אבל אני אמריקאי, יהודי, וחשוב מכל בן אדם – כמוהם. המתקפה משפיעה על כולנו, ללא הבדל דת או אמונה. מי ייתן ולעולם לא נשכח את 11 הנרצחים בפיטסבורג. מי ייתן ונתאחד, לנחם אחד את השני ולחזק את הקשרים ביננו כאמריקאים. שנחתור לעבוד עם אחרים כדי למצוא מכנה משותף, לפעול יחד כדי לבנות עתיד של הבטחה גדולה ושלום עבור אזרחי כל העולם. אז אולי, רק אולי, נוכל למצוא שלום ושלווה בדרך.
שאלוהים ימשיך לתת למשפחות הנרצחים ולאזרחי פיטסבורג את הכוח לעבור את האבל שלהם. שהם יימצאו נחמה אחד בשני, בחבריהם האמריקאים ואלו ברחבי העולם העומדים לצידם.
שאלוהים יברך את אמריקה!
• ג'ייסון ד. גרינבלאט הוא עוזר לנשיא, ונציג מיוחד למשא ומתן בינלאומי. עקבו אחריו בטוויטר- @jdgreenblatt45.
מאמר זה פורסם לראשונה באתר foxnews.com . ניתן לקרוא את המאמר בקישור זה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו