בפרלמנט הבריטי התרחשה היום (שני) דרמה גדולה, לאחר שראש הממשלה תרזה מיי, החליטה לדחות את ההצבעה הגורלית על הסכם הברקזיט. מיי החליטה על דחייה, כדי לאפשר קבלת הבהרות והתחייבויות נוספות מהאיחוד האירופי לגבי סוגיית הגבול בין אירלנד וצפון אירלנד. מיי לא נקבה במועד חדש להצבעה בפרלמנט על ההסכם, וכעת עולות שאלות רבות לגבי עתידו של הסכם הפרישה מהאיחוד האירופי.
אז מה בדיוק קרה היום בפרלמנט הבריטי?
ראשת הממשלה תרזה מיי, שהבינה שההסכם שגיבשה עם האיחוד האירופי יופל ברוב גדול, הודיעה כי ההצבעה שתוכננה ליום שלישי תידחה כדי למנוע השפלה או אי-אמון בממשלתה.
מה יקרה עכשיו?
תרזה מיי צפויה לדבר שוב עם מנהיגי האיחוד האירופי במטרה למצוא דרך לשפר את ההסכם ואז להציג אותו שוב לפרלמנט הבריטי. יש לזכור – ללא הסכם שמאושר על-ידי הפרלמנט הבריטי, אי אפשר לצאת באופן מסודר מהאיחוד.
האם היא תשיג הסכם יותר טוב?
האיחוד האירופי כבר הבהיר שלא יפתח את ההסכם למו"מ מחדש גם במחיר שבריטניה תצא ללא הסכם. ייתכן שהאיחוד יסכים לעזור למיי בדרכים אחרות, אך לא ברור מה הוא יכול לתת לה.
למה לא היה רוב להסכם בפרלמנט?
מפלגת השמרנים חצויה בין אלו שרוצים יציאה רכה מהאיחוד (כלומר, יציאה שתשמור על המרכיבים הכלכליים עם האיחוד אך תאפשר לבריטניה לנהל מדיניות חוץ, הגירה ומשפט נפרדת), וכאלו שרוצים התנתקות דרמטית שתאפשר לבריטניה לקבל ריבונות מלאה בתחום הכלכלי בנוסף לשאר התחומים.
ההסכם שגיבשה מיי ניסה לרבע את המעגל הזה, ויצר זעם משני המחנות. מה שעורר את חמתם של מתנגדי ההסכם במפלגה השמרנית היה הויתור של מיי על פרק "היחסים העתידיים" עם האיחוד. במסגרת ההסכם, מיי הסכימה שבריטניה תישאר באופן מעשי תחת חוקי הסחר של האיחוד האירופי לתקופה בלתי מוגבלת עד שיושג הסכם סחר מקיף בין הצדדים. המשמעות היא שברגע שההסכם ייכנס לתוקף, יהיה לאיחוד האירופי וטו על המועד שבו בריטניה תוכל לעזוב את חוקי הסחר האירופאיים ולקבל על עצמה עצמאות כלכלית. בשל המצב הזה, תואר ההסכם כהסכם שמשאיר את בריטניה כ"קולוניה" של האיחוד האירופי ללא שום אפשרות להשפיע עליו, ולכן מתנגדיו השיגו רוב חוצה מפלגתי.
מה יקרה אם מיי לא תצליח להעביר הסכם בפרלמנט?
אופציה א' – מיי תלך אל העם ותבקש בחירות כלליות שיהיו למעשה משאל עם על ההסכם שגובש. היא תקווה שאחרי הבחירות יהיה לה רוב בפרלמנט ובכך תיסלל הדרך לאימוץ ההסכם וליציאה מסודרת מהאיחוד.
אופציה ב' – מיי תעשה משאל עם מחייב על ההסכם ובכך תעקוף את הפרלמנט (במידה והעם יצביע בעד).
אופציה ג' – מיי תיקח אחריות לכישלון של אי העברת ההסכם ותתפטר. במצב כזה, סביר שבריטניה והאיחוד יסכימו על הארכת הדיונים מעבר ל-29 במארס, המועד האחרון להשלמת ההסכם.
אופציה ד' – מיי תודח בפריימריס מפלגתיים ותחזיר את המנדט למלכה אליזבת'. במקרה כזה המלכה צפויה להטיל על מחליפה של מיי במפלגה את מלאכת הרכבת הממשלה וכנראה שגם אז יסכים האיחוד להארכת הדדליין להשלמת ההסכם.
אופציה ה' – מתנגדי ההסכם מגבשים רוב ומחליטים על צעדים נוספים מול האיחוד ולמעשה נוטלים מידי הממשלה את היכולת לנהל מו"מ מול האיחוד או לחלופין מכריזים על משאל עם או בחירות. לא ברור אם האיחוד ישתף פעולה עם המהלך.
אופציה ו' – תומכי ההישארות באיחוד מגייסים רוב שמבטל את ההחלטה להפעיל את סעיף 50 באמנת האיחוד. המשמעות היא שתהליך היציאה מהאיחוד מבוטל, ובריטניה נשארת באיחוד.
אופציה ז' – יציאה ללא הסכם. כזכור, ב-29 במארס 2017, בריטניה הפעילה את סעיף 50 באיחוד האירופי שמתניע פרק זמן של שנתיים לצאת מהארגון. המשמעות היא שעד ה-29 במארס 2019 הפרלמנט הבריטי והאיחוד האירופי צריכים לאשר (כל אחד בנפרד) הסכם יציאה מסודר. אם הפרלמנט הבריטי לא מאשר הסכם יציאה שמקובל על האיחוד עד תאריך זה, ואם הפרלמנט יחליט לא לבטל את הפעלת סעיף 50 ולהשאיר את בריטניה באיחוד, המשמעות היא שבריטניה יוצאת מהאיחוד ללא הסכם.
מה המשמעות של יציאה ללא הסכם?
יציאה ללא הסכם משמעה שהיחסים בין הצדדים יחזרו אחורה למצב שהיה לפני כניסתה של בריטניה לאיחוד. חוקי הסחר בין הצדדים יהיו החוקים הישנים של ארגון הסחר העולמי. מצב כזה יגרום למכסים הדדיים גבוהים ולבעיות קשות במעבר של סחורות ואנשים בין המדינות ולאי וודאות במספר מישורים כמו תעופה וחקלאות. כמו כן, הוא צפוי לפגוע קשה בכלכלת בריטניה, ואולי אף לגרום למחסור במזון ובתרופות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו