האנטישמיות בהולנד מרימה ראש: סקר מיוחד שערכה תוכנית התחקירים ההולנדית EenVandaag בערוץ הטלוויזיה npostart מגלה כי רוב היהודים בהולנד מפחדים להזדהות כיהודים, וכמחצית מהם אינם מרגישים ביטחון במדינה. מדובר בסקר שנערך לראשונה זה שנים בקרב הקהילה היהודית בהולנד ובשיתופה.
מהסקר עולה כי כמחצית (47%) מהנשאלים "אינם מרגישים חופשיים להצהיר בגלוי שהם יהודים". 77% מרגישים ברגשות אנטישמיים ואנטי-יהודיים בהולנד. כשליש (34%) מהנשאלים חוו אלימות מילולית בשל היותם יהודים, ואחד מכל עשרה יהודים (11%) טען בסקר כי הותקף באופן פיזי בשל יהדותו.
תוצאות הסקר מראות כי האנטישמיות נמצאת כמעט בכל תחומי החיים בממלכה: היהודים שהשתתפו בסקר אמרו כי הם מוצאים אנטישמיות בעיקר באינטרנט וברשתות החברתיות (82%), באמצעי התקשורת (59%) וברחוב ההולנדי (52%). 43% מהם מתאימים את הופעתם ולבושם כדי למנוע את זיהוים כיהודים. כמחצית מהנשאלים (48%) נמנעים להביע את דעתם בפומבי מחשש לתגובה אנטישמית.
לדברי המשתתפים בסקר, הסיבות לאנטישמיות הן בעיקר הסכסוך הישראלי-פלשתיני (89%), אולם גם סטריאוטיפים על יהודים כרודפי בצע (74%). 71% העידו כי הם מתמודדים עם הערות "מטרידות" על יהודים באופן כללי, ו-51% טענו כי ספגו הערות אנטישמיות בהקשר של השואה. "התואר 'יהודי' הפך למילת גנאי נפוצה", כתב אחד המשתתפים בסקר. משתתף אחר שלא רצה להזדהות סיפר: "כמה נערים איימו עלי בסכין בפתח הבית, ולאחר שלא פתחתי כמובן את הדלת, הם 'הסתפקו' בחריטת צלב קרס על המכונית שלי".
"המצב בשטח גרוע יותר"
חנה לאודן, מנהלת המרכז למידע ולתיעוד יחסי ישראל הולנד (CIDI) אומרת כי בהסתמך על המידע שהיא מקבלת מהשטח – מצב היהודים במדינה אף גרוע יותר. "יותר ויותר יהודים הולנדים מעדיפים שלא לדבר על אמונתם או על מוצאם בפומבי", אומרת לאודן. "זו תופעה שקיימת גם בקרב יהודים שעובדים בגופי הממשל ההולנדי, כמו למשל בעיריית אמסטרדם".
"ההיסטוריה מוכיחה שלדאגות הללו יש לעיתים בסיס". בית אנה פרנק באמסטרדם // צילום: gettyImages
כמעט כל הנסקרים (93%) סבורים כי החדשות על ישראל באמצעי המדיה במדינה משפיעות על היחס של ההולנדים כלפי יהודים. כמה משתתפים כתבו בסקר כי הם מרגישים שהם נושאים - לכאורה - באחריות אישית על מעשיה של ישראל: "ישראל מצטיירת בתקשורת ההולנדית כאשמה העיקרית בסכסוך הישראלי-פלשתיני, ואנשים שמדברים איתי על מעשים שישראל עושה או לא, אומרים לי: 'אתה טועה, אתה עושה' - כאילו אני נושא באחריות הבלעדית לפעולותיה של ישראל", סיפר אחד המשתתפים בסקר.
יואל בוסמן, איש IT, מאמסטרדם סיפר בריאיון לתוכנית התחקירים לאחר פרסום הסקר: "היום, בשנת 2018, אני לא יכול להיות מי שאני כשאני הולך ברחובות אמסטרדם, יהודי. אני מרגיש את האנטישמיות מערבים וממוסלמים שיש בהולנד, אבל לא רק מהם. אני חש את הרגשות השליליים כלפי יהודים בכל מקום". בוסמן, אדם דתי, אומר שכמו יהודים רבים בהולנד, גם הוא מקפיד להסתיר את הסממנים שעלולים להסגיר שהוא יהודי כשהוא מסתובב ברחוב ההולנדי, והוא חובש תמיד כובע מצחייה מעל הכיפה שלראשו.
"רבים מהיהודים שוקלים לעזוב"
פרנסי פולק, מורה יהודייה בפנסיה, סיפרה בריאיון לתוכנית כי לא פעם קיבלה הערות מתלמידיה לכיתה, כששמעו שהיא יהודייה. את האמירה הקשה ביותר שמעה לדבריה, ליד ביתה. "בחור צעיר אמר לי: 'הסיבה היחידה שאת כאן היא שהגרמנים שכחו לקחת את המשפחה שלך לתאי הגזים, לשרוף אתכם'. משפחתי מתה בשואה, וזה מה שאומרים לי היום".
רון ואן דר-וויקן, ששימש בעבר כיו"ר המועצה היהודית המרכזית בהולנד, גוף שמייצג את הקהילה היהודית מול גופי הממשל, אמר בעקבות פרסום הסקר: "אני חושב שתוצאות המחקר הזה צריכות להיות 'קריאת השכמה' לשלטונות. האנטישמיות בהולנד היא כבר לא תופעה שניתן להמעיט בחומרתה. אומנם זו תופעה שקיימת, יותר או פחות, ברוב מדינות האיחוד האירופי, אבל חשבנו שבהולנד הממדים שלה לא יהיו כאלה. לדעתי, זו תופעה שהתעצמה בהולנד בשנתיים האחרונות".
גרדי ורביט, יו"ר בית הנבחרים לשעבר במדינה, אמר כי התגברות האנטישמיות בהולנד מדאיגה מאוד. ורביט, שדיבר בשבוע שעבר (עוד לפני פרסום הסקר) בטקס לציון ליל הבדולח שערכה הקהילה היהודית, אמר: "אומנם אין בהולנד אנטישמיות מאורגנת, אבל מה שקורה כאן הוא מספיק גרוע. אני יודע שרבים בקהילה היהודית מתלבטים בימים אלה אם הם רוצים להישאר כאן, אם זה בטוח מספיק. זה מעציב, מעציב מאוד, אבל אני מבין לליבם. ההיסטוריה מוכיחה שלדאגות הללו יש לעיתים בסיס".
חיילים חמושים ליד בית הספר
כ-50,000 יהודים מתגוררים בהולנד, מרביתם באמסטרדם ובערים הסמוכות לה. רוב היהודים בהולנד אינם דתיים, אך בחגים בתי הכנסת מלאים. הקהילה היהודית מפעילה כמה מרכזי תרבות יהודיים, וגם תנועת חב"ד מפעילה בתי כנסת ומרכזים דתיים בכמה ערים.
כל המוסדות היהודים בהולנד מוקפים באבטחה כבדה מאוד. כך למשל, הרחוב שבו שוכן בית הספר היהודי באמסטרדם נסגר הרמטית לתנועה בכל יום בשעות הבוקר ואחר הצהריים, שבהם מגיעים או יוצאים התלמידים היהודים. יחידה מיוחדת של משטרת הולנד מאבטחת את הרחוב, ואנשיה חמושים ברובי סער ובאפודי קרב ומתחקרים כל אחד שמתקרב לאזור בית הספר.
גם בתי הכנסת במדינה מאובטחים בכבדות. באמסטרדם מוצבים שוטרים ליד בתי הכנסת, בערים קטנות יותר יהודים רבים מקפידים לא להציב סימנים מזהים מחוץ למבנה בית הכנסת, במקרה שאינו מאובטח.
על אף שבשנים האחרונות נרשמו רק תקריות אנטישמיות בודדות, ממצאי הסקר התקבלו בהלם בממלכה. הולנד, המחשיבה עצמה כמדינה רב-תרבותית, נקרעת בשנים האחרונות כמו מדינות אחרות באירופה בין הרצון לשמר את המסורת המקומית, ובין הרצון להיות חלק מאירופה, גם בנוגע לסוגיית המהגרים והפליטים. בממשל המקומי באמסטרדם כבר הודיעו כי יבחנו את תוצאות הסקר, ויינקטו הצעדים הנדרשים.
בסקר של EenVandag השתתפו 557 יהודים הולנדים. הסקר נערך מ-14 באוגוסט עד ל-30 באוקטובר 2018.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו