ככל שזה נוגע לתוכניות לימודים לבגרויות של משרד החינוך, הדרך לשוויון בין המינים ארוכה וקשה.
מתחקיר "שישבת", שיפורסם מחר במלואו, עולה כי גם בסוף שנת 2018 זוכות נשים למקום שולי בתוכני מערכת החינוך בישראל. סקירת תוכניות הלימוד לבחינות בגרות החובה בהיסטוריה ובספרות בחינוך הממלכתי, מעלה שחלקן של נשים במה שמגדיר משרד החינוך כ"בסיס המיומנויות והידע" שעל בוגרי מערכת החינוך בישראל לשלוט בו הוא דל, אם בכלל.
כך, למשל, מתוך 312 יצירות הכלולות בתוכנית הלימודים לבחינת הבגרות בספרות לא פחות מ־267 (86%) נכתבו בידי גברים. מתוך 158 יוצרים ויוצרות, שיצירותיהם הספרותיות מופיעות בתוכנית לבחינת בגרות החובה, רק 16 הן יוצרות עבריות וישראליות - 10% בלבד. לשם השוואה, מספר הגברים העבריים והישראלים ברשימה הוא 66 - יותר מפי 4 מהנשים. בפרקי הבחינה בספרות בעלי המשקל הרב ביותר, פרק השירה ופרק הסיפור הקצר, על סעיפיהם, חלקן של הנשים הוא מינורי, אם בכלל. יש לציין כי משום שמתוך הרשימה הנרחבת נעשית בחירה מצומצמת על ידי צוותי ההוראה, הסבירות ללמד יצירה של אישה הופכת נמוכה אף יותר.
יוצרות רבות וחשובות אינן נכללות ברשימת היצירות לבחינת בגרות החובה בספרות, אף לא כבחירה. בהן, למשל, נעמי שמר, תרצה אתר, יהודית קציר, יעל נאמן, חביבה פדיה, המשוררת יוכבד בת מרים, מהנשים הבודדות בתולדות המדינה שזכו בפרס ישראל לספרות, ועוד רבות אחרות.
גם מתוכנית הלימודים לבגרות החובה בהיסטוריה (בחינוך הממלכתי) חלקן של נשים, הן כדמויות והן כקבוצה, הוא שולי ביותר. סקירה של 20 שאלוני בגרות מהשנים 2018-2010 העלתה התייחסויות ואזכורים בודדים הנוגעים ישירות לנשים, בהם, למשל, קריקטורה של גולדה מאיר. התייחסות ממוקדת בשאלוני הבגרות למעמדן של נשים נוגעת לנשים מוסלמיות בבגדד ונשים נוצריות בפראג, אך לפני מאות שנים, הרחק בתקופת ימי הביניים.
כל זאת כאשר משרד החינוך עצמו קבע בחוזר מנכ"ל משנת 2002 יעדים ברורים שלפיהם יש לפתח "תוכני לימוד וחומרים המחנכים לשוויון מגדרי ולעיצוב תפיסת עולם ותרבות שוויוניים", וכן להבטיח הכנסתם של "שינויים בתוכנית הלימודים במדעי החברה והרוח, שידגישו את תרומתן של נשים ויעלו את מעמדם של ערכים הומניסטיים ודמוקרטיים".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד דוחה בתוקף כל טענה או רמיזה על הדרת נשים מתוכניות הלימודים".
הכתבה המלאה תתפרסם מחר ב"שישבת"