קליי תומפסון שבר את שיא השלשות למשחק (14). אם מישהו מכם מתרגש מזה, זה או כי הוא לא שם לב למה שעובר על האן.בי.אי בשנים האחרונות; או כי הוא שם לב, אבל לא הבין מה הוא באמת רואה. אז בואו נטפל בשתי הנקודות האלה לרגע.
אז מה עובר על האן.בי.אי בשנים האחרונות? נעשה את החלק הזה זריז, כי בטח רובכם מכירים את הפרטים העיקריים: הליגה הופכת יותר ויותר מהירה, פתוחה, יותר פוזשנים, יותר ריווח, יותר שלשות.
קל לראות את זה במספרים. אחרי השקיעה בקצב ובנקודות באמצע שנות ה־90, אז הכדורסל היה צפוף וקשוח מתמיד, הגיעו שינויי החוקה של תחילת שנות ה־2000 (חוק 3 שניות בהגנה וחוקי "נגיעה" שעוזרים להתקפה). ומאז שעל כל דבר בליגה הזו מסתכלים דרך אלף מצלמות שמלקטות מידע והכל מנותח דרך הפריזמה של "אנליטיקס", וכל החלטה שמתקבלת על סגנון יותר קיצונית כי היא עכשיו "נתמכת במספרים", הליגה עלתה מסביבות ה־95 נקודות לקבוצה למשחק ל־106, מ־80 זריקות שדה ל־86, מ־10 זריקות שלוש ל־30(!). הליגה גם ירדה מכמעט 30 זריקות עונשין (מה שמאט את הקצב) לסביבות 23, מכ־14 ריבאונד התקפה לקבוצה למשחק (מה שמוריד את מספר התקפות המעבר) לאזור ה־10 בלבד.
סטפן קרי. מכוכבי ז'אנר השלשות // צילום: אי-אף-פי
פתיחת עונת 2018/19 - אמנם בדגימה קטנה יחסית בינתיים - עוד יותר מטורללת מהבחינה הזו, עם התפוצצות לכיוון של 112 נקודות לקבוצה למשחק (לעומת 106 בשנתיים האחרונות), כ־90 זריקות שדה ו־32 זריקות שלוש. כמו כל דבר שקורה בעידן שלנו, גם כאן זה לא רק שהשינוי מהיר, אלא גם קצב השינוי מתגבר כל הזמן.
בשם ההתקפה
ולמי שכבר ידע את הבסיס העובדתי הזה, הנה ההסבר מה בעצם המספרים האלה אומרים. מאיפה הם מגיעים. מה בעצם באמת מתרחש על המגרש, כדי שאפשר יהיה לצבור נתונים כאלה. והתשובה היא, בקצרה: עונה שלמה של משחקי אול־סטאר.
ערכה של העונה הרגילה הולך ופוחת, אין כבר כמעט שחקנים שמתקרבים ל־40 דקות משחק בממוצע, מאמנים משביתים כוכבים למשחקים שלמים כנורמה, ובליגה שבה 16 מ־30 הקבוצות מגיעות לפלייאוף, רובן כבר למדו לשמור כוחות לאפריל־מאי, בעוד כל האחרות רק חושבות על בחירת הדראפט הבאה.
אף אחד לא רוצה להיפצע, והראש של כמעט כל השחקנים הוא בכמה כסף יעשו בחוזה הקרוב. כתוצאה מכך, על הפרקט, אנחנו מקבלים משחקים חסרי אינטנסיביות, כשכמעט אף אחד לא נלחם, לא נאבק, לא דוחף, לא מתאבד על כדורים, עם פחות מאבקים על הריבאונד, רחבות פתוחות לחלוטין לכל מטייל, אנשים שרצים מצד לצד וזורקים שלשות, ומי שרוצה לחדור לסל יכול, כי הליגה העבירה רק בקיץ האחרון עוד חוקים שמקשים על ההגנה. כאמור, אול־סטאר אחד ארוך - רק בלי הכוכבים.
קרי חוגג עם קליי את השיא, שלשום. זינוק מטאורי בכמויות של תצוגות סטטיסטיות אישיות // צילום: אי-פי
אז במציאות כזו, אין שום פלא ש־21 מ־36 הפעמים (נכון לעכשיו) ששחקן קלע לפחות 10 שלשות במשחק התרחשו בארבע השנים האחרונות. הסטייה הסטטיסטית הזו היא משהו שתגלו בכל אלמנט אחר של מספרים אישיים שתבדקו.
התפוצצות הקצב, הזריקות לשלוש מכל טווח וההקלה על ההתקפות הובילו לזינוק מטאורי בכמויות של תצוגות סטטיסטיות אישיות "מדהימות" באן.בי.אי ב־4-3 השנים האחרונות.
אז עכשיו קליי תומפסון מגולדן סטייט ווריורס האלופה, קלע היסטורי שפתח חלש את העונה, תפס יום שבסך הכל רק קצת יישר לו את הסטטיסטיקה.
כמה זה מרגש? בערך כמו שיא נקודות באול־סטאר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו