זריקות להורדת כולסטרול, מדללי דם חדשים ותרופות שיסייעו למנוע קטיעות גפיים בחולים קשים - אלו, לדעת האיגוד הקרדיולוגי הישראלי, התרופות החשובות ביותר שצריכות להיכנס השנה לסל התרופות. הקרדיולוגים העבירו את המלצתם לוועדת סל התרופות, שצפויה להתכנס לדיונים ראשונים כבר בתחילת השבוע הבא.
במקום הראשון דירגו הקרדיולוגים כתרופה החשובה ביותר את הזריקות להורדת כולסטרול (פרלואנט ורפאטה), המעכבות את הפעילות של החלבון PCSK9 שמקושר לעלייה ברמת הכולסטרול ה"רע" (LDL) בדם. הן בעלות יכולת להוריד את רמת הכולסטרול ה"רע" ב־50 עד 70 אחוזים והוכח שהן מסייעות בהפחתת התקפי לב ושבץ בחולים.
עם זאת, מדובר בתרופה יקרה והקרדיולוגים מבקשים לתת אותה לכ־830 חולים בעלות של 21 מיליון שקלים.
הזריקות מיועדות לחולים שחוו אוטם בשריר הלב או שבץ מוחי בשלוש השנים האחרונות, ושערכי ה־LDL שלהם יותר מ־100 מ"ג לדצ"ל, אף שקיבלו טיפול בסטטינים להורדת כולסטרול.
במקום השני המליצו הקרדיולוגים להכניס לסל התרופות את נוגד הקרישה קסרלטו בשביל "אחת מאוכלוסיות החולים הקשות והמוזנחות" בישראל - חולים עם מחלת כלי דם פריפרית". חולים אלו סובלים בשיעור גבוה מהתקפי לב וממוות, והטיפול בנוגד הקרישה נמצא כיעיל לירידה בהתקפי לב ובשבץ וגם הפחית "דרמטית", לדברי הקרדיולוגים, בעשרות אחוזים, את הצורך בקטיעת גפיים בשל קרישים. הטיפול מיועד ל־5,800 חולים בעלות של כ־17 מיליון שקלים.
במקום השלישי בסדר העדיפויות ממליצים הקרדיולוגים להרחיב מתן של תרופות נוגדות קרישה חדשות הנקראות NOAC (התרופות פרדקסה, אליקוויס וקסרלטו). כיום התרופות ניתנות לחולים עם פרפור פרוזדורים (הפרעת קצב שעלולה לגרום לשבץ מוחי) עם כמה גורמי סיכון. הבקשה היא להרחיב את מתן התרופה לכל מטופל עם פרפור פרוזדורים, בדומה להנחיות האיגוד הקרדיולוגי האירופי.
"אנו סבורים שהגיעה העת לאפשר טיפול בתרופות אלו לכל חולה עם פרפור פרוזדורים. אלו הן תרופות מבוססות עדויות ברמה הגבוהה ביותר, מורידות סיכון לשבץ מוחי ולדמם ומשפרות משמעותית את נוחות הטיפול למטופל".
רק עשרות יאושרו
ההערכה היא שהתרופות יינתנו לעוד כ־13 אלף מטופלים בעלות כוללת של 27 מיליון שקלים.
במקום השישי דורג אביזר המושתל בלב ומקליט הפרעות קצב ובכך מסייע לאתר הפרעה בקצב הלב בחולים שעברו שבץ שהרקע לו אינו ידוע. הקרדיולוגים ממליצים לאשר את הטיפול עבור 600 חולים בסיכון גבוה לשבץ ובעלות של 6 מיליון שקלים.
הקרדיולוגים מצביעים על בעיה ביורוקרטית הפוגעת בחולים הזקוקים להשתלת לב מלאכותי. מדובר בחולים קשים הזקוקים להשתלה ובהיעדר תרומות איברים נזקקים ללב מלאכותי כ"גשר" עד למציאת לב עבורם. מדובר בחמישה חולים בשנה. בארץ היה מקובל להשתיל שתי מערכות לב מלאכותי, אך לפני שנתיים אישרה הוועדה השתלת מערכת דו־חדרית (במקום השתלה של שתי מערכות בודדות). הקרדיולוגים מציינים כי "למרות האישור בסל, בפועל לא הושתל שום לב מלאכותי בארץ. הפתרון לא זוכה למימון מהקופות ונתקל בקשיי אישור קשים בחולים הבודדים הזקוקים לו", והם מציעים לשנות את נוסח ההתוויה כך שיתאפשר לחולים לקבל את מערכת הלב המלאכותי.
על הדירוג חתומים פרופ' רן קורנובסקי, יו"ר האיגוד הקרדיולוגי, פרופ' רונן רובינשטיין, מזכיר האיגוד הקרדיולוגי, פרופ' אלכס בטלר, יו"ר המועצה הלאומית למניעה ולטיפול במחלות לב וכלי דם, ופרופ' דוד חסדאי, מהמועצה הלאומית למניעה ולטיפול במחלות לב וכלי דם.
כאמור, ועדת סל התרופות צפויה להתכנס לדיון ראשון בשבוע הבא ולקבל את החלטתה עד תחילת חודש ינואר. בפני הוועדה תקציב העומד על 500 מיליון שקלים והוגשו לדירוגה כ־560 תרופות ו־62 טכנולוגיות, שמהן בסופו של דבר רק כמה עשרות ייכנסו לסל הציבורי ויינתנו לחולים ללא תשלום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו