למרות הצהרות חוזרות ונשנות של ראשי משרד הבריאות על מאמץ ותקצוב לקיצור התורים לניתוחים - מידע חדש הנחשף כאן לראשונה מצביע שהתורים לניתוחים חיוניים בבתי החולים הציבוריים בארץ רק מתארכים והופכים להיות מסכני חיים.
המידע הגיע מרופאים בכירים אשר פנו השבוע אל יו"ר ההסתדרות הרפואית, פרופ' חגי ציון. מהמידע החדש עולה שעשרות חולים בעלי חשד לגידול סרטני ממתינים כבר חצי שנה באחד מבתי החולים באזור השפלה לניתוח להסרת הערמונית כשהם עם עצירת שתן ומחוברים לקטטר. לדברי פרופ' ציון, "במצב כזה בזמן ההמתנה נשקפת לחולה סכנה של זיהומים מסכני חיים".
עוד נודע לפרופ' ציון כי עשרות חולים אחרים ממתינים גם הם חצי שנה לניתוח אונקולוגי חיוני וקריטי במחלקת אף־אוזן־גרון בבית חולים גדול במרכז הארץ כאשר הדבר מהווה סכנת חיים. נוסף על כך, עשרות חולים קשישים ממתינים לניתוח להסרת קטרקט בעין כאשר קיימת "סכנה יומיומית, בשל ראייה לקויה, ליפול, להיפצע ואף חלילה למות".
רדיולוגים בכירים אמרו ל"ישראל היום" כי חלק מהתורים לבדיקות ההדמיה בבתי החולים הפכו גם הם למסכני חיים, שעה שעשרות חולי סרטן בדרום הארץ הזקוקים לבדיקת CT נאלצים לחכות שנה בתור בבית החולים. לא רק מבוגרים, גם עשרות ילדים נאלצים לחכות תשעה חודשים לבדיקת MRI חיונית ודחופה בהרדמה מלאה באחד מבתי החולים בגוש דן.
נפטר בהמתנה
בשנת 2015 נפטר ע' בבית החולים בילינסון בפתח תקווה כשהוא בן 49 בלבד. ע' נאלץ להמתין כשנה וחצי לניתוח חיוני ומציל חיים להחלפת מסתם בליבו כשהוא במצב רפואי קשה ונפטר עוד בטרם בוצע הניתוח.
המקרה של ע', הנחשף כאן לראשונה, מתואר בתביעת רשלנות רפואית שהגישה השבוע משפחתו לבית המשפט המחוזי מרכז נגד בית החולים בילינסון וקופת חולים כללית. התביעה הוגשה על ידי עורכי הדין דורי כספי וויקי בקשי, שמתמחים בייצוג נפגעי רשלנות רפואית ממשרד כספי סרור ושות', המייצגים את המשפחה.
ע' מת כשחיכה לניתוח לב בבית החולים בילינסון // צילום ארכיון: יהושע יוסף
על פי התביעה, מדובר ב"מקרה של התנהלות רשלנית קשה ובלתי נתפסת של צוות המחלקה לניתוחי לב בבילינסון שבגינה מת ע' משלא בוצע לו ניתוח מציל חיים להחלפת מסתם בליבו. ע' מת בשל רשלנות רפואית קיצונית והניתוח אשר היה אמור להציל את חייו נדחה פעם אחר פעם אחר פעם, עד שהיה מאוחר מכדי לבצעו".
על פי התביעה, עוד ביוני 2014 קבע רופא בכיר במרפאת המסתמים באגף הקרדיולוגי בבילינסון כי היה צורך בניתוח החיוני להחלפת המסתם, אלא שרק שנה וארבעה חודשים לאחר מכן הוזמן ע' לניתוח.
על פי התביעה, במחלקה הוא הוחתם על טופסי ההסכמה לניתוח ולהרדמה, וחמישה רופאים תיעדו בתיק הרפואי את הצורך בניתוח ואת מצבו "היציב והנינוח" של החולה שממתין שוב ושוב במשך שבועות לניתוח. בפועל, הניתוח כלל לא בוצע עד למותו.
על פי התביעה, כבר בתחילת האשפוז במחלקת ניתוחי לב הוסבר לע' כי "מדובר בניתוח מורכב שרק מנהל המחלקה פרופ' דן ערבות יבצע אותו במועד שבו הוא יהיה זמין". עוד נטען כי בשיחה שקיימה המשפחה עם רופאי המחלקה לאחר מותו, הודו בפניהם הרופאים כי ע' הגיע אליהם לניתוח "באיחור וכי הוא היה אמור להגיע לניתוח לפחות שנתיים קודם לכן".
מחדלים קשים
התביעה מסתמכת על חוות דעתו של אחד מבכירי הקרדיולוגים בישראל, אשר קבע כי "היו כאן מחדלים קשים ובלתי מוסברים של צוות הרופאים בבילינסון ומותו נגרם בשל השיהוי הבלתי מוצדק בביצוע הניתוח".
תלונת המשפחה נחקרה גם על ידי ד"ר בועז לב, נציב הקבילות למקצועות הרפואיים במשרד הבריאות, שקבע ביולי 2017 כי התגלו במחלקה בבילינסון "ליקויים מהותיים המחייבים טיפול ושיפור". ד"ר לב קבע עוד כי "לא מצאנו פסול בשיקולים הקליניים שבגינם לא נותח ע' והתרשמנו ממסירותם של אנשי הצוות ומרצונם לתת סיוע להארכת חיים באמצעות התערבות כירורגית". ואולם חשוב לציין כי ד"ר לב לא בדק מדוע לא זומן ע' לניתוח החיוני במשך כשנה וחצי.
עורך הדין דורי כספי ועורך הדין ויקי בקשי, המייצגים את משפחתו של ע', מסרו כי "מדובר באחד המקרים המזעזעים ביותר שבהם נתקלנו במשך עשרות השנים שבהן מייצג המשרד כבר אלפי נפגעי רשלנות רפואית. תחילתו במחדל רשלני מתמשך, משך 16 חודשים, בהפניית המטופל לניתוח מציל חיים, ואחריתו בהתעמרות בלתי נתפסת עת קיבל הצוות המטפל, כך לטענתו, שתי החלטות דרמטיות: האחת, שלא לנתח כלל את המטופל, והשנייה – שלא ליידע את המטופל על ההחלטה הראשונה.
"כפועל יוצא מהחלטות אלה שכב המטופל בבית החולים כשהוא ממתין לשווא לניתוח המיוחל, מבלי שהוא מעלה בדעתו כי אין בכוונת רופאיו לנתחו. בכך נשללה ממנו האפשרות לאתר גורם רפואי אחר שינתחו, ובכך אבדו לו חייו. תגובתו של משרד הבריאות להתנהלות הצוות הרפואי אף היא בלתי מתקבלת על הדעת. צפוי היה כי פטרנליזם רפואי בהתבטאותו הקיצונית ביותר, שבצדו פגיעה אנושה באוטונומיה של מטופל לקבל החלטות על גופו וגורלו, היה מוקע על ידי משרד הבריאות הן באמירה והן במעשה. דבר מאלה לא ארע".
פרופ' חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל, אמר אתמול כי "אנחנו מתריעים זה שנים רבות וביתר שאת בשלוש שנים האחרונות כי במצבה של מערכת הבריאות הציבורית כיום, הסובלת מתת־תקצוב כרוני, לא ניתן לספק טיפול בזמן סביר. דבר זה בא לידי ביטוי בהתארכות התורים לרופאים ולשירותים רפואיים עד שאורך התורים במערכת הציבורית הוא אחת מהבעיות הקשות שמהן סובל הציבור בישראל. אורך התורים עשוי להחמיר מצבים רפואיים של מטופלים ולסכן אותם".
מבילינסון נמסר בתגובה לתביעה כי "בית החולים משתתף בצערה של המשפחה. הצוות הרפואי המטפל על פי הפרוטוקולים המתקדמים בעולם נלחם על חיי כל חולה, אולם גם פתרונות הרפואה לעיתים מוגבלים.
במהלך תקופת הטיפול בחולה, הרופאים קיימו התייעצויות רבות באשר למהלך הטיפול. עקב מצבו המורכב והייחודי לא היה אפשר לנתחו ולכן הוחלט על מתן טיפול מיטבי המתאים לנסיבות המקרה, תוך כדי מעקב קפדני וניסיונות לייצבו כדי שיהיה כשיר לניתוח. עובדות אלו הוצגו בפני נציב פניות הציבור במשרד הבריאות והתקבלו ללא עוררין באשר לאיכות הטיפול הרפואי. נציב פניות הציבור של משרד הבריאות דרש מבית החולים לשפר את נושא התקשורת ותיאום הציפיות בין הצוות למשפחה במצבים קשים מסוג זה, וכך כבר בוצע ויושם".
"תלונה ראויה"
ממשרד הבריאות לא נמסרה תגובה בקשר לתורים המתארכים מסכני החיים לניתוחים. בקשר לתורים לבדיקות הדמיה נמסר כי "התוכנית הלאומית ל־MRI, שעליה הכריז סגן השר ליצמן, כבר הביאה להגדלת מספר המכשירים באופן שייתן מענה להיקף הבדיקות הנדרש לאוכלוסייה וקיצרה באופן משמעותי את זמן ההמתנה לבדיקה".
התלונה לגבי החולה ע' שנפטר בבית החולים, נמסר ממשרד הבריאות כי "מצאנו את תלונת המשפחה ראויה וחשובה ובמהלך הבירור התבהרו כמה ליקויים מהותיים המחייבים טיפול ושיפור ברמת התנהלות המחלקה".
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו