אן לקי בישראל: הסופרת שהמציאה עולם ללא מגדר

כל חובב מדע בדיוני ופנטזיה מכיר את השם אן לקי, וודאי גם קרא לפחות אחד מספריה מעוטרי הפרסים. הידיעה כי היא תגיע כאורחת הכבוד של פסטיבל אייקון המתחיל היום (ג') בסינמטק תל אביב, פרשה לה כנפיים וצפויה להביא אלפים רבים לפסטיבל המסורתי. אבל לא רק חובבי פנטזיה יעריכו את פועלה, אלא גם כל מי שיש לו ביקורת על החברה המגדרית שבה אנו חיים.

למי שבכל זאת לא מכיר, אן לקי היא סופרת אמריקנית והאישה הראשונה שזכתה בו בזמן בכל הפרסים המובילים בתחום המדע הבדיוני בשפה האנגלית עבור ספר ביכורים. ספרה "יושרה שניונית" (Ancillary Justice) זיכה אותה בפרס הוגו לשנת 2014, בפרס נבולה, בפרס ע"ש ארתור סי. קלארק, בפרס לוקוס לספרי ביכורים ובפרס BSFA המוענק על ידי האגודה הבריטית למדע בדיוני. ספרה השני "חרב שניונית" יצא לאור באוקטובר 2014, ובעקבותיו ראה אור גם "חמלה שניונית". ספריה תורגמו לעברית על ידי עמנואל לוטם, ויצאו לאור בהוצאת סיאל.

הספר מספר את הסיפור של בּרֶק, הניצולה היחידה מהרס ספינת חלל בשירות האימפריה, אשר נושאת בתוכה את הבינה המלאכותית של ספינת המלחמה, המבקשת לנקום את השמדתה. בנות האדם שמשרתות בספינה הן "פוסט-מגדריות", כלומר חיות בחברה שבה אין מגדר, ואף השפה שלהן אינה מבדילה בין זכר לנקבה, והן מדברות בלשון אישה ללא קשר לגוף הדמות המיוחסת. תוכן הספר נתפס כביקורת נוקבת על החברה המגדרית העכשווית, ועל שפות מבוססות מגדר.

"הכתיבה החלה כהתמודדות עם השחיקה בטיפול בבית ובילדים", סיפרה לנו לקי על המסע שלה - מעקרת בית מסורה לסופרת רבי מכר בינלאומיים. "מצאתי עצמי בגיל 36 עם שני ילדים קטנים ובית מבולגן, ללא דרך לבטא את היצירתיות שלי. החלטתי להתחיל לכתוב ולשלוח לפרסום את היצירות שלי. הופתעתי כל כך כשהסוכן שלי התקשר ואמר שהוצאה לאור מעוניינת לרכוש את הספר שלי. למעשה, מעט ריחמתי על הוצאת הספרים, כי לא תיארתי לעצמי שמישהו בכלל ירצה לקנות ולקרוא את הספר, והם סתם יבזבזו עליי כסף".

אם לא היית סופרת, באיזה מקצוע היית רוצה לעסוק?

"כשהייתי קטנטונת רציתי להיות אסטרונאוטית, אך הוריי טענו שבנות לא יכולות להיות אסטרונאוטיות".

ספרייך עושים שימוש יוצא דופן בשפה נטולת מגדר. השפה אנגלית מאפשרת זאת, אך מה את יכולה לספר על החוויה של תרגום ספרייך לשפות הדורשות ניסוח מגדר ספציפי - הוא/היא?

"החוויה של דיונים עם מתרגמים של ספריי מכל רחבי העולם הייתה מעניינת ומאתגרת. המתרגמים פנו אליי לעיתים קרובות על מנת לדון במשמעות של ניסוחים שכתבתי, כדי לתרגם אותם לשפתם באופן מיטבי. זו בעצם חוויה כפולה - גם לתרגם לשפה אחרת וגם להעביר משמעות דרך שפה נטולת מגדר. מכיוון שהעלילה כוללת דמות שהיא בעצם אינטליגנציה מלאכותית שהייתה פעם חללית, המתרגם הצרפתי, למשל, החליט שדמות זו תדבר על עצמה בלשון זכר, אף שהשפה בספרים היא רק בלשון נקבה, וזה עבד נפלא בצרפתית. גם למדתי רבות על שפות ותרבויות אחרות. השיחות עם המתרגם לעברית היו מעניינות ומעשירות".

הנרי הראל בעל הוצאת "סיאל" מרחיב על נושא השפה הייחודית של הספר: "כתיבתה של אן לקי מציבה מולנו מראה. היא מראה לנו כיצד ההטיות המגדריות של השפה מעוותות את החשיבה שלנו ומטות אותה, תוך יצירת אפליה ברורה בין זכר ונקבה. לקי יצרה עולם שבו מדברים בלשון נקבה. 'עשר ילדות משחקות יחד. שלש מתוכן הן ממין זכר'. בשל האתגר המיוחד שבמלאכת התרגום הזו, בחרנו לצרף כנספח בסוף הספר 'יושרה שניונית' את התכתובת בין הסופרת אן לקי למתרגם עמנואל לוטם. אנו יכולים לקרוא ולכתוב אלף מאמרים על מגדר ושפה ועל השפעת השפה על החשיבה, אבל סיפור אחד טוב, הכתוב ביד אומן, עושה את העבודה".

אן, מה הייתה התגובה לספרים שהפתיעה אותך יותר מכל?

"תגובות אישיות יותר שריגשו אותי היו מקוראים שהתוודו בפניי שהם ג'נדר קוויר או א-מיניים וציינו בפניי: 'אני אף פעם לא רואה את עצמי בסיפורים, ואצלך סוף סוף הרגשתי שיש קול לאנשים כמוני - תודה לך מעומק ליבי!'. זו בעצם הוכחה עד כמה גיוון והכלה בייצוג משמעותיים לאנשים".

לאחרונה מתרחבת ההתנגדות לסצנות של אלימות גופנית ופיזית כלפי נשים ברוב הסרטים והסדרות מז'אנר המדע הבדיוני – מה דעתך בעניין?

"נשים מיוצגות במדע הבדיוני והפנטזיה בסוג דמות שהיא חד-צדדית: יפה וסקסית, כמובן. גם ההחלטה להציג יותר מדי סצנות של אלימות פיזית ומינית כלפי נשים ביצירות פופולריות מגיע משיקולי הפקה. מי שטוען שזה מציג באופן ריאליסטי את מה שהיה בהיסטוריה או במציאות בימינו - הוא בעצם מתעלם מכך שאנשים עושים החלטה מה להציג על המסך ומה לא. יש הרבה מאוד דברים שקרו בהיסטוריה ומתרחשים היום באופן יומיומי ועדיין לא מציגים אותם. ספק אם תמצאי הרבה דמויות בטלוויזיה שהולכות כל הזמן לשירותים. אנו מתרגמים את העולם שסביבנו לסיפור על המסך ומחליטים מה להראות ומה לא".

מהן התגובות שקיבלת להחלטתך לבקר בישראל?

"תגובות אוהדות מאוד. זה ביקורי הראשון בארץ, והסובבים אותי הגיבו בהתלהבות, בין אם הם ציינו עד כמה הם היו רוצים לבוא לארץ או שציינו שיש להם קרובי משפחה בישראל. הרבה סיפרו לי כמה הם אוהבים את תל אביב".

 • תביעה: "ביונסה עוסקת בכישוף אפל"

 • נינט ויוסי מזרחי חוזרים לשנות התשעים

 • ללא הסבר: מוזיקאי ישראלי נעצר ברוסיה

 • בלי נטע ועומר: אלבומי השנה תשע"ח