פרופ' רוזנמן קיבל שכר חודשי של כ־1,000 דולרים // צילום אילוסטרציה: GettyImages

דוח: רופא קיבל מיליון שקל בלי לדווח

"ביה"ח וולפסון ומנהל מערך הלב בו, פרופ' יוסף רוזנמן, לא דיווחו למדען הראשי במשרד הבריאות על מיליון שקלים שקיבל הרופא מחברת טכנולוגיה רפואית" • רוזנמן: "הדו"ח מסולף" • החשיפה: בהמשך לפרסום ב"ישראל היום" על הקשר בין רופאים לחברות תרופות

הנהלת בית החולים הממשלתי וולפסון ורופא לב בכיר בבית החולים לא דיווחו למדען הראשי של משרד הבריאות, כפי שהתבקשו לעשות ואף שהדרישה היתה ידועה להם, על הקשרים המתמשכים והמלאים של הרופא הבכיר עם חברה לטכנולוגיה רפואית חדשנית, כך עולה מדוח חקירה חדש וחמור של בית החולים, שנחשף כאן לראשונה. 

הדיווח החסר והחלקי של וולפסון ושל הרופא, פרופ' יוסף רוזנמן המשמש מנהל מערך הלב בוולפסון והוא מבכירי הקרדיולוגים בארץ, היו באוגוסט 2016. בעקבות זאת, ב־2017 החלה חקירה פנימית בנושא שממצאיה הוגשו להנהלת משרד הבריאות וכעת מתבצעת בדיקה שלהם בפרקליטות המדינה.

ממצאי החקירה החדשים מצטרפים לחשיפה ב"ישראל היום" בשבוע שעבר, של דוח חקירה נוסף במשרד הבריאות שלפיו רופאים בכירים בבתי חולים רבים בארץ מעדיפים לקדם ציוד רפואי ותרופות של החברות המסחריות שמממנות להם נסיעות לכנסים רפואיים בחו"ל בעשרות אלפי שקלים. במקרים רבים, מתברר, ציוד החברה שהרופאים מקדמים הוא לא הזול ביותר בהשוואה ליצרנים המתחרים ואף חמור מכך: לא תמיד הוא הציוד הטוב ביותר או המתאים ביותר לחולים.

על פי דוח החקירה החדש, פרופ' רוזנמן שימש יועץ רפואי לחברה במקביל לעבודתו בבית החולים, קיבל ממנה אופציות של כמיליון שקלים ושכר חודשי קבוע של כ־1,000 דולר במשך כעשור עבור ייעוץ רפואי, וערך שני ניסויים ומחקרים בחולי לב במכשיר החדשני של אותה חברה בבית החולים. על כל אלה, כאמור, לא דיווחו הרופא ובית החולים כפי שנדרש מהם. 

משרד הבריאות ביקש את הדיווח מהנהלת בית החולים ומרוזנמן, במסגרת הבדיקה השוטפת שמקיים המדען הראשי במשרד הבריאות (עם נציגי משרדי האוצר והמשפטים) של פטנטים רפואיים הקשורים לרופאים עובדי משרד הבריאות. זאת לאחר שהחברה הישראלית, שפיתחה פטנט רפואי, נמכרה לחברה אמריקנית בעשרות מיליוני שקלים. 

הבדיקה נערכת כחלק מבחינת אפשרות להגיש תביעות פיצויים נגד רופאים, לקבלת החלק המגיע על פי חוק למדינה מפטנטים רפואיים שפיתחו הרופאים במקביל או בזמן עבודתם בבתי החולים של משרד הבריאות.

השפעה על שיקול הדעת 

על פי הדוח החדש של משרד הבריאות, פרופ' רוזנמן, שהחל את עבודתו בבית החולים וולפסון ב־1999, רשם שני פטנטים רפואיים בתחום רפואת הלב עם בכירים מחברת סטארט־אפ ישראלית בתחום הקרדיולוגיה, וזאת לכאורה מבלי שדיווח על כך להנהלת בית החולים - בניגוד להוראות החוק. הפטנט העיקרי הוא מתקן המושתל בעורק הריאה של הלב ומשדר אותות אלחוט של תפקודי הלב, שמאפשרים מעקב קבוע אחר מצבם. 

על פי הדוח, פרופ' רוזנמן הועסק מאז 1999 ובמשך כעשור, באישור מלא של הנהלת בית החולים, כמנהל רפואי של החברה בשכר חודשי של כ־1,000 דולר ובהיקף עבודה של יומיים בחודש. נוסף על כך, הוא קיבל הכנסה של כמיליון שקלים כשמימש אופציות בחברה. עוד התגלה כי ב־2006 ניהל רוזנמן כחוקר ראשי שני ניסויים בפטנט הרפואי בחולים בבית החולים. על פי הדוח, המחקרים אושרו על ידי הנהלת בית החולים לאחר שהרופא דיווח על קשריו הכספיים עם החברה המסחרית שמנהלת את המחקר.

ואולם, דוח החקירה מתריע על כך שהרופאים עצמם הופכים להיות, לכאורה, אינטרסנטים כשהם מתוגמלים כספית על ידי הגורם המסחרי העומד מאחורי המחקר שהרופאים עצמם מובילים. בנוסף, התגמולים שמקבלים רופאים מהחברה המסחרית, כמו למשל העסקה בשכר גבוה או מתן אופציות, עלולים להשפיע על שיקול דעתם המקצועי בביצוע המחקרים.

על פי הדוח, הנהלת בית החולים התבקשה עוד ביולי 2016 על ידי המדען הראשי של משרד הבריאות, פרופ' אבי ישראלי, לדווח על שני פטנטים לרפואת לב שרשומים על שמו של פרופ' רוזנמן. ואולם, בדיווח שמסרו באוגוסט 2016 הנהלת בית החולים ופרופ' רוזנמן לפרופ' ישראלי נכתב רק כי תרומתו של הרופא לפטנטים הרפואיים היתה "בהגהת ההגשה של הפטנט מתוך הסתכלות של קרדיולוג", וכי פעילותו בחברה "לא בוצעה כחלק מעבודתי בבית החולים או תוך שימוש בתשתיות או בתקציבי בית החולים".

בית החולים וולפסון // צילום: יהושע יוסף

עם זאת, על פי דוח החקירה, התשובה למשרד הבריאות לא כללה את המידע כי הרופא "הועסק על ידי החברה במשך שנים, ביצע עבורה מחקרים בתוך בית החולים ואף קיבל אופציות שאותן מימש", לשון הדוח. חשוב לציין כי הנהלת בית החולים דאז לא דיווחה למשרד הבריאות על המחקרים, אף על פי שרק שבוע לפני העברת התשובה אישרה אותה הנהלה את המשך הניסוי בחולים באותו הפטנט.

עוד התגלה בחקירה כי פרוטוקול הישיבה שהתקיימה אז בהנהלת בית החולים בנושא זה הושמד, וכי הנהלת בית החולים דאז העבירה למשרד הבריאות את המכתב שכתב פרופ' רוזנמן בלי הערה כלשהי מצידה, זאת אף שהרופא עצמו מעיד שדיווח להנהלה על קשריו עם החברה. יצוין כי מאז התחלפה הנהלת בית החולים וכי מנהלת בית החולים הנוכחית, ד"ר ענת אנגל, נכנסה לתפקיד רק באפריל השנה.

פרופ' רוזנמן מסר בתגובה כי "דוח מבקר הפנים בענייני מסולף והעובדות בו חלקיות ואינן משקפות את המציאות. לאחר שמוניתי למנהל מכון הלב בוולפסון קיבלתי רשות מהמדינה לייעץ בהיקף של חצי יום בשבוע לחברה וכך עשיתי במשך שנים במקביל לעבודתי לילות כימים כמנהל מכון הלב בבית החולים. כל פעילותי בהקשר זה נעשתה בשקיפות מלאה, תוך קבלת האישורים מכל הגורמים הרלוונטיים ובידיעתם המלאה. אכן, התבצעו בבית החולים ניסויים קליניים בקשר למוצר של החברה האמורה, ומעורבותי בניסויים אלו היתה מתוקף תפקידי כמנהל מכון הלב, כשם שהייתי מעורב מתוקף תפקידי בעשרות ניסויים קליניים בהיקף נרחב בהרבה. הפעילות נעשתה תוך קבלת כל האישורים הרלוונטיים וכל הגורמים המעורבים ידעו היטב כי אני גם מייעץ לחברה בהקשר הזה. עבודת ייעוץ חלקית מאוד בשכר חודשי נמוך (בהתחשב במעמדי כמנהל מכון הלב) תוך קבלת אופציות בחברה הינה נורמה מקובלת מאוד במקרים מעין אלה. אין כל פסול בכך שבסופו של דבר ניתן היה לממש את האופציות הללו. נוכח העובדה שפעלתי בשקיפות מלאה תוך קבלת כל האישורים הרלוונטיים, אופן הצגת העובדות בדוח המבקר הינו שגוי ולא הגון וכל מטרתו להטיל דופי בשמי ובעבודתי רבת השנים בבית החולים ובשירות הציבורי". 

ממשרד הבריאות נמסר כי "המשרד פועל בנושא זה, שנמצא בטיפול משפטי". מהנהלת וולפסון נמסר כי הדו"ח הוגש להנהלת בית החולים הקודמת.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...