מאות ילדים עם צרכים מיוחדים יתחילו את שנת הלימודים הבאה בגן ילדים שאין בו טיפול ראוי: בשל מחסור בקלינאי תקשורת ובמרפאים בעיסוק בגנים, ילדים רבים לא יזכו לקבל טיפול פרא־רפואי שיקדם את יכולותיהם במסגרת גני הילדים.
לפי חוק חינוך מיוחד, זכאים ילדי החינוך המיוחד ל־3.4 שעות שבועיות של טיפולי ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה או קלינאות תקשורת. ילדים בגנים לאוטיסטים זכאים ל־14 שעות.
מבדיקת "ישראל היום" עולה כי יש 45 גנים שאין בהם קלינאי תקשורת או מרפאים בעיסוק, טיפולים שלהם זכאים הילדים מתוקף חוק חינוך מיוחד. בכל גן חינוך מיוחד יש כ־12 ילדים ולעיתים יותר, כך שמדובר על מאות ילדים ועל כחמישה אחוזים מכלל גני החינוך המיוחד. ייתכן שהרשימה ארוכה אף יותר.
כמו כן, למרות הזכאות לטיפול במסגרת הגן, בפועל חלק מהילדים לא מצליחים לממש את הזכאות לנוכח המחסור במטפלים בגנים. הילדים והוריהם נשלחים לקבל טיפול בקופות החולים, שגם בהן יש מחסור ותורי המתנה ארוכים, או נדחפים לשירות פרטי ויקר. הטיפול הזה מצריך מההורים לצאת באמצע יום עבודה ולקחת את הילדים מהגן. בין הגנים שדיווחו על מחסור בקלינאי תקשורת או במרפאים בעיסוק יש גנים באשדוד, בראשון לציון, בפתח תקווה, בבני ברק, בנס ציונה, באשקלון, בבאר שבע ועוד.
"יש הורים שלוקחים את הילד לקופת חולים, אך גם שם התורים ארוכים מאוד. יש ילדים שאני מפנה בתחילת שנה, ורק בקיץ נכנסים לתור. הקופה מפנה המון לפרטי, אך גם בפרטי התורים ארוכים. יש לי רשימת המתנה מדצמבר. אין לי אופק להציע להם", אומרת קלינאית תקשורת ותיקה מאזור הדרום, "לי יש חצי שעה ברוטו לכל ילד, ולעיתים מסתפקים רק בהדרכה לגננת. הרבה פעמים התחושה כאשת מקצוע היא שאין לי מספיק שעות ואמצעים לתת את הטיפול".
"זמני ההמתנה בקופות החולים מטורפים", ברנע־רודריגז ובתה
בהיעדר טיפולים בגנים, ממליצים להורים לצאת עם ילדיהם לטיפול בקופות החולים. אלא שמעבר לחוסר הנוחות שבלהוציא את הילד וההורה משגרת הגן והעבודה, מדובר בעלות כספית נוספת לשירותים שהיה אמור לקבל בחינם. כמו כן, ילד בחינוך מיוחד עשוי להיות זכאי לכפל שירותים: גם במסגרת הגן וגם בקופת החולים, כך שאם אינו מקבל אותם בגן זכאותו נפגעת.
עדי ברנע־רודריגז, אמא לשני ילדים אוטיסטים (11 ו־4) וחברת ועד מנהל של עמותת חברים בנגב, מספרת כי "זמני ההמתנה בקופות החולים הם מטורפים. ההשלכות הן גורליות , וילד שלא קיבל טיפול בזמן נידון לחיים תלותיים. כואב שיש ילדים שלא מקבלים את הטיפול הזה".
תחום התפתחות הילד הוא היחיד במערכת הבריאות שבו יש העדפה מערכתית לטיפולים הפרטיים: הורה שממתין עבור ילדו לטיפול במערכת הציבורית יותר משלושה חודשים, רשאי לגשת לטיפול פרטי ולקבל החזרים. כך נוצר מחסור בכוח אדם במערכת הציבורית, ומרוץ שכר שיוצר קושי כלכלי להורים. מצב זה מאריך עוד יותר את התורים הארוכים ממילא לטיפולים אלו.
עו"ד נעמה הלר, מאגף קידום זכויות באלו"ט, אומרת כי "ילד נכנס לגן תקשורת, ההורה קורא את זכויותיו ובפועל הילד לא מקבל שום טיפול". גורם בכיר במערכת הבריאות אומר כי "חייבים לסיים את ההפרטה של תחום התפתחות הילד באופן מיידי. ברגע שלא יינתנו החזרים למטפלים הפרטיים, הם ישובו למערכת הציבורית ויהיה אפשר לקצר את התורים לטובת הילדים. זה ישפיע באופן מיידי גם על יכולת הגיוס של משרד החינוך של מטפלים בגני החינוך המיוחד". ח"כ מאיר כהן, יו"ר ועדת המשנה לצמצום פערי הבריאות בדרום, אמר כי "אני קורא לסגן שר הבריאות לעצור את ההפרטה האכזרית ולזכור שמאות אלפי ילדים והורים תלויים ברפואה הציבורית".
ממשרד החינוך נמסר כי "המשרד מתקצב באופן מלא טיפולים פרא־רפואיים לכל התלמידים שזקוקים לכך. המשרד לא יאפשר מצב שבו יהיה מחסור במטפלים, ולפיכך אנו פועלים מול משרד הבריאות ומול המועצה להשכלה גבוהה כדי להגביר את ההכשרה בפריפריה ולוודא שההכשרה עונה על הצרכים. כדי לעודד אנשי מקצוע להיכנס למערכת החינוך אנו מעניקים קורסי התאמה להוראה על חשבון המדינה".
ממשרד הבריאות נמסר כי "המשרד יודע ומתריע על המחסור החמור במטפלים במערכת החינוך. לפני כשנה יצא נוהל משותף למשרד הבריאות ולמשרד החינוך, שמטרתו להסדיר את נושא הרצף הטיפולי בין החינוך לבריאות. במהלך כל השנה מתקיימות קבוצות דיון המערבות את המשרד, קופות החולים ונציגי החינוך. במשרד קיימת ועדה שדנה באמצעים לשיפור המצב בתחום התפתחות הילד בכמה אופנים".
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו