"מי זו אמריקה", ראשון ב־07:00 ושני ב־22:00, yes EDGE
לכאורה נדמה שהסדרה החדשה של סשה ברון כהן החזירה אותנו במנהרת זמן לתחילת המילניום, לדמותו המיתולוגית של עלי ג'י. שוב המראיין הסופר אינטליגנט שפוגש מרואיינים שלא מעריכים אותו נכונה וחוטפים ממנו בראש עד כדי השפלתם.
מאז עלי ג'י, ברון-כהן היהודי־בריטי קיבל הכרה בכישרון שלו, התקדם לתפקידים רציניים וזכה להכרה גם בז'אנרים אחרים. לכן, הפרויקט הנוכחי שלו, תוכנית שבה הוא מתחזה לדמויות שונות ומראיין פוליטיקאים אמריקנים שנופלים קורבן למתיחות שלו - מפתיע. ברון כהן עוד רגע בן 50, ועל אף חזותו הצעירה הוא מתעקש לחזור לדברים שעשה בראשית הקריירה שלו.
לכאורה, המציאות האמריקנית הנוכחית מחייבת זאת, ומצד שני המציאות גם ככה עולה על כל דמיון. אז מה בדיוק תפקידו של הקומיקאי בכל זה? ובכן, על אף הקלות שבה משתמשים במילת התואר הזו בטקסטים עיתונאיים, ברון כהן הוא אכן גאון. הוא מצליח לקחת את המרואיינים שלו מהצד הדמוקרטי והרפובליקני ולהוכיח לצופה שכמה שהוא חשב שארה"ב של אמריקה נמצאת במצב קיצוני - היא כבר מזמן עברה את הגבול.
עבור הצופה הישראלי ההתחברות האוטומטית תהיה לערן מוראד, דמותו הדמיונית של לוחם מהצבא הישראלי, שמתעקש להחדיר נשק לגני ילדים כי בישראל זה עבד מצוין. שוב המבטא המשעשע והמוכר, שוב הרצינות התהומית שבה הוא משדל לוביסטים אמריקנים שילדים בני שלוש רשאים לקבל נשק עטוף בארנבון כדי לירות באנשים רעים. העובדה ששום קומיקאי בעשרים השנה האחרונות לא הצליח להיכנס לנעליו הענקיות של האמן הזה, מוכיחה שאולי בכל זאת טוב שהוא חזר, כדי לשים לנו מראה מול הפנים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו