המעצמה הרביעית: ב-13 בפברואר 2019 תנחת חללית ישראלית על הירח. עמותת Space IL עדכנה היום (שלישי) כי היא ממשיכה בקידום הפרויקט במלוא המרץ ואף קבעה תאריך שיגור: דצמבר 2018.
החללית תשוגר מבסיס קייפ קנאברל בפלורידה על גבי טיל שיגור של חברת SpaceX. חודש לאחר שתגיע למסלול הקפה מסביב לירח, וכחודשיים לאחר השיגור, ב-13 בפברואר 2019, תנחת החללית על הירח, ותשדר ארצה צילומים מאתר הנחיתה, כולל צילום "סלפי" של רגל החללית באתר הנחיתה, שיהיה באיזור שטוח שנבחר במיוחד. היא גם תבצע במשך יומיים ניסויים הקשורים לשדה המגנטי של הירח.
הפרויקט, שהחל לפני 8 שנים במסגרת תחרות של גוגל, ממשיך בצורה עצמאית לאחר שהתחרות הסתיימה מבלי שיוכרז זוכה. מוריס קאהן, השקיע בפרויקט למעלה ממאה מיליון שקלים. לדבריו, בהרצאה באוניברסיטת תל אביב הוא נחשף לפרויקט של שלושה יזמים צעירים, והחליט לתמוך בהם פיננסית. הוא נתן להם 100 אלף דולר, כשהם שחשבו על תקציב של 8 מיליון דולר. בסופו של דבר עלות הפרויקט הגיעה ל-92 מיליון דולר.
״כשהתחלנו, כבר לא הייתה דרך חזרה", מסביר קאהן. "הקבוצה הישראלית הייתה המתקדמת ביותר בתחרות של גוגל, אולם תאריך היעד הוחמץ. שלדון אדלסון התגייס באמצעות קרן משפחת אדלסון (גילוי נאות: אדלסון הוא בעלי "ישראל היום"), והוא יהיה איתנו כל הדרך. לישראל להיות יחד עם ארה"ב, רוסיה וסין זה כבוד גדול וגאווה שאנו זקוקים לה. החלל יהיה חשוב מאוד בעתיד, והממשלה צריכה להכיר בכך. עם הנחיתה תהפוך ישראל למדינה הרביעית בעולם שהצליחה להנחית חללית על הירח. חוויתי אתגרים רבים בחיי, אך האתגר הזה התעלה על כולם. זהו הישג עצום עבורנו- SpaceIL ועבור שותפתנו - התעשייה האווירית שהייתה לצידנו מהיום הראשון. שיגור החללית הישראלית הראשונה ימלא בגאווה את המדינה בשנתה ה-70, הישג לאומי, שישים אותנו על מפת החלל העולמית".
מימין לשמאל: עופר דורון, מנהל מפעל חלל של תעשיה אווירית, עידו ענתבי מנכ"ל - space IL, מוריס קהאן, מממן הפרוייקט, יוסי וייס, מנכ"ל התעשיה האווירית ויצחק בן ישראל יו"ר סוכנות החלל הישראלית // צילום: גדעון מרקוביץ
לדברי ד"ר עידו ענתבי, מנכ"ל עמותת SpaceIL, בחודשים הקרובים תעבור החללית סידרת בדיקות וניסויים אינטנסיביים בתעשייה האווירית להוכחת עמידותה בתנאי השיגור, הטיסה והנחיתה. "הצוותים המצוינים של SpaceIL והתעשייה האווירית פועלים בנחישות להשלמת האתגר הטכנולוגי הייחודי, על מנת לסיימם בתאריך היעד לשיגור בדצמבר הקרוב".
מנכ"ל התעשייה האווירית יוסי וייס, אמר באירוע, כי "כמי שהביא באופן אישי את שיתוף הפעולה עם SpaceIL לתעשייה האווירית, אני רואה בשיגורה לירח של החללית הישראלית הראשונה דוגמא ליכולות המדהימות אליהן ניתן להגיע עם פעילות חלל אזרחית. מדינת ישראל, שכבר נטועה עמוק בעולם החלל בתחומי הפעילות הצבאיים, חייבת לרתום משאבים לטובת חלל אזרחי שמהווה בכל העולם קטר של חדשנות, טכנולוגיה, חינוך ופריצת גבולות. ההישג שאנו מתקרבים אליו הוא פרי עבודה מאומצת של שנים רבות של טובי המוחות. הגעה להישג כזה דווקא בשנת ה-70 לישראל, מסמלת את הדרך שעשינו ובעיקר את ההישגים האין סופיים אליהם ניתן עוד להגיע. התעשייה האווירית תמשיך לעשות את כל הדרוש במהלך החודשים הקרובים על מנת להבטיח את הצלחתה של משימה לאומית זו".
שיגור החללית הוא תוצאה של יוזמה פרטית שהגו לפני כ-8 שנים שלושת מייסדי עמותת SpaceIL, היזמים יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, ששאפו להגשים את חלום להגיע לירח ונרשמו לתחרות המאתגרת Google Lunar XPRIZE. מאז הקמתה של SpaceIL, הפכה המשימה להנחתת חללית ישראלית על הירח, לפרויקט לאומי ישראלי בעל ערכים חינוכיים, במימון כספי תורמים, דוגמת: מירי ושלדון אדלסון, סמי סגול, לין שוסטרמן, סטיבן גראנד ועוד. הפילנתרופ ואיש העסקים מוריס קאהן הוביל את הפרויקט, כשבחר לממן חלק משמעותי מהפרויקט בהיקף של כ-100 מיליון שקל ואף כיהן כנשיא עמותת SpaceIL.
החללית הישראלית // צילום: גדעון מרקוביץ
התעשייה האווירית, שהינה בית החלל של ישראל, הנה שותפה מלאה לפרויקט מיומו הראשון. במהלך השנים נוספו שותפים נוספים מהמגזר הפרטי, חברות ממשלתיות ואקדמיה. הבולטים שבהם: מכון ויצמן למדע, סוכנות החלל הישראלית, משרד המדע, בזק ועוד.
תהליך תכנון ופיתוח החללית, הכולל עבודה מאומצת של מהנדסים, מדענים ואנשי צוות, החל ב-2013 ונמשך עד לשנה האחרונה, עם תחילת שלב הבנייה במפעלי התעשייה האווירית. החללית שמשקלה כ- 600 ק"ג בלבד, נחשבת לקטנה ביותר שתנחת על הירח. גובהה מטר וחצי, רוחבה כשני מטרים והיא נושאת דלק המהווה כ-75% ממשקלה. מהירותה המרבית תעבור את 10 ק"מ בשנייה (36,000 קמ"ש!).
מרגע שיגורה היא תחל במסלול טיסה ארוך ומורכב. החללית תתנתק מטיל השיגור כשתגיע לגובה של 60,000 ק"מ מכדור הארץ ותתחיל להקיף את כדור הארץ במסלולים אליפטיים. על פי פקודה מחדר הבקרה, החללית תגביה את מסלולה סביב כדור הארץ, עד שקצה המסלול האליפטי יגיע לקרבת הירח. שם תפעיל החללית את מנועיה ותאט את מהירותה כדי לאפשר לכבידת הירח ללכוד אותה במסלול סביבו. מהרגע שהחללית תילכד במסלול הירח , היא תקיף אותו עד לעיתוי המתאים להיכנס לתהליך הנחיתה. תהליך הנחיתה יתבצע בצורה אוטונומית, ע"י מערכת בקרת הניווט של החללית. סה"כ צפוי המסלול לארוך כחודשיים מהשיגור ועד הנחיתה.
עם נחיתת החללית הנושאת את דגל ישראל על הירח ב-13 בפברואר 2019, היא תחל בביצוע צילומים של אתר הנחיתה וביצוע מדידות של השדה המגנטי במסגרת ניסוי מדעי, המבוצע בשיתוף פעולה עם מכון וייצמן. המידע יועבר לחדר הבקרה שבתעשייה האווירית במהלך היומיים שלאחר הנחיתה.
SpaceIL שואפת להניע "אפקט אפולו" בישראל: לעודד את הדור הבא של ילדי ישראל לבחור במקצועות המדע, ההנדסה, הטכנולוגיה והמתמטיקה (STEM); לגרום להם לחשוב אחרת על התחומים האלה; לייצר תחושות של יכולת, ולמעשה, לאפשר להם לחלום חלומות גדולים גם במדינה הקטנה שלנו. העמותה שואפת לשנות את השיח בישראל ולעודד בנות ובנים לראות במדע, בהנדסה, בטכנולוגיה ובמתמטיקה אפשרויות מלהיבות לעתידם. במהלך השנים האחרונות, העמותה פגשה והציתה את הדמיון לכ – 900,000 ילדים ברחבי הארץ, באמצעות רשת ענפה של מתנדבים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו