צורך גדל במיטות שיקום במלחמה והמחסור הצפוי לנוכח המשך המערכה (אילוסטרציה) | צילום: גדעון מרקוביץ

דו"ח הבריאות של OECD: מחסור באחיות בישראל, מול תוחלת חיים גבוהה

בישראל שיעור נמוך יחסית של מיטות לאשפוז • שיעור ההוצאה על בריאות מהתוצר בישראל - 7.3%, נמוך מרוב מדינות ה-OECD • מספר רופאי השיניים בישראל מעל לממוצע, עם 0.8 לאלף איש

פרדוקס הבריאות הישראלי: למרות שיעור נמוך של מיטות אשפוז, מכשירי MRI, ו-CT ושיעור אחיות נמוך במיוחד - תוחלת החיים בישראל גבוהה ותמותת התינוקות נמוכה, כך עולה מדו"ח השוואתי שמפרסם ארגון ה-OECD, וכולל את נתוני הבריאות של 35 המדינות המפותחות החברות בארגון.

מהנתונים, המתייחסים לשנת 2016, עולה כי שיעור מיטות האשפוז בישראל אמנם עלה מעט מ-2 מיטות לאלף נפש ל-2.3 מיטות, אך מדובר עדיין בשיעור מיטות לנפש נמוך יחסית למדינות אחרות החברות בארגון - חמישי מתחתית הרשימה אחרי מקסיקו, צ'ילה, שוודיה וקנדה. בהתאמה, גם תפוסת המיטות בישראל עומדת על 93.8% והיא השנייה בגובהה ב-OECD.

 

הממוצע במדינות החברות ב- OECD עומד על 3.6 מיטות לאלף נפש. מובילות את הטבלה: יפן (7.8 מיטות) דרום קוריאה (7.1) וגרמניה (6.1). גם משך האשפוז בישראל קצר במיוחד- 5.2 ימים בממוצע. השיעור החמישי הנמוך, לעומת ממוצע של 6.4 ימים. "הנתון מעיד על ניצול מקסימלי של תשתית המיטות", מציינים מחברי הדוח.

 

בתחום האשפוז הפסיכיאטרי נמצאת ישראל במגמה של הפחתת מספר המיטות, עם 0.4 לאלף נפש, נמוך מהממוצע של 0.7 מיטות. עם זאת במשרד הבריאות מציינים שבארבע השנים הקרובות צפויות להתווסף 150 מיטות.

 

שיעור ההוצאה על בריאות כחלק מהתוצר בישראל עומד על של 7.3% והוא עדיין נמוך מרוב מדינות ה-OECD (מקום 27 מתוך 35 בדירוג המדינות) ומהממוצע - 8.9%. שיעור ההוצאה הציבורית לבריאות מתוך כלל ההוצאה הינו מן הנמוכים ב-OECD ועומד על 63% לעומת 74% בממוצע ב-OECD (מקום 30 מתוך 35 בדירוג המדינות).

הוצאה נמוכה על בריאות. בית החולים סורוקה // צילום: דודו גרינשפן

 

ההוצאה הציבורית והפרטית על בריאות בישראל עומדת על 2,725 דולר לנפש בממוצע והיא נמוכה מהממוצע (3,936 דולר). מחברי הדוח מעריכים כי בשל שיעור גבוה יחסית של אוכלוסייה צעירה בישראל ייתכן שההוצאה נמוכה יותר.

 

בישראל ישנם 3.1 רופאים לאלף נפש, לעומת ממוצע של 3.3 במדינות ה-OECD. יצוין כי בזכות פתיחת פקולטה נוספת לרפואה והגדלת מסגרות ההכשרה נמנעה ירידה בשיעור הרופאים. "בשל קצב גידול האוכלוסייה ופרישת רופאים מבוגרים בעשור הנוכחי ללא נקיטת צעדים מצד משרד הבריאות השיעור היה צפוי לרדת, אך בזכות הצעדים הוא צפוי להישמר", ציינו מחברי הדוח.

 

למרות זאת, ישראל נמצאת במקום השני מהסוף (אחרי יפן) במספרם הנמוך של בוגרי בתי הספר לרפואה. גם לאחר הגדלה של מסגרות הלימוד ל-900, שיעור הבוגרים עומד על 6.8 מסיימים למאה אלף איש, כאשר הממוצע במדינות ה-OECD עומד על 12.1. את הטבלה מובילות אירלנד (24.4), דנמרק (22.1) ופורטוגל (16.4).

 

ישראל נמצאת במקום הרביעי הנמוך בשיעור אחיות: בישראל 5 אחיות לאלף נפש, בהשוואה לממוצע של 9.3 אחיות. לשם השוואה בנורבגיה יש 17.5 אחיות בשוויץ 17 ובדנמרק  16.9 אחיות לאלף נפש. חבריי הדוח ציינו כי "משרד הבריאות פועל להרחבת מסגרות ההכשרה לאחיות, ובשנה האחרונה הגיע מספר האחיות לשיא של יותר מ-2500 אחיות בשנה".

במספר רופאי השיניים ישראל נמצאת מעל לממוצע עם 0.8 רופאי שינים לאלף איש, לעומת ממוצע של 0.7.

 

אחוז גבוה של רופאי שיניים בישראל // צילום אילוסטרציה: GettyImages

 

גם בתחום מכשירי הדימות ישראל נמצאת בתחתית הרשימה: למרות שמאז 2013 גדל מספר מכשירי ה-MRI בישראל ב-41 אחוז, ישראל נמצאת במקום השלישי מהסוף אחרי מקסיקו והונגריה) עם 4.9. מכשירים למיליון איש. כאשר ממוצע OECD העומד על 15.8.

 

בישראל מבצעים 36 בדיקות MRI לאלף תושבים לעומת 64 ב-OECD. מספר בדיקות ה-MRI בישראל ביחס לאוכלוסייה עלה בשנת 2016. ישראל גם במקום השלישי מהסוף (אחרי מקסיקו והונגריה) בשיעור מכשירי ה-CT עם  9.7 מכשירים למיליון איש, לעומת ממוצע של 24 מכשירים. בהתאמה ישראל נמצאת במקום הראשון בניצול מכשירי ה-CT ובמקום השני בניצול מכשירי ה-MRI שברשותה. עם זאת, בבדיקות CT ישראל דומה לממוצע ה-OECD , 136 בדיקות ל-1,000 איש לעומת 145 ב-OECD.

 

יחד עם זאת, בתוצאות הבריאות של התושבים ישראל נמצאת במקומות גבוהים: תוחלת החיים של נשים בישראל עומדת על 84.2 שנים בממוצע והיא גבוהה ב-10 חודשים מהממוצע (83.4). נשות ישראל נמצאות במקום ה-13 בתוחלת החיים.

הגבר הישראלי מדורג גבוה יותר: תוחלת החיים של הגברים היא החמישית בגובהה בכל מדינות הארגון. היא עלתה בשנה האחרונה והיא גבוהה בשנתיים וחצי בהשוואה לממוצע בקרב גברים במדינות ה OECD- (בישראל 80.7 לעומת ממוצע של 78.1).

שיעור הניתוחים הקיסריים בישראל- 152 ניתוחים לאלף לידות, נישב לנמוך ביותר מקרב המדינות בארגון. ניתוחים קיסריים קשורים לעלייה בתמותה אימהית ובסיבוכים וההמלצה היא לבצע אותם רק כאשר ישנו צורך רפואי.

תוחלת החיים בישראל גבוהה מן הממוצע במדינות ה-OECD. תוחלת החיים הכללית באוכלוסייה עומדת על 82.5 שנים והיא השישית בגובהה ב-OECD.

שיעור תמותת תינוקות בישראל נמוך מן הממוצע הקיים במדינות החברות בארגון ועמד בישראל בשנת 2016 על 3.1 פטירות לאלף לידות חי לעומת ממוצע של 3.8 בקרב מדינות ה-OECD

 

שיעור ההתאבדויות בישראל עומד על 4.1 ל-100,000 אנשים לעומת 12.4 ב-OECD והוא השני הנמוך ביותר בכל מדינות ה-OECD.

עם זאת שיעור המעשנים בישראל הוא במקום החמישי הגבוה אחרי טורקיה, צ'ילה, אסטוניה ואיטליה: בישראל שיעור העישון עומד על 19.6 אחוז, לעומת ממוצע של 16.4 אחוז.

שיעור הפריון בישראל הוא הגבוה ביותר ב-OECD ועומד על 3.1 לידות לאישה לעומת 2.2 במקום השני (מקסיקו) לאחר ישראל ו-1.7 בממוצע ב-OECD.

 

ל-83 אחוז מהישראלים יש ביטוח בריאות פרטי, השיעור השלישי בגובהו אחרי הולנד וסלובניה וגבוה פי 2 ויותר מהממוצע (35 אחוז). מחברי הדוח מציינים שהנתון כולל גם את הביטוחים המשלימים של קופות החולים ושישנו שוני באופי מערכות הבריאות בכל מדינה כך שיש קושי להשוות.

 

במדדי בריאות נוספים ישראל מדורגת מעל לממוצע בהם שיעור בני 65 ומעלה שהתחסנו לשפעת, ואחוז ביצוע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן שד.

 

מדדי בריאות שבהם שיעור הביצוע בישראל נמוך מהממוצע הם: בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם, שעור ניתוחי קטרקט, ניתוחי מעקפים, כריתת שקדים וניתוחי החלפת מפרק הברך ומפרק הירך.

 

בתגובה לדוח ציין מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב: "נתוני ה-OECD מציגים תמונה מורכבת של מערכת הבריאות. תוצאי הבריאות הם בצמרת ה-OECD, אך בנושאי תשתיות ומשאבים נדרש שיפור משמעותי מעבר לשיפורים שביצענו בשנים האחרונות. האתגרים של מערכת הבריאות, כפי שעולים בדוח מחייבים תשומת לב יתרה במיוחד לאור מגמת ההזדקנות המואצת של האוכלוסייה".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...