טירוף. אין מילה אחרת לתאר את זה. 14,000 איש הגיעו אמש (ג') לראות את להקת המטאל "אבנג'ד סבנפולד" בלייב פארק ראשל"צ. היה צפוי שההופעה תהיה הצלחה, היות שמועדון המעריצים של הלהקה בישראל שפעל שנים כדי להביא אותם ארצה, מונה רק הוא 9,000 חברים. אבל מי ציפה ל-14,000 חובבי מטאל ששרים יחד בפארק?
• הכי גאווה: המורה לפרובוקציה מאוהבת
הקהל בטירוף - אבנג'ד סבנפולד בישראל // צילום: ליאור כתר
אבנג'ד סבנפולד הופיעו אתמול לראשונה בישראל אי פעם. הלהקה שהוקמה בשנת 1999 כוללת חמישה חברים, כאשר הכוכבים הגדולים הם הסולן M. Shadows, והגיטריסט Synyster Gates, שהפכו לאלילים של ממש בקרב חובבי הרוק והמטאל ברחבי העולם. צורת השירה הייחודית של Shadows, הנגינה הווירטואוזית של Gates, הכימיה בין השניים וכן הסגנון עצמו בחלק מהשירים, מזכירים במידת מה את אקסל וסלאש מגאנז אנד רוזס. וכששומעים את קולו של Shadows יודעים מיד - זה אבנג'ד סבנפולד - אין עוד להקה שנשמעת ככה.
בקהילת המטאל קיים וויכוח מתמיד בנוגע ללהקה ולסגנון שלה, האם זה נחשב מטאל? או משהו אולי יותר קליל? רוק? מי שהיה אתמול בהופעה קיבל את מנת הרוק שלו ללא ספק, אבל קיבל גם מטאל חד ובלתי מתפשר לפנים. הפארק רעד והלהקה הזו התקבלה על ידי הקהל בהתלהבות חסרת תקדים בישראל. יותר מכמות האנשים היפה שפקדה את הפארק, האהבה האמיתית של כל אחד ואחת בקהל ללהקה הורגשה - כולם קפצו, כולם שרו יחד עם הלהקה וכולם נהנו בטירוף. זה היה אחד הקהלים הכי מגובשים שנצפו לאחרונה בארץ, ובטח שבהופעת מטאל.
M. Shadows סולן הלהקה נתן הופעה מרטיטה עם הקול הייחודי שלו // צילום: ליאור כתר
אבל נחזור רגע לתחילת הערב. לפני עלייתם של הכוכבים מקליפורניה לבמה, עלו לבמה שתי להקות חימום ישראליות, ויש לציין שמהטובות שידעה מדינת ישראל בתחום המטאל. הראשונה, להקת Walkways, שניצחה בתחרות המטאל באטל הישראלית, ונשלחה לייצג את ישראל בתחרות העולמית בגרמניה, שם לקחה את המקום השני בעולם. ההופעה שלהם שהתחילה מוקדם מהצפוי, הייתה מחשמלת כהרגלה, והסולן רן ירושלמי הביא הופעה סוחפת ועוצמתית. אחריהם עלו להקת "בצפר" הוותיקה, שכבשה במות מסביב לעולם ואף הופיעה בקליפים ב-MTV. בגלגולם הנוכחי בצפר כוללים את אהרון רגוזה כסולן, לאחר שזה החליף את אביטל תמיר שהוריד את הרגל מדוושת המטאל והתרכז בפרויקטים מוזיקליים אחרים. עם עליית בצפר לבמה הערב עבר לטון כבד יותר. רגוזה הדגים יכולות ווקליות גבוהות, והסטליסט שילב את הלהיטים הבולטים מאלבומי הלהקה לצד שירים חדשים. בחירתן של להקות החימום האלו היא בהחלט ניצחון מצד ההפקה שהתחילו את הערב על רגל ימין עוד לפני שהמופע המרכזי בכלל התחיל.
החימום המושלם: להקת Walkways הישראלית // צילום: ליאור כתר
אבל כאן מגיעות מספר נקודות חולשה: מתחם הגולדן הורחב, ובעצם מי שקנה כרטיס רגיל ל"דשא" עמד רחוק מאד מהבמה. מתחם כרטיסי הגולדן היה כה צפוף, כך שגם מי שהיה שם התקשה לראות את ההופעה. נוצר מצב בו מי שנמצא במתחם הדשא לא רואה דבר מלבד מסכים, לא משנה גם אם הוא עמד בשורה הראשונה. בנוסף, בזמן הופעות החימום, למרות שהמצלמות עבדו והיו מחוברות, הוקרנו רוב הזמן על המסכים פרסומות להופעות עתידיות, זאת כאשר ישנם אמנים על הבמה, וכאמור, מי שקנה כרטיס רגיל יכול היה לראות רק את המסכים. הייתה הרגשה לא נעימה בכל הסיטואציה הזו. אבל אז אבנג'ד עלו. והכל מהר מאד נשכח.
ההופעה נפתחה עם שיר הנושא מאלבומם האחרון של הלהקה "The Stage" שהוא פשוט יצירת מופת מרשימה שלוקחת את הלהקה למחוזות אחרים של מורכבות ויצירתיות, לעומת הסגנון היותר "פשוט" שאפיין את אלבומיהם המוקדמים. הקהל שולהב מהשנייה הראשונה ועד האחרונה של ההופעה כאשר הסטליסט שובץ בלהיטים מכל התקופות כמו "Afterlife", "Nightmare" ו"Bat Country". את ההמנון "Hail to the king" שבשבוע האחרון במהלך הטור העולמי שלהם הקדישו אבנג'ד לויני פול אבוט, מתופף פנטרה המנוח שמת השבוע, הקדישו חברי הלהקה לקהל בישראל.
יש לציין שהסאונד בהחלט לא היה במיטבו בחלק גדול מההופעה, התופים היו חזקים מדי וקולו של הסולן היה יותר ברקע מאשר בפרונט. גם שינוי מיקום מספר פעמים לא שיפר את חוויית שמיעת ההופעה. לקראת שני שליש ההופעה הסאונד השתפר.
גדולים מהחיים - M.Shadows משלהב את ההמון // צילום: ליאור כתר
ניכר היה שחברי הלהקה באמת מתלהבים להיות בישראל ובאמת מתרשמים מהקהל ומעוצמותיו. סולן הלהקה יצא מספר פעמים בהצהרות בסגנון: "הופענו מסביב לכל העולם ודיברנו על זה עכשיו בין השירים, זאת אחת ההופעות הכי טובות והכי כיפיות שאי פעם היו לנו". המעריצים בקהל השקיעו בשלטים ודגלי ישראל ממותגים "אבנג'ד", שהיו בעצם שילוב של סמל הלהקה ומגן דוד כחול. בנוסף, הופיעו שלטים עם כיתובים שונים שכוונו לחברי הלהקה כמו: "חיכיתי להופעה הזו מאז שאני בת שמונה". ואיך לא - כבר במהלך השיר השני בסט, חזיה נזרקה לעבר הסולן, שלקח אותה והניח על כתפו של Gates שהמשיך לנגן עמה עליו עד סוף השיר.
עוד פנינה שבלטה בסטליסט הייתה השיר "M.I.A", שיר שאינם מרבים לנגן מהאלבום המופתי "City of Evil", אלבומם השלישי, שעבור רבים היה אלבום הפריצה האמיתי של הלהקה, שגרם להם לעלות על המפה גם מחוץ לגבולות ארה"ב. הבלדה המרגשת "So Far Away" הוקדשה למתופף הלהקה המקורי והמעולה ג'ימי "The Rev" סאליבן שנפטר בשנת 2009 ממנת יתר. לפני תחילת השיר הוקרן קטע וידאו בו "The Rev" מדבר על החשיבות של הלהקה בחייו, שהם האחים שלו והמשפחה שלו. היה מרגש בהחלט. הקטע הכי עוצמתי היה להסתכל דווקא אחורה אל הקהל, ולראות את הרבבות עושים כבוד עם פנסי הסלולר שלהם - המצתים של העידן הנוכחי.
סיניסטר גייטס הגיטריסט חביב הבנות מנגן עם חזיה שנזרקה מהקהל // צילום: ליאור כתר
את ההדרן פתח הלהיט "Shepherd of Fire" המצויין, אך דווקא לאחריו התרחש הרגע הכי טוב בכל ההופעה. עם הצליל הראשון של היצירה המטורפת "A Little Piece of Heaven" הקהל היה באקסטזה. השיר, שמזכיר מאוד את סגנון המחזמר האפל והמורבידי של סרטי טים ברטון, וכולל מוזיקה נעימה וקליטה לצד מילים קיצוניות על גבול החולניות, הוא יצירת מופת לכל דבר ועניין, ואולי אחד הדברים הכי מיוחדים ויצירתיים שיצאו מהלהקה הזו. ההופעה הסתיימה עם אחד הלהיטים המוקדמים של הלהקה "Unholy Confessions" מאלבומה השני.
אחד הרגעים המרגשים של הערב - הקהל עושה כבוד למתופף הלהקה המנוח // צילום: ליאור כתר
מלבד בעיית הסאונד, מתחם הגולדן הענק, והקרנת הטריילרים להופעות על המסכים בזמן החימומים, היה ערב מדהים ובלתי נשכח. אבנג'ד נתנו הופעה מרשימה וסוחפת וניכר היה שהם באמת נהנו, ולא רק הקהל. וכשיש פקק כזה קשוח ביציאה מהופעה, אתה יודע שגם היו מלא אנשים, וגם כולם נשארו עד השניה האחרונה. שאפו להפקה שהצליחו להביא אותם לארץ אחרי כל כך הרבה ניסיונות, וכמובן כל הכבוד ללהקה שהצליחה לתת כזה שואו הדוק, כמעט 20 שנה לאחר הקמתה.
• אילת מציגה: כך נתמודד על אירוח האירוויזיון
• הירידה לצורך עלייה של ביונסה
• סטטיק ובן-אל בהופעה: פסטיגל בלי עלילה
את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו