נציב קבילות החיילים אלוף (במיל') יצחק בריק חשף היום (שני) את דו"ח קבילות החיילים לשנת 2017, שמעלה תמונה מדאיגה. כמה מן הבעיות הקשות שעלו בדו"ח, היו ירידה ברצון הקצינים להתחייב לשירות קבע ארוך, קיצוץ אלפי אנשי קבע לצד קיצור שירות החובה של הגברים באופן שפוגע ביכולות לעמוד במשימות, כשלים בשגרת הטיפול והאחזקה בציוד לחימה וברק"ם, וכשלים קשים בשירותי הרפואה בצה"ל.
בשנת 2017 הוגשו בסך-הכל 7,002 קבילות – עלייה של כ-5 אחוזים לעומת השנה שעברה. 59 אחוזים מהקבילות נמצאו מוצדקות.
הדו"ח עוסק בין היתר בשימוש בטלפונים ניידים בצה"ל. לטענת בריק, השימוש ברשתות החברתיות ובסמארטפונים עלול לפגוע בקשר הפיקודי ובפרטיות החיילים. "אנו עדים לכך שהפצת מכתבי דוא"ל נעשית פעמים רבות ללא בקרה ומעקב, וללא הנחיות ונהלים ברורים", ציין. "מכיוון שכולם מדברים עם כולם", קבע בריק, "נוצר 'מערב פרוע', וגם כאשר מדובר בפקודה, לעיתים כל מקבל עושה לפי הבנתו".
הוא סיפר כי הובאו לידיעתו מקרים שבהם מפקדי חטיבות קיבלו מכתבים ממפקד הפיקוד שהחליט להנחותם הנחייה ישירה באמצעות האימייל, ובאותו יום קיבלו הנחיות גם מקצין החיל ומגורמים אחרים, שמדלגים על המדרג הפיקודי. "מתפתחת בצבא תרבות של אי-ביצוע פקודות ושל חוסר משמעת, דבר העלול לפגוע בתפקודו של צה"ל. למותר לציין כי בעת מלחמה עלולות להיות לכך תוצאות קשות".
נציב הקבילות הצביע על תופעת הטלפונים החכמים בצבא כעל אחת הבעיות הקשות והבוערות ביותר. "מצאתי חיילים שיושבים בעמדות עם סמארטפון במקום לשמור על החבר'ה. כששאלתי את המפקדים למה הם לא מטפלים בזה הם ענו, 'אנחנו לא יכולים להיות הפראיירים של היחידה'. הפתרון חייב להיות לשים את הסמארטפון בתיבה לפני שעולים לסיור או לעמדה. זה רק עניין עד שיתרחש אסון. המזל הגדול הוא שבצוק איתן החמאס לא השתמש באיכון סמארטפונים, אבל זה יקרה בפעם הבאה. לא למדו שום דבר. יש כאן בעיה אדירה שאפשר לעשות בה סדר, אבל כולם מתעלמים".
"אנו נמצאים במשבר קשה". חיילים ליד גבול ישראל
עוד התריע בריק בדו"ח על ירידה ברצון להתחייב לשירות קבע, בפרט במערך הטכנולוגי שבו רבים מהצעירים אינם ממשיכים בשירות. התופעה גורמת לדבריו לפגיעה בתשתית הידע בצה"ל, "דבר שיהיה קשה לתקנו".
בנוסף נמתחה בדו"ח ביקורת על המשמעויות של מודל "הקבע הצעיר", שקובע תחנת יציאה נוספת לקצין שלא יקודם לדרגת סא"ל לאחר 14 שנות שירות, מה שמעורר חשש בקרב קצינים רבים שחוששים מיציאה לאזרחות ללא רשת הביטחון של הפנסיה. "אני נאלץ לומר בצער שנראה שצה"ל אינו מודע באופן מספק להשלכות מרחיקות הלכת של עניין זה, וכי הפיקוד הבכיר יותר אינו נכנס דיו בעובי הקורה", כתב נציב הקבילות.
בשל הקיצוצים של אלפי אנשי קבע, לצד קיצור שירות הגברים, ישנה פגיעה ביכולת לעמוד במשימות, קבע בריק. לדבריו, ישנם מקרים רבים שבהם מפקדים מקבלים נפח משימות גדול ביחס להיקף כוח האדם שעומד לרשותם. "הצבא עדיין לא נערך דיו להתמודד עם בעיה זו", כתב. "לא תמיד הטובים הם אלה הרוצים להישאר בשירות לאור תחושתם, ולפיה לעיתים הבינוניים הם אלו הנשארים. ישנם קצינים טובים המרגישים שחלקים מהצבא נעשים רדודים ושטחיים, והם אינם מעוניינים להישאר במסגרת מעין זו.
"הצבא קיצץ 4,000 אנשי קבע ובמקביל קיצר את שירות הבנים. המשמעות היא שבממוצע בארבע השנים הקרובות יהיו 6,000 חיילים פחות מהרגיל, כשמתוכם מחסור של כ-3,000 תומכי לחימה, 1,000 נהגים וכ-1,800 לוחמים. מפקדי החטיבות מספרים שהם לא מקבלים תגבורות של נהגים וטבחים ומחויבים להפוך לוחמים לתומכי לחימה.
בריק, שלו זה הדו"ח האחרון בתפקיד בתום עשור של פעילות, פרס תמונה פסימית לגבי יכולת הצבא לפעול בשל נטישה של קצינים איכותיים. "הקצינים והנגדים לא עומדים בעומס", הזהיר. "הקיצוץ יוצר שטחיות. מפקדי פלוגות קרביות מסרבים לפקד על גדודים כי הם צריכים להתפשר על איכות חייליהם. הם רוצים להיות טובים, לא להיות בינוניים. אנו נמצאים במשבר קשה".
"לא תמיד מתקיימים מסדרי בוקר לטיפול בנשק אישי וטיפולים סדורים בטנקים" // צילום: אייל מרגולין ג'יני
הנציב חשף כי ישנה ירידה דרסטית גם בקרב היוצאים לקורסי פיקוד מקרב בני מיעוטים. "בשנים האחרונות חלה ירידה של ממש, שניתן אף להגדירה כצניחה, במספר היוצאים לקורסי הפיקוד ולקצונה בקרב בני המיעוטים". לדברי בריק, "הנתונים מלמדים על ירידה של עשרות ואף מאות אחוזים בשיעור היציאה לקורסים אלו". הוא ציין כי הרשויות אינן פועלות דיין כדי להעצים את הפוטנציאל החברתי והצבאי שגלום באוכלוסיות אלו. "התרשמתי כי יש קבוצה לא מבוטלת בהיקפה, בעלת מוטיבציה להתגייס, אך היא אינה זוכה לשיתוף פעולה ולתמיכה".
"אנו עדים למשבר במשק הרופאים והאחיות בצה"ל"
אחד הנושאים הדורשים טיפול נוגע ישירות למוכנות למלחמה או למבצע אפשרי בצה"ל. ביחידות רבות של צה"ל לא מקפידים על ניהול שגרת טיפולים בנשק, בציוד לחימה וברכב קרבי משוריין (רק"ם), קבע בריק. "לא תמיד מתקיימים מסדרי בוקר לטיפול בנשק אישי וטיפולים סדורים בטנקים וברֶקֶם הן בשגרה והן לאחר אימונים", נכתב. "באחד מביקוריי אף נחשפתי לכך שאחד מבסיסי האימונים המרכזיים שכר חברה אזרחית לניקוי כלי הנשק לאחר אימונים. חיילים שאינם מטפלים בציוד אישי כנדרש בעת שגרה, לא יֵדעו לעשות זאת בשעת חירום, דבר שיוביל לחוסר כשירות ולחוסר יכולת לעמוד במשימות".
בעיה חמורה נוספת עוסקת בתחום המוכנות למלחמה. בריק ציין כי לוחמי המילואים הפסיקו לעסוק בניקוי נשק וכלי הרכב המשוריינים, טנקים ונגמ"שים, במהלך אימון, מה שעלול לגרום לחוסר ידיעה כיצד לעשות זאת בשדה הקרב. "במקרה הטוב הם טובלים את הנשק בתערובת. ראיתי בימ"ח 1,500 כלי נשק שהוחזרו והמתינו במכולה תקולים וחלודים". עוד ציין כי "ישנם יותר אימונים אבל האיכות יורדת".
אחד הפרקים המשמעותיים ביותר בדו"ח עוסק במחדל קשה בשירותי הרפואה בצה"ל. "בשנים האחרונות אנו עדים למשבר במשק הרופאים והאחיות בצה"ל", נכתב בדו"ח. "חיל הרפואה עומד על 82 אחוזי איוש בתקנים, ובהיעדר טיפול שורש תימשך מגמת פרישה מהחיל".
הנציב קרא להרחיב את גיוס הרופאים העולים, לפתח תכניות שיאפשרו התפתחות מקצועית ואתגר, וכן גיוס רופאים לתקופות קצרות והרחבת מספר הלומדים בעתודה האקדמית. כרגע, נאמר, "חיל הרפואה של צה"ל נמצא שנות דור מאחור. בביקוריי במרפאות נתקלתי ברופאים מתוסכלים, הנאלצים לעמוד חסרי אונים מול איטיות בלתי נסבלת וקריסה תכופה של מערכת התיק הרפואי הממוחשב".
"איטיות בלתי נסבלת וקריסה תכופה של מערכת התיק הרפואי". תרגיל בתל השומר // צילום: גדעון מרקוביץ'
עוד ציין בריק בדו"ח כי "בביקוריי התכופים ביחידות צה"ל נחשפתי גם לתשתיות הרעועות הקיימות בחלק מהבסיסים, הכוללות גם את תשתיות המרפאה. נוסף על בעיית התשתיות, בבסיסים רבים יש בעיות תברואה שונות, החל במקקים, בכינים ובפשפשים וכלה בחולדות, ביונים ובכלבים משוטטים. קיים מחסור מהותי במדבירים בצה"ל. אין ספק כי מדובר בבעיה בוערת, המשפיעה ישירות על בריאותם ועל כשירותם של החיילים בשירות הסדיר ובשירות המילואים".
מצה"ל נמסר בתגובה:
"בצה"ל לא מזוהה מגמה של ירידה ברצון הקצינים לשירות קבע ארוך במערך הקרבי ולאוכלוסיית הקבע הראשוני בלחימה. בשנת 2017 שיעור מאריכי שירות הקבע בחתימה שנייה עלה ב-7% בהשוואה לשנים קודמות בקרב עתודאים טכנולוגים. המהלך לקיצור שירות הגברים אינו פוגע ביכולותיו של צה"ל בעקבות היערכות מקדימה ונכונה ויישום מספר פתרונות חלופיים כמו הארכת משכי חתימת הקבע ביציאה לקצונה, וכן מענה תקציבי המאפשר התמודדות עם קיצור השירות". בצה"ל ציינו כי בשיחות עם המפקדים בבסיסים "הם מפגינים שביעות רצון מהפתרונות שנמצאו ושמונעים פגיעה בכשירות היחידות ואף מועילים להם".
באשר לשילוב בני המיעוטים, טענו בצה"ל כי מסתמנת בלימה במגמת הירידה בנתוני הגיוס בגיוסים האחרונים. בנוגע לטיפולים לכלל סוגי אמצעי הלחימה בצבא נמסר כי "צה"ל ימשיך לבצע את הפעילות הנדרשת, לרבות במסגרת ביקורות פתח ולפעול להעלאת מודעות היחידות לצורך בשיפור כשירות האמל"ח".
בצה"ל ציינו בנוגע לביקורת על תחום הרפואה כי הם "רואים חשיבות רבה במתן שירותי רפואה איכותיים וזמינים למשרתיו ופועל באופן שוטף לשיפור השירות". עוד הוסיפו כי ועדה מיוחדת בראשות פרופ' איציק שפירא שבחנה את הצרכים והפערים המליצה על שורה של פעולות "שמימושן יתרום למהפכה חיובית של ממש בטיפול הרפואי הניתן בצה"ל".
עוד נמסר כי "צה"ל מברך על דו"ח נציב קבילות החיילים לשנת 2017, ובהתאם להחלטת ראש המטה הכללי, רב-אלוף גדי איזנקוט, מוביל סגן הרמטכ"ל, אלוף אביב כוכבי, הליך סדור להעמקת הבדיקה וטיפול בפערים שהועלו בדו"ח".
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו