עד לא מזמן "רודף העפיפונים" היה שם של ספר, אך בחודשים האחרונים, אם תשאלו כל אדם בעוטף עזה, הוא יאמר לכם שזה הסיפור של תושבי החבל הזה באביב ותחילת הקיץ האחרונים.
בואו ניזכר בתהליך שהביאנו עד הלום: ב-2005 צה"ל יצא מרצועת עזה; ב-2007 נבחר חמאס להנהיג; ב-2008 שחטו אנשי חמאס בעזה את אנשי פת"ח; ב-2009 מבצע עופרת יצוקה; ב-2012 מבצע עמוד ענן; ב-2014 מבצע צוק איתן; ב-2018 "צעדות השיבה".
אין סוף מבצעים בין מבצעים, ועוד טפטוף בלתי פוסק שכבר 13 שנים מסבירים לנו ש"לא יהיו טפטופים". מה הדינמיקה הזו מבשרת? ניתוח מתמטי מראה שכל 3-4 שנים יש אירוע גדול. התופעה מחזורית לחלוטין. על מה זה מעיד?
ראשית, היא מעידה על כך שממשלת ישראל לא יכולה לייצר שקט בדרום תחת האסטרטגיה הנוכחית, קרי המצור. שנית, ניכר שחמאס לא מרים את הידיים ומנסה בכל דרך לאתגר את צה"ל ותושבי הדרום, בתקופה האחרונה גם תחת עידוד איראני.
שלישית, שאנחנו במעגל קסמים שעד שלא ישתנה משהו מן היסוד לא נצא ממנו. רביעית, שכנראה שהמצב, כמו שהוא, די נסבל עבור הדרומיים, שלא מצליחים להוביל לשינוי סדר היום, זולת מהלכים קטנים של הפעלת כוח מן האוויר.
בלימה או הרתעה?
המסקנה מכל זאת היא שממשלת ישראל רואה במצב הנוכחי רע הכרחי ובלתי פתיר, תוך שהיא מכילה את המצב. יש חושבים ששינוי באסטרטגיה מול עזה יתרחש רק בהינתן אירוע דרמטי. עד אז נשמע אחת לכמה ימים על עפיפונים/רקטות/פצמ"רים ומנגד אש מכלי טיס או טנקים. תפיסת הפעולה היא תגובתית וחמאס מכתיב את הקצב.
הרשו לי להניח שיש דבר נוסף שעשוי להוביל לשינוי כזה והוא לחץ עממי. תושבי הדרום הם כוח, הם המונים והם מקופחים (ולא רק מסיבות בטחוניות, אלא גם כלכליות).
רבותיי תושבי הדרום, תתעוררו. אם לא תייצרו לחץ להובלת שינוי תהפכו מהר מאוד לקריית שמונה ולשלומי- מקומות נידחים על המפה, שהדבר היחיד שזוכרים מהם הוא שפעם, מזמן, נפלו שם קטיושות והם מסכנים אמיתיים.
תקיפה של רכב של משגרי עפיפונים בעזה // צילום: AFP
תקיפה של צה"ל בעזה // צילום: AFP
אזרח ישראל צופה על שריפה בגבול עזה
בשורה התחתונה - גם לחץ ציבורי יכול להביא שינוי, אם אין לחץ כזה, אז גם אין שום סיבה לשנות. אסביר בפשטות- מרבית תושבי ישראל לא מגיעים לעוטף עזה. עבור הציבור הישראלי מה שמתרחש סביב עזה הוא אייטם חדשותי ותו-לא. אם תשאלו אדם מן הרחוב הוא יאמר לכם "מה יש לחפש שם", ובמקרה הטוב יסתפק בצקצוק של הזדהות.
עכשיו זה הזמן, תושבי הדרום, לפני שיהיה לכם עוד קיץ מהגיהנום. עכשיו הוא הזמן שלכם לדחוק את מי שנדרש להחלטה - השלמה או הסלמה. אף אחד לא ידאג לכם - הכול נמצא בידיכם. ובאשר למתמטיקה- לפי המחזוריות בעזה גם השנה עשוי להתממש משהו גדול יותר. ואם כן נראה עוד מבצע שתכליתו בלימה והרתעה לזמן קצר - האם זה מה שנדרש?
במבצע עופרת יצוקה עמד צה"ל שעות ספורות מכניסה ל"גרונו" של חמאס. הממשלה נרתעה מכך והתוצאות בהתאם. גם הפעם, במידה והמחזוריות תפעל, נראה עוצבות של לוחמים סביב עזה, רק שאולי הפעם הגיע הזמן לתת להם לסיים את המלאכה, והיא העפת חמאס מהרצועה.
טלטול אסטרטגי בשטח ויצירת תנאים לשינוי. זה לא נעים, זה כרוך במחיר, אך זה לגמרי מחויב למציאות. יש לומר ביושר - הפטנט הנוכחי די פשט את הרגל.
הכותב הוא אלוף משנה במילואים
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו