רבים מאלה שצפו והאזינו לפרשני השמאל בתקשורת הישראלית והאמריקנית, קיבלו את הרושם כאילו קים ג'ונג־און הוא המנצח הגדול במפגש בין המנהיגים. לדידם, טראמפ לא קיבל במפגש תמורה כלשהי ובכל זאת העניק לגיטימציה לשלטון העריצות בצפון קוריאה. רק פתי יאמין שקים יבוא למפגש עם הנשק הגרעיני שלו ויעניק אותו על מגש לטראמפ. מדובר בתהליך שראשיתו מפתיעה ומבשרת טוב ואת אחריתו מי ישורנו. המזכר שנחתם בין הצדדים מצביע על הישג רב־משמעות לנשיא טראמפ. עימות בן יותר מיובל שנים מתחלף בתקווה גדולה; תקווה המתבססת גם על כך שקים ג'ונג־און יודע שלטראמפ, להבדיל מאובאמה, אי אפשר למכור סחורה משומשת, מועתקת וכוזבת.
הפרשנים המוכרים לא צייצו בציניות ובחשדנות כשאובאמה קיבל פרס נובל על כלום. השנאה והבוז של התקשורת לטראמפ פוגעים בכושר השיפוט וההגינות. אזרחי ארה"ב, כמו הישראלים זה שנים רבות, מפנימים לאחרונה את שיטות העבודה והמניעים של התקשורת ואינם מושפעים מיצירת תודעה מוטית.
המהלך של טראמפ מול צפון קוריאה כבר מייצר גלי הדף במזרח התיכון. הסוחרים האיראנים מבינים שהם הבאים בתור. לכן הם מנסים כעת לשכנע את קים שאינו יכול לסמוך על הסכמים עם ארה"ב. הם צודקים; אי אפשר לסמוך על הסכמים המבוססים על הונאה. קים ג'ונג־און מבין שעם טראמפ אפשר לעשות עסקים, ובלבד ששני הצדדים מרוויחים ואין ניסיונות למחטף על בסיס מצעד איוולת אמריקני.
המסר מהמפגש מופנם בשעות אלה ממש בבירות נוספות במזרח התיכון; מסר שנותן גיבוי אמריקני למאבק בלתי מתפשר מול איראן ושלוחותיה בלבנון, בעזה, בתימן והיכן לא. קרוב היום שבו, בחסות ארה"ב, בריתות חשאיות בין ישראל למדינות ערביות ייצאו לאור ויעניקו תקווה אדירה לשלום. לאחר 120 שנות מאבק בלתי פוסק, הגיעה העת שבאזור שלנו, רווי העוינות והשנאה, יובן ששותפות עם ישראל יכולה להאיר למיליוני בני אדם את חשכת הווייתם.
ואולי ביום מן הימים יגידו כולם שבסינגפור נפל הפור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו