האם יגיע סופה של המלחמה הארוכה ביותר בהיסטוריה המודרנית?

בעוד עיני העולם נשואות לאי הקטן סנטורה, מול חופי סינגפור, בו תתקיים הפגישה ההיסטורית בין נשיא ארצות הברית טראמפ לשליט צפון קוריאה קים ג'ונג און, בחצי האי הקוריאני מחכים מיליונים להכרזה סמלית אחת: ההכרזה על סיום מלחמת קוריאה.

במהלך פגישתם של מנהיגי הקוריאות, הכריזו קים ג'ונג און ומון ג'יי אין על כוונתם להודיע על סיומה של המלחמה, שהחלה ב-1950 ומעולם לא נגמרה באופן רשמי. 

בעוד התותחים של המלחמה אמנם נדמו בשנת 1953 שנחתם הסכם הפסקת האש בין הצדדים הניצים, הסכנה של התלקחות הסכסוך מחדש המשיכה לרחף מעל חצי האי במשך יותר מחצי מאה.

בעוד שבמהלך השנה האחרונה העולם הטלטל בין פחד ממלחמה נוספת בחצי האי, הפעם תוך שימוש בנשק גרעיני וטילים בליסטיים, ובין התקווה כי השלום כבר יגיע, רבים נוטים לשכוח את המלחמה ההיא שהותירה את חצי האי הרוס וקיבעה את האיבה בין הצפון לדרום למשך שארית המאה העשרים ואל תוך המאה העשרים ואחת.

מלחמה של תהפוכות

בבוקר יום ראשון של חודש יוני, בשנת 1950, החלו טורי השיריון של צפון קוריאה לחצות את הגבול לדרום בפלישה נרחבת, שתפסה את הצבא הדרום קוריאני הזעיר בהפתעה מוחלטת. שתי הקוריאות, שחולקו לאחר שחרורן מידי יפן לצפון בעל השפעה סובייטית ודרום תחת השפעה אמריקנית, נכנסו למלחמה פחות משנתיים מאז הקמתן. 

כוחות הצבא של שליט צפון קוריאה, קים איל סונג, חצו את קו הרוחב 38, שחילק את חצי האי, במטרה לאחד את שני חלקי המולדת תחת שלטון קומוניסטי. צבאו של קים איל סונג צויד בנדיבות ע"י ברית המועצות ומחץ בלי קושי את התנגדות הצבא הדרומי.

טנק אמריקני מתקדם לתוך סיאול לאחר הנחיתה באינצ'ון // צילום: איי.פי

בירת הדרום, סיאול נפלה בתוך מספר ימים והממשלה נמלטה לעיר הדרומית בוסאן. מצבה של דרום קוריאה נראה אבוד כשבתחילת חודש יולי, כוח אמריקאי גדול, תחת מנדט מיוחד של האו"ם, נחת באינצ'ון, סמוך לסיאול והחל מתקדם לעבר הבירה הדרומית. 

העליונות האמריקאית בשיריון וחיל אוויר היכתה את הצבא הצפון קוריאני, שהאמין בעליונותו, והתקפה שיזם קים איל סונג נהדפה בתוך ימים ספורים חזרה אל מעבר לקו הרוחב ה-38. אך האמריקאים החליטו להעניש את קים ולסיים את שלטונו בחצי האי.

הענק הסיני מתעורר

באוקטובר נפלה בירת הצפון פיונגיאנג לידי הצבא האמריקני. העיר הופצצה קשות מהאוויר ורובה הגדול נחרב וממשלתו של קים נמלטה לסין.  היוצרות התהפכו לגמרי.

אך הסכנה של כיבוש אמריקני של קוריאה כולה, והאפשרות שחיילים אמריקנים יוצבו מדרום לגבולות ארצו, הדאיגה את שליט סין הקומוניסטית מאו צה טונג. מאו החליט להטיל את כל כובד משקלה של ארצו לתוך המלחמה.

חיילים דרום קוריאנים בצפון קוריאה לאחר המתקפה הסינית // צילום: איי.פי

בחורף של שנת 1951 יצאו מיליון ושלוש מאות אלף חיילים סינים חצו את נהר היאלו ופלשו לתוך חצי האי הקוראני. האמריקנים וחיל המשלוח של האו"ם הוכו בגל אחרי גל של חיל רגלים נייד סיני, ששטפו את עמדותיהם והסבו אבדות כבודות. 

הקווים האמריקנים נשברו  ונסיגה מבוהלת החלה לעבר הדרום. פיונגיאנג וסיאול נכבשו בידי הסינים והאמריקאים הצליחו לייצב את קוויהם דרומית לבירה הדרום קוריאנית, תוך אבדות כבדות ולוחמת חורף קשה על ההרים המיוערים.  הקטסטרופה הייתה כל כך גדולה, עד כי מפקד חיל המשלוח האמריקני, הגנרל המהולל מקארתור אפילו ביקש אישור להשתמש בנשק גרעיני, על מנת למנוע אסון צבאי. מקארתור המעוטר הודח מתפקידו בעקבות הכישלון. 

חזרה לנקודת ההתחלה וקיפאון

במהלך חודשי האביב הצליחו האמריקאים להדוף את הסינים חזרה סמוך לקווי חלוקת האום סביב קו הרוחה ה-38. המלחמה נכנסה לשלב של קיפאון בו שני הצדדים מותשים ומבצורים בעמדותיהם ואף אחד אינו מסוגל לבצע מהלך מכריע. המלחמה חזרה לנקודה בה החלה, אך המחיר היה איום.

למעלה משני מיליון קוריאנים משני הצדדים מצאו את מותם במלחמה. 36 אלף חיילי צבא ארצות הברית נהרגו ו-600 אלף סינים נהרגו, כשהסתערו, לעיתים בכידונים בלבד, על העמדות המבוצרות של חיל המשלוח האמריקני.

אנדרטה לזכר המלחמה בפיוניאנג, בירת צפון קוריאה // צילום: רויטרס

המדינה חרבה, כמעט כל הערים הגדולות ניזוקו בצורה קשה. ארצות הברית הטילה לא פחות מ-635 אלף טונות של פצצות ונפלאם על המדינה. קווי התחבורה ומסילות הרכבת נותקו וגשרים רבים הושמדו. 

"המלחמה הנשכחת"

ממוקמת בין מלחמת העולם השנייה וההתערבות האמריקנית המאסיבית והממושכת בווייטנאם, מלחמת קוריאה, שהייתה סכסוך קטן ומוגבל יותר משתי המלחמות האדירות נשארה בשולי הזיכרון הציבורי בארצות הברית.

אך בעוד בארצות הברית נדחק זיכרונה של המלחמה לשוליים, בקוריאה הדרומית והצפונית המלחמה השפיעה עמוקות על המערכת הפוליטי, המבנה החברתי ואפילו הגיאוגרפיה של חצי האי. 

מדריכה מציגה את ציור קיר של "זוועות האמריקנים" במוזיאון המלחמה בפיונגיאנג // צילום: איי.אף.פי

בצפון הפך משטרם של בני משפחת קים את זוועות המלחמה ואת האיום בכיבוש על ידי צבא ארצות הברית הזר לזכות הקיום העיקרית של המשטר. במוזיאון המלחמה בפיונגיאנג מציגים לילדי בית ספר וחיילים את הזוועות, האמיתיות והמדומיינות, שביצעו חיילים אמריקנים במהלך המלחמה. האיום הוא חד משמעי: "ללא הדיקטטורה של שושלת קים, האמריקאים ישמידו את כולנו". 

גם בדרום, החשש מפני פלישה קומוניסטית מצפון עיצבה את הפוליטיקה של המדינה. מאז הפכה דרום קוריאה לדמוקרטיה, בהפיכה שהתרחשה בשנות ה-80, קו השבר הפוליטי העיקרי אינו מדיניות כלכלית או חברתית אלא היחס למשטר שמצפון. עבור רובם המוחלט של תושבי דרום קוריאה, אזרחיה מדינה מצפון הם אחים, בני אותו עם הנתונים תחת משטר עוין.  

אזרח דרום קוריאני משתחווה מול קברו של קרוב משפחה שנפל במלחמה // צילום: איי.פי

בדרום מתגוררים עשרות אלפי פליטים מהצפון הממתינים להתאחד עם משפחותיהם וחבריהם שנותרו מעבר לגבול וכן קשישים רבים, שהמלחמה הותירו בצדו השני של הגבול את אהוביהם, כולם מחכים להזדמנות לפגוש מחדש את יקיריהם. אפשרות שהיום, בצל שיחות השלום, נראית קרובה מתמיד. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו