סיכום חודש מאי מהשרות ההידרולוגי שברשות המים מלמד שהחודש היה גשום מהרגיל, אך גם עם טמפרטורות גבוהות בצורה קיצונית – מאי המטורף. מדובר בתופעה חריגה, למרות שכבר היו דברים מעולם: בחודש יוני לפני 4 שנים (2014) היו גם שיטפונות באזור הנגב.
ברשות המים אומרים כי אין ספק שהשינויים האקלימים ניכרים גם באזורנו, כשמצד אחד אנחנו נחשפים לאירועי קיצון (ההולכים ומתגברים) דוגמת שיטפונות, ברד יוצא דופן וכיו"ב, ומצד שני רצף נדיר של שנים שחונות. גם חודש מאי, למרות שהיה גשום מהרגיל, לא רק שלא שיפר את מצב מקורות המים הטבעיים במדינה, אלא מצבם המשיך להתדרדר בקיצוניות מדאיגה: מפלס הכנרת ירד בחודש מאי ב-10 ס״מ (!) והגיע לרום של 213.46 - מ׳, כחצי מטר מתחת לקו האדום התחתון.
בשנים ממוצעות מפלס האגם נותר יציב בחודשי מאי, אולם השנה הוא צנח כבר בחודש אביבי זה (שהיה גם חם מהרגיל באופן משמעותי). במחצית השנייה של חודש מאי הואצה הירידה והיא מסתכמת בימים האחרונים בקצב של 1 ס״מ ביום, למרות שכמדיניות (בשל המצב החמור) למעט המינימום ההכרחי להחזקת המערכת לא שואבים מהכנרת למערכת הארצית.
גם הספיקה של המעיינות הגדולים בצפון, הדן והבניאס ממשיכה לרדת בחדות ועומדת כיום במעיינות הדן על רמת שפל כמעט חסרת תקדים לראשית חודש יוני: 4.5 מ״ק/שנייה (רק ביוני 2014 נמדדה ספיקה נמוכה יותר). בשל שינויי האקלים ורצף השנים השחונות חסרים במקורות המים כ-2.5 מיליארד קוב מים. הטבע, הסביבה והחקלאות מרגישים את השינוי היטב ומתייבשים.
ההשקעות האדירות והקמת סוללת מתקני התפלה בעשור האחרון מאפשרים לנו מים לבית, למרות המצב. אך גם נוטעים בנו את האשליה שאין בעיה, כשבפועל המציאות המשתנה מכה באזורנו ומחייבת אותנו להתייעל ולמנוע בזבוז כאורח חיים קבוע (ולא רק כאמצעי זמני) ובמקביל להמשיך ולנצל את הידע והטכנולוגיה ולהגדיל את היצע המים ההולכים ומתדלדלים.