בראייה אזורית, סיכום הביניים של המערכה המדינית והצבאית של ישראל מסמן בשורה טובה מאוד שלצדה דאגה מסוימת. בחזית מול איראן, נראה כי האופציה של הפעלת מיליציות מסוריה הולכת ונסגרת בפני האייתוללות. לעומת זאת, מול "כנופיות" הטרור של חמאס והג'יהאד האסלאמי בעזה המצב נראה פחות אופטימי. ישראל נחלה הצלחה מדינית משמעותית, אך מבחינה צבאית עדיין לא הוסר האיום.
אף על פי שיש הטוענים כי איראן מושכת בחוטים בשתי החזיתות, מחשבה זו אינה מדויקת ואף לוקה בפשטנות. המערכה שישראל מתמודדת עמה היא מערכה כפולה: עזה אינה סוריה, ולכל אחת מהזירות יש את המאפיינים שלה.
אין ספק שפוטנציאל האיום בצפון גדול וחמור יותר, אך גם בדרום השלכות האיום אינן פשוטות כלל. אמנם בחודשיים האחרונים ספגו אויביה של ישראל בשתי החזיתות מהלומות חוזרות ונשנות, אך לא מן הנמנע שהן ינצלו אותן על מנת להפיק לקחים.
איראן פיתחה מומחיות בהפעלת "שליחים" מטעמה \ צילום: AFP
בסוריה הצליחו האיראנים לנצל בשנים האחרונות את הכאוס שזרעו מלחמת האזרחים והמאבק בדאעש, על מנת להחדיר לשטח לוחמים ותשתיות עד לקרבת הגבול עם ישראל. לעומת זאת הצליח צה"ל להשמיד חלק ניכר מהתשתיות שהקימה איראן במאמץ רב, וזאת בין היתר בזכות מדיניות נבונה מול הרוסים. ישראל השכילה ליצור אחדות אינטרסים עם רוסיה, ולהחדיר לתודעה את ההבנה שמי שמעוניין בשקט וביציבות בסוריה חייב להבין שהנוכחות האיראנית במדינה עומדת בסתירה לכך.
את תנועת המלקחיים המדינית על איראן סגרה ארה"ב, על ידי ביטול הסכם הגרעין וחידוש הסנקציות. תנאי היסוד הללו אפשרו לישראל חופש פעולה שהעניק לה שורה של הצלחות צבאיות. שיאו של התהליך הזה מתרחש לנגד עינינו בימים אלה ממש, כשהרוסים פשוט דוחפים את האיראנים מחוץ למרחב.
הלחץ המדיני והצבאי הכבד על איראן מקטין באופן משמעותי את סכנת ההתלקחות בצפון, לפחות בטווח הקצר. הדעת נותנת שהאיראנים יאלצו לבצע בקרוב נסיגה, ולצמצם את מאמציהם בסוריה לפחות לעת עתה.
גם הרוסים לא רוצים אותו בסוריה. קאסם סולימאני \ צילום: AFP
עם זאת, יש לקחת בחשבון שמדובר במשטר ערמומי שפיתח לדרגת אמנות את השימוש ב"שליחים". איראן בהחלט עשויה להמשיך לחמש גורמים אלימים בסוריה בדרכים כאלה ואחרות, ולעשות בהם שימוש על מנת לחמם את הגבול מבלי להשאיר "טביעות אצבע". מצב כזה אמנם אינו נוח לישראל, אך הוא רחוק מרחק רב מסכנת המלחמה שריחפה בפינה הצפון מזרחית שלנו.
ברצועת עזה נחל חמאס כישלון כפול, הן במישור המבצעי והן בזירה המדינית. טקטיקת "צעדות השיבה" גרמה ליותר מ-100 הרוגים בצד הפלשתיני ללא שום פגיעה משמעותית בכוחות צה"ל ובתשתיות הישראליות במרחב. בזירה המדינית נראה שבימים האחרונים, לאחר גל שיגורי הרקטות ופצצות המרגמה לדרום, מצבו של חמאס רק החמיר.
ועם זאת, יש גם נקודה מטרידה בסיכום סבב הלחימה האחרון: יותר מ-100 רקטות ופצצות מרגמה שוגרו לעבר ישראל, והרושם הוא שההישגים הצבאיים של צה"ל אל מול המתקפה הזו אינם חדים וברורים דיים. ההסבר לכך יכול להיות בהחלטה מושכלת לתת למצרים לנהל את המשבר ולכפות רגיעה על חמאס, או לחלופין בעוצמה נמוכה מדי של תגובת צה"ל. 100 שיגורים ביום על ידי חמאס והג'יהאד האסלאמי הם הישג לא רע לארגוני הטרור, עליהם סיפרו לנו שהם "מוחלשים".
אסטרטגיית "צעדות השיבה" של חמאס נחלה כישלון חרוץ \ צילום: AFP
כאמור, עזה היא לא סוריה. בדמשק יש משטר ויש פטרון בעל אינטרס מובהק לשמר אותו, ואילו בעזה השלטון נתון בידי כוח פראי שברצותו מאמלל את תושבי הדרום. נקודה יסודית זו לא השתנתה, למעט "רעשי רקע" באשר להודנה הולכת וקרבה. אם ממשלת ישראל תשתף פעולה עם רעיון העוועים הזה, המשמעות היא שנקבל, אולי, כמה שנות שקט, אך התקופה הזו תאפשר לחמאס לבנות מחדש את כוחו. ומה יהיה בעוד מספר שנים, כשההודנה תסתיים או תקרוס בדיוק כמו שקרה בעבר? ובכן, פעם נוספת נקבל מולנו חמאס חזק יותר שאזרחי הדרום נאלצים לחיות על פי גחמותיו.
בניגוד למצב בסוריה, לאף גורם אין אינטרס לשמר את שלטון חמאס בעזה. עבור המצרים מדובר במטרד, ועבור ישראל באויב מר. יש הטוענים כי מצב זה משרת את ממשלת הימין של נתניהו, שכן הוא מזין את הנרטיב שלפיו "אין עם מי לדבר". אולם טענה זו מתעלמת מהעובדה שבימים אלה ממש אבו מאזן פשוט נמוג אל מול עינינו. לכן, הודנה שתיתן לחמאס עוד כוח עשויה להסתיים בהשתלטותו גם על שטחי הרשות ביהודה ושומרון, ולהפוך לסיוט עבור ישראל.
לאור כל זאת, הפתרון מול חמאס הוא אחד: יש להילחם בו מלחמת חורמה רציפה ובלתי מתפשרת. ארגון הטרור הזה חייב להיות מוכה ומובס עד שמנהיגיו ייקחו את רגליהם ויעזבו את שטחנו. העובדה שחמאס מצוי כרגע בנקודה של חולשה ואילו ישראל נהנית מבריתות מדיניות עוצמתיות היא הזדמנות עבור הממשלה, שצריכה לחסל אותו. עוד כמה סבבים אלימים צריכים לחוות תושבי הדרום עד שההנהגה הישראלית תפנים זאת?
כמה סבבים של אלימות עוד צריכים לעבור תושבי הדרום? \ צילום: רויטרס
העוצמה הצבאית והגיבוי המדיני שמהם נהנית כיום ישראל מאפשרים להציב לראשי חמאס אולטימטום: ותרו על ההנהגה בתוך מספר מוגדר של ימים – או שאנו בדרך אליכם עם כל העוצמה של צה"ל. הגיע הזמן לסיים את המלאכה ברצועה מבלי להפחיד את עצמנו בתסריטים אפוקליפטיים על היום שאחרי. גם מצרים, ש"חונקת" את חמאס מציר פילדלפי, רואה בארגון הטרור הזה גורם מסוכן ולא רצוי.
קשה להבין כיצד ישראל מצליחה, ככל הנראה, לדחוק את רגליהם של האיראנים מסוריה, אך אינה מצליחה לטפל בחמאס בדרום. אם אכן יש זיקה איראנית חזקה לחמאס וטהרן היא שמפעילה במידה רבה את ארגון הטרור, על אחת כמה וכמה שהגיעה העת לסיים את ימיה של "חמסטאן".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו