מי שחזה בערב של יום רביעי במסיבת העיתונאים הדרמטית שהתקיימה בקייב בירת אוקראינה בהשתתפות פרקליט המדינה יורי לוצנקו וראש שירותי הביטחון וסילי גריצק - חש כאילו הוא צופה באחד מסרטי ג'יימס בונד. עם כל הכבוד לשני הבכירים, לא הם משכו את תשומת הלב של הצופים באוקראינה ובעולם כולו. מבטי הצופים התמקדו בדמות אחרת, פחות רשמית ויותר מתוחה, אדם מקריח שמיליונים התוודעו אליו ביממה האחרונה: העיתונאי הרוסי ארקדי בבצ'נקו. כולם ידעו בוודאות שהוא פשוט לא יכול להופיע כך על גבי המרקע, משום שנרצח לפני פחות מ־24 שעות.
הידיעות על הירצחו של בבצ'נקו הופיעו ביום שלישי בערב, ותפסו מייד מקומות ראשונים בסדר היום החדשותי. בבצ'נקו נודע כעיתונאי אמיץ, חריף שכל ולשון. בצעירותו לחם בשורות צבא רוסיה בצ'צ'ניה, אחר כך הפך לכתב צבאי רב־זכויות וצבר קהל מעריצים. בשנים האחרונות ניצב באופוזיציה למשטרו של הנשיא ולדימיר פוטין.
עמדותיו הנחרצות, בשילוב פופולריות גדולה, מיתגו את בבצ'נקו כאחד הבכירים בחוג המתנגדים לקרמלין. לא כולם, בלשון המעטה, אהבו זאת. כשהחל לקבל איומים על חייו והשתכנע כי הם אמיתיים, עזב את רוסיה, ובדומה ל"מהגרים פוליטיים" אחרים התמקם באוקראינה השכנה. מצב העוינות ששורר בין שתי המדינות איפשר לבבצ'נקו להמשיך מקייב בהתקפות המילוליות על רוסיה ועל העומד בראשה. עד שבאו החדשות המתפרצות על רציחתו.
"הרוסים לא יירגעו"
על אף הטון הדרמטי, ספק אם דבר הרצח הפתיע מישהו. חיסול של עוד אחד ממבקרי המשטר השתלב היטב ברשימת החטאים המיוחסים לרוסיה, נוסף על המעללים הקודמים: כיבוש חצי האי קרים; ניהול מלחמה היברידית נגד אוקראינה כעונש על פנייתה למערב; הפלת מטוס נוסעים מלזי שהזדמן לאזור הקרבות; ניסיון הרצח של מרגל העבר יורי סקריפל ובתו בלונדון; התערבות בבחירות במערב, ועוד מקרים רבים.
"בבצ'נקו נורה שלוש פעמים בגב", בישרו סוכנויות הידיעות, ומיהרו להוסיף כי הוא מת לאחר שפונה לבית החולים. למחרת הופצה תמונה של הקורבן שוכב בשלולית של דם, ודווח שאשתו מצאה אותו ליד דלת הדירה, אחרי שנורה בידי מתנקש. הרצח עורר זעם עצום. רבים האשימו את פוטין, שנראה כאחראי טבעי למעשה. אחרים ביכו את החירות המצטמצמת והעלו על נס את פועלו של בבצ'נקו.
האבל הספונטני על בבצ'נקו היה בעיצומו, כאשר הוא ניצב יחד עם לוצנקו וגריצק בפני המצלמות במסיבת העיתונאים וסיפר כי הרצח "בוים במטרה לשבש את מזימת המתנקשים". הרעיון היה להטעות אותם ועל ידי כך לתפוס את כל רשת המפגעים, כולל המזמינים והמארגנים. מיליונים שבכו על מר גורלו של בבצ'נקו הביטו בדמותו במסיבת העיתונאים ולא ידעו אם הם רואים אדם בשר ודם או רוח רפאים. מכירים את האמירה הנדושה "המציאות עולה על כל דמיון?" מעתה דעו שאין נכונה ממנה.
נמנה עם תומכי מדינת ישראל. פינת זיכרון ל"נרצח" // צילום: אי.פי.אי
לדברי גריצק, שירותי הביטחון האוקראיניים שקדו על המבצע במשך חודשיים, כאשר בחודש האחרון גם "הקורבן" עודכן בנעשה והחל לשתף פעולה. האם מעבר לאפקט הפסיכולוגי היתה בתכסיס תועלת חקירתית של ממש? אפשר להניח שזיוף מותו של היעד לחיסול איפשר לגורמי החקירה להתחקות אחר אלה שהיו בקשר עם המתנקש, ואולי אף לעלות על עקבות מזמיני הרצח.
עם זאת, האוקראינים בחרו שלא לשתף את הציבור ההמום בפרטים והסתפקו בהפניית אצבע מאשימה לכיוון רוסיה. נשיא אוקראינה פיוטר פורושנקו סיכם את הדברים באומרו כי "הרוסים כנראה לא יירגעו", והורה להציב אבטחה קבועה וצמודה על בבצ'נקו.
הקוראים יממנו - ויקבלו אמת
הגרסה האוקראינית טוענת שבבצ'נקו היה הראשון ברשימה של כ־30 דמויות ידועות, שהרוסים ביקשו לחסל באמצעות אותו מתנקש. תמורת ראשו של העיתונאי הובטחו למחסל 30 או 40 אלף דולר, מחציתם שולמו כמקדמה.
חשוב להזכיר כי בשנים האחרונות נרצחו באוקראינה מספר אישים בולטים, חלקם עיתונאים, ורוב החיסולים לא פוענחו. למרבית הקורבנות היה מכנה משותף ברור: בהיותם אזרחים רוסים הם השתייכו למחנה המתנגדים לפוטין, ובשלב כלשהו גמרו אומר להימלט מאימת שלטונו לאוקראינה. בדיעבד אפשר לקבוע שיכלו לברוח, אבל להציל את עצמם לא הצליחו. ארקדי בבצ'נקו עצמו ניצל ממוות לא אחת, הן בשירות הצבאי והן בתקופת עבודתו ככתב באזורי לחימה. "לעיתים נדמה שהוא משתעשע עם המוות וצוחק לו בפנים", הגדירו זאת מכריו.
בבצ'נקו הוא מהקולות הבודדים שלא ניתן להשתיק: אותו לא מפחידים וגם לא קונים בכסף. במהלך השנים הוא הוכיח נאמנות מוחלטת לדיווחי אמת. כדי לשמור על אובייקטיביות ולהשתחרר מתלות בבוס כלשהו, הפך לעיתונאי עצמאי והציג בפני קהל הקוראים מודל קיום חדש של כתב בלתי תלוי. "אוותר לגמרי על שכר כלשהו מאמצעי תקשורת, ובתמורה אתם תממנו לי את הוצאות הסיקור", הציע לעוקביו ברשת. "כך אהיה נאמן רק לכם, הקוראים". ההצעה נשמעת נאיבית, אך היא עבדה. רבים תרמו לבבצ'נקו כדי לקרוא את דיווחיו הבלתי מתפשרים על מה שמתרחש ברוסיה ומחוץ לה.
בעקבות "מותו" של בבצ'נקו - נפוצו גם הידיעות על מוצאו היהודי. על אף גישתו הליברלית, בניגוד לליברלים באירופה הוא אף נמנה עם התומכים הגדולים והכנים של מדינת ישראל. כמה ימים לפני "פרשת החיסול" לגלג ללא רחמים על גורמים בקרב האופוזיציה לפוטין שהתנפלו על ישראל בעקבות ניסיונות חמאס לחצות את גדר הגבול לישראל. "אתם נכשלים במאבק מול הרוע אצלכם בבית", התריס כנגדם, "אז איך אתם לא מתביישים לבקר את ישראל כשהיא מתמודדת מול הרוע המאיים עליה?"
מוקדם לקבוע כיצד ישפיע זיוף המוות של העיתונאי המפורסם על דרכו העתידית ועל ארץ מולדתו. מחד, יש לשמוח על כך שניצל. מאידך, ייתכן שאמינותו העיתונאית נפגעה באופן קשה. מי שהיה שותף להטעיית הציבור יתקשה לשכנע בנכונות דיווחיו בעתיד. באופן אירוני ואכזרי משהו, יש המעדיפים עיתונאי גיבור מת על פני עיתונאי שהציל את חייו באמצעות תרגיל מפוקפק.
במוסקבה ישתדלו למצות את מלוא הרווחים מהמוות המדומה של בבצ'נקו. מכונת הפרופגנדה של הקרמלין תציג את כל ההאשמות נגד רוסיה כמסכת של זיופים מן הסוג שבוצע בקייב. מנגד, באוקראינה ובמערב יתחזקו עוד יותר בדעה שרואה ברוסיה כוח מזיק וחסר מעצורים. כל צד יתחפר בעמדתו, והתהום שפעורה ביניהם רק תלך ותעמיק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו