היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביחי מנדלבליט, נשא דברים בכנס לשכת עורכי הדין, ויצא נגד יוזמות החקיקה שמנסות, לדבריו, להגביל את מערכת אכיפת החוק במדינת ישראל. "אני מתנגד לכל הצעות החוק שנועדו לפגוע במערכת המשפט", אמר מנדלבליט. בדבריו הוא כיוון, בין היתר, לפסקת ההתגברות, המבקשת להשיב ממערכת המשפט מכוחה אל הכנסת.
לדבריו, "מערכת המשפט ואכיפת החוק עומדת בתקופה האחרונה תחת מתקפה. ישנו מהלך שמבקש לפגוע בעקרונות השמירה על בית המשפט. המהלכים להחלשת מערכת אכיפת החוק ממשיך ומקודמים מהלכים שונים. כך הייתה הצעה שמכונה 'החוק הצרפתי' הנוגעת בעקרון השוויון בפני החוק. המהלך ממשיך בהצעה המבקשת להגביל משך זמן חקירה, וכן בהצעות נוספות.
"כל אחת מההצעות מועלית עם טיעונים להצדיק אותה. פגיעה בשיקול הדעת של עצמאות מערכת אכיפת החוק איננה הדרך להגברת האמון במערכת. מערכת אכיפת החוק היום היא ישרה ועניינית הפועלת רק על פי העובדות. ההצעות שפועלות ליצירת מערכת מוגבלת אינן טובות. ההצעות לא נועדו להיטיב עם הציבור. יש להן תכלית אחרת".
עוד אמר היועמ"ש כי "פסקי דין של בית המשפט העליון משמשים כחומת המגן המשפטית של מדינת ישראל. פגיעה בבית המשפט העליון פוגעת ביכולת שלנו להגן על חיילי צה"ל ומפקדיו".
מנדלבליט התייחס לנושא תיקיהם המשפטיים של אישי ציבור. "אנו פועלים ללא לאות לטיפול בתיקים אלה (תיקי ציבור)", אמר. "השיקולים הם מקצועיים בלבד, אין קיצורי דרך. אנו עוסקים בדיני נפשות וככה מתייחסים לעניין. גם תיקי החקירה שבהם חשוד ראש הממשלה נמצאים בעבודה ובהתקדמות מתמדת. אנו עושים הכל כדי לברר את העובדות, במהירות המרבית. המהירות לא יכולה לבוא על חשבון הבהירות והיסודיות. עבודת רשויות האכיפה בתיקים אלה ממשיכה בכל המרץ.
מנדלבליט: "גם תיקי החקירה שבהם חשוד רה"מ נמצאים בעבודה, אנו עושים הכל כדי לברר את העובדות" // צילום: אורן בן חקון
"חוקרי המשטרה בתיקים 1000 ו-2000 מבצעים בימים אלה השלמות חקירה. החקירה של תיק 4000 נמצאת בשלבים מתקדמים ביותר. אני ופרקליט המדינה עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות בתיקים אלה. אני מבקש שתתנו למשטרה ולתביעה לסיים את עבודתן. אנו עושים ככל הניתן להגיע לחקר האמת בהקדם, נמשיך לפעול ללא מורא למען הציבור במדינת ישראל".
שקד עם רפורמת "הליך הוגן": "הגיעה העת שכבודו של מי שמצוי בהליך פלילי יקבל ביטוי"
לפני מנדלבליט נשאה דברים שרת המשפטים איילת שקד, והציגה את עיקרי רפורמת "הליך הוגן" שעליה היא עובדת.
לדברי שקד, תוקם ועדה לצמצום הרשעות השווא בישראל, בראשות שופט בית המשפט העליון לשעבר יורם דנציגר. סגנו יהיה פרופ' אורן גזל, ויתר חברי הוועדה יהיו פרופ' דוד ליבאי, וכן נציגי הסניגוריה הציבורית, פרקליטות המדינה, משטרת ישראל והיועץ המשפטי לממשלה.
במסגרת הרפורמה, שקד תגיש יחד עם השר גלעד ארדן "חוק ניהול חקירה", שבו יוסדרו זכויותיהם של חשודים ושל עדים במהלך החקירה. החוק יקבע נורמות ביחס למקום החקירה, אורכה ודרך תיעודה. בנוסף בחוק תוגדר זכותו של הנחקר לשינה, זכות השתיקה באופן רחב ולא רק בנוגע להפללה עצמית, והרחבת זכות היוועצות עם עורך דין, גם ביחס לחשוד שאינו עצור.
החוק יאפשר גם לערער על ההחלטה שלא להעניק לחשוד את הזכות לפגוש את עורך דינו. לאחר מכן, שקד תפרסם תקנות שיאפשרו לנחקר להקליט את חקירתו ולקבל את ההקלטה יחד עם כל שאר חומרי החקירה. במקביל, שקד בוחנת לאפשר לעו"ד להתלוות לכל נחקר במהלך חקירתו.
"הגיעה העת שכבודם וחירותם של מי שמצויים בהליך פלילי יקבלו ביטוי משפטי קונקרטי, מפורט ובר יישום", אמרה שקד.
"אם אראה שהמצב לא משתנה, אתקן את החוק באופן שלא ניתן יהיה לפרש אותו אלא בדרך אחת". שקד // צילום: יהודה בן יתח
כמו כן, שקד ביקשה מנשיאת בית המשפט העליון להבהיר לנשיאי בתי המשפט את העיקרון שנקבע בחקיקה ובפסיקה, ולפיו ברירת המחדל היא שלא יצולם אדם באולם בית המשפט.
לדברי השרה, "אם אראה שהמצב באולמות המשפט לא משתנה, אתקן את החוק באופן שלא ניתן יהיה לפרש אותו אלא בדרך אחת ויחידה. שעת המעצר, שבה נפגעת באופן מוצדק חירותו של אדם – אינה מכשירה את גזילתה הלא מוצדקת של טיפת הכבוד שעוד נותרה לו".
עוד הוסיפה שקד: "מרוב עיסוק בסוגיות המשטריות שחוק יסוד 'כבוד האדם וחירותו' מעורר, ישנם תחומים משפטיים שלמים בהם שכחנו לעסוק בעיקר. שכחנו לעסוק באדם עצמו, ושכחנו לעסוק בכבודו, ושכחנו לעסוק בחירותו.
"הזכות לכבוד ולחירות אינן כאלה המתקיימות רק בשעותיהם היפות של אזרחי המדינה; החשודים, העצורים והנאשמים זכאים לזכויותיהם דווקא בשעותיהם הקשות, בשעה שהמערכת כולה מתייצבת כנגדם. הם זכאים למלוא הזכויות שלהם גם בשעה שמתעורר אצלנו חשד בנחמדותם, ואולי אפילו בחפותם.
"זכותו של החשוד הישראלי לכבוד ולחירות נרמסת לא פעם תחת גלגלי מערכת המשפט הפלילי. הזלזול החמור בזכויות חשודים ונאשמים הוא מחדל קשה ומתמשך. הוא נובע מהזנחה של שנים שיצרה ואקום; הוואקום הזה לא יכול להמשיך ולהתקיים עוד".
"ברגע אחד יכול אדם להפוך מאזרח רגיל לחשוד". שקד בכנס // צילום: יהודה בן יתח
שרת המשפטים הצהירה כי "אוביל מהלך חדש להגנה על זכויות האדם בהליך הפלילי. יחד עם הממשלה והכנסת נבצר את הזכות להליך הוגן.
"אסור לנו לעצב את מערך הזכויות שלנו באופן כזה שמניח אבחנה ברורה מדי בין האנשים הנחמדים והנורמטיביים, לאנשים הלא נחמדים שמוצאים את עצמם בחדרי החקירות והמעצר. ברגע אחד יכול אדם להפוך מאזרח רגיל לחשוד, כשעתידו המקצועי לוט בערפל.
"הפרקליטות והמשטרה מחויבות לבצע את עבודתן בצורה הטובה ביותר, ולא נפגע בעבודתן. פשע חמור או עבירה קלה – בכולן יש לטפל. בסוף ההליך הפלילי יתכן בהחלט שהמערכת תמצא אותם זכאים, אבל עד אז, היא לעתים נוהגת בהם כאחרוני הפושעים".
השרה שקד סיכמה כי "נבחרי הציבור צריכים לומר ובקול רם: זכות ללא אפשרות לממש אותה היא שטר שלא ניתן לפרוע אותו; היא סמל ריק וחסר משמעות. אנחנו מוכרחים להיות אלה שקובעים את המדיניות בעניין זה. לא בתי המשפט שפוסקים לפי הדין הקיים, ולא הפרקליטות שעמדתה מייצגת בסופו של דבר צד אחד בלבד במערכת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו