גם אמש הותקפו מטרות בסוריה בפעולה המיוחסת על ידי מקורות זרים לצה"ל. בהתאם לכך הרטוריקה בכל הצדדים הולכת ומסלימה: האיראנים מאיימים כבר מספר ימים בתגובה לתקיפת שדה התעופה T4, בישראל מאיימים בתגובה חזרה, גם אם המשמעות היא מלחמה, טראמפ מאותת על נסיגה מהסכם הגרעין, וברוסיה "מוטרדים" מההתפתחויות.
מדוע ישראל מוכנה להסתכן במלחמה בצפון, בידיעה שמדובר בחזית לבנונית-סורית, כשהעורף מאוים מאי פעם ובהינתן הסבירות להתלקחות סימולטנית בדרום? האם הסכנה של התבססות איראנית בסוריה מצדיקה מלחמה?
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
התשובה בהקשר הזה היא חד-משמעית 'כן'. ולכך מספר סיבות מובהקות, הן בהקשר האידאולוגיה האיראנית, והן בהקשר המצב האסטרטגי שעלול להיווצר לו תוקם מיליציה איראנית בסגנון חזבאללה בסמוך לגבול בגולן.
האידאולוגיה המהפכנית של משטר האייתולות מושתתת על שלושה עקרונות-על: שימור שלטון המהפכה, התפשטות אסלאמית, והשמדת "השטן הגדול", היא אמריקה, ו"השטן הקטן", היא ישראל. אל מול משנה סדורה שכזו, ובטח כשיש יכולת לממשה מבלי שאף אחד אחר עוצר מבעדם– אין דילמה, יש לפעול.
ההתבססות בגולן מממשת את האידאולוגיה האיראנית
האיראנים מקימים סביבם חיץ הגנה מרחבי, וכך יוצרים מאזן אימה אזורי המשמר את שלטון האייתולות. בנוסף, התפשטות במרחב דרך מיליציות שיעיות מקומיות, משרתת את התפשטות המהפכה השיעית לכל אותם אזורים – ראו את עיראק כמשל, מדינה שנשלטה על-ידי סונים וכיום נשלטת בידי שיעים, שהופכים לשותפים נאמנים למשטר בטהרן. ובאשר למטרה השלישית, ברור שכיתור ישראל מצפון וממזרח מהווה קרש קפיצה לשלב הבא, והוא יכולת קרקעית רציפה לרמת הגולן, והלאה.
כל התהליכים האלו יתעצמו בסדר גודל אסטרונומי אם האיראנים יצליחו לפתח נשק גרעיני – ועכשיו נסו לדמיין מעצמה אזורית השולטת מלבנון ועד המפרץ הפרסי, ושיש בידה יכולת השמדה המונית. יכולת אותה היא מפתחת ככל הנראה בהסתר, למרות הסכם שערורייתי עם המערב. דמיינו אילו יכולות יש למעצמה כזו, ומה מצבה של ישראל במציאות כזו. כאשר כל תגובה ישראלית להתרעה או לפיגוע טרור עשויה לדרדר את כל האזור לעימות גרעיני. בשורה התחתונה: מאזן אימה בלתי נסבל.
המציאות הזו בהחלט מצדיקה מלחמת מנע, שלמעשה מתקיימת כבר מספר שנים בכל הערוצים האפשריים: הדיפלומטיים, החשאיים, והצבאיים. מדובר במשבר שהולך ומתקרב לנקודת השיא, והשאלה היא מי ייזום את הפיצוץ, ובהקשר הזה ההיסטוריה לימדה אותנו, הישראלים, שלהחלטה באם להיות בצד המגיב, עשויה לגרור סיטואציה טרגית, בסגנון מלחמת יום הכיפורים באוקטובר 73.
הרתעה יכולה להרחיק מלחמה
ומעבר לכול, חשוב להדגיש עוד דבר נוסף: רק מוכנות ברמה גבוהה תוך העמדת איום ונכונות למימושו, דווקא כך יש סיכוי גדול להרחיק מלחמה. הרתעה ממשית מעבירה מסר ברור לכל הצדדים, וכל אחד עושה את החשבון שלו. לא בטוח שלאיראן יש אינטרס להסתכן כעת במלחמה, ובכלל לא בטוח שלרוסים יש חשק להפוך את סוריה שוב. במיוחד אחרי שמאמצי הייצוב שלהם נושאים פרי, ובטח אל מול פטרון אמריקאי שאין לדעת מה הוא יעשה מחר בבוקר.
ישראל מצויה כיום במצב האסטרטגי הנוח ביותר להעמיד איום צבאי: צה"ל מאומן, מצויד, והכין תכניות מפורטות; אמריקה לצדנו יותר מתמיד; ויש הצדקה מלאה עם תמיכה לכל אורך הקשת הפוליטית לעמוד זקופים מול האיום הזה. את זה האיראנים מבינים, וכדאי מאוד שגם הציבור הישראלי יבין – זה בכלל לא מובן מאליו שמדינה כל כך קטנה מסוגלת להביא לידי ביטוי עוצמה כזו בנקודת הזמן הנוכחית.
ועם זאת, לפני שאנו מתופפים בתופי המלחמה, לא פחות חיוני לקחת בחשבון עוד דבר אחד קטן- באם תהיה מלחמה, האם היא תסתיים סוף סוף בתוצאה ברורה, או ששוב נקלע ללימבו של חודשים מגומגמים שבסופו תחושת חמיצות, ועל כך נאמר: "סוף מעשה במחשבה תחילה".
הכותב הינו מפקד חטיבת שריון לשעבר, כיום חוקר בנושא צבא וחברה, מחבר הספר "האדם שבטנק"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו