בלב ים המלח, כמה מאות מטרים מהחוף, ניצב עץ. הוא צף מעל אי מלאכותי קטנטן של גבישי מלח, נראה למרחוק עוד ממצוקי נחל בוקק, מרהיב בבדידותו על רקע התכול־ירוק של הים. את העץ שתל לפני כשנה מדריך טיולים מערד, עמירם דורה, שביקש באמצעות היצירה "Dead Tree in The Sea of Life" למוסס את דימוי המוות מעל "ים המוות".
העץ הזה, מקור חיים בלעדי, מהדהד בלב השממה. הוא יוצא דופן, זר לסביבתו ובו בזמן טבעי בה. הוא מרחיב ומגמיש את כללי המשחק הנוקשים של ים המלח - ושורד. אלא שבמבט אנושי העץ מתאקלם בנוף ובאווירה הייחודית של המקום. הוא מחולל פלאים. כמו סולאריס, כוכב לכת חוץ־שמשי שעטוף כולו באוקיינוס המכסה את הפלנטה כולה, גם העץ היחיד הזה מפיח קיום על הכוכב המימי שהוא נטוע בו.
אפשרות נוספת היא להביט בעץ ולראות בו זר ספרותי בלב הקיום המוכר, השגרתי - שגם אם הוא אינסופי ולא צפוי הוא אינו מאיים. המסתורין צץ כשהמוכר לנו מופר על ידי קיום שונה, זר ואחר, המערער את שיווי משקלו. זו זרות אקזיסטנציאליסטית אבל היא לאו דווקא מסתתרת בתודעתנו שלנו, אלא צצה באמצעות אחרים: אנחנו מכירים את הזר לא פעם מדמויות מינוריות, צנועות וחבויות במכלול העלילה, אך כאלו שהותירו צריבה בלתי נשכחת בעת הקריאה.
ב"אל תיגע בזמיר" דולפוס ריימונד הוא שיכור העיירה, דמות זניחה שאמורה רק להוסיף פולקלור, אלא שברגע אחד היא מתהפכת ומתגלה במלוא כנותה; מייקרופט הולמס, אחיו הבוגר של שרלוק, צץ בעלילותיו כידען מופלג וכטיפוס אקסצנטרי ונוירוטי (עד שעם השנים רכש לו קהל נאמן ובלעדי) אבל קיומו סודק את הממד המיתי והאפי סביב הגיבור הראשי – הוא היחיד שפונה לשרלוק בשמו הפרטי!; וישנו, איך לא, הדפס הצרפתי ז'ראר דוואל, שגיבור "במערב אין כל חדש" של רמרק הורג בפגיון בשוחות מלחמת העולם הראשונה, תחת מטר פצצות מרגמה וייסורי מצפון.
תוחלת החיים של הגיבורים הללו לא תמיד חורגת מעבר לכמה עמודים או פסקאות. לעיתים הופעתם חולפת כהרף עין, מותירה שובל שיש ללכוד בטרם יתפוגג. אבל הם נושאים עימם את סיבת הקיום של הסיפור כולו: בעוד המציאות העלילתית היא ליניארית ומתקדמת לאורך קו, הם מושכים את הקורא אל עומק הממד החבוי, הממשי, שהסיפור מבקש למסור. כמו העץ הבודד באי המלח הוא לא רק שורד נגד הסיכויים, אלא גם מפיח סיכוי מחודש לסביבתו.
אסור לפספס את ההזדמנות שנקרית עם הופעתם של הזרים - הם האוקיינוס העוטף את הכוכב שהוא אנחנו. וכדי לצפות בעצמנו, צריך לצאת מהמים.