"סומכים עלינו, לא נאכזב"

בכל הארץ שרר אתמול מזג אוויר אפור וגשום, אבל היו שני יישובים, גבעת ניל"י ומשגב, שמעליהם זרחה השמש ואפילו קשת בענן נצפתה. ככה זה כששני 

הצעירים שגדלו שם הגשימו חלום ועשו היסטוריה. גיא שגיב (23) וגיא ניב (24) נבחרו אתמול יחד להרכב נבחרת הסייקלינג אקדמי למרוץ הג'ירו ד'איטליה שיוזנק בישראל ויימשך שלושה שבועות. מדובר במרוץ האופניים השני בחשיבותו בעולם וככל הנראה אירוע הספורט הגלובלי הרביעי בגודלו מבחינת צפייה ונתוני רייטינג וקהל.

מנהלי האקדמי הדהימו בהחלטה לבחור בשני רוכבים ישראלים - שיצטרפו לעוד שישה זרים - כאשר ההערכות המוקדמות דיברו על כך שרוכב אחד ייכנס להרכב והשני ימתין להזדמנות הבאה. בעלי האקדמי, סילבן אדמס ורון בר און, יחד עם הצוות המקצועי בראשותו של המנכ"ל רן מרגליות, הבינו שהרכב עם שבעה זרים אולי יצליח להשיג תוצאות מעט טובות יותר בג'ירו, אבל הזהות הישראלית עשויה ללכת לאיבוד. ניב ושגיב לא ירכבו בג'ירו רק בגלל שהם נולדו בארץ, אבל הרצון של האקדמי להוכיח שהם לפני הכל קבוצה ישראלית בהחלט תרם בבחירת הצמד שכאמור - עשה היסטוריה. 

מלבדם, ראוי להזכיר את אביב יחזקאל, רועי גולדשטיין ואחיו עומר, ששייכים לסגל הרחב אבל לא הצליחו להיכנס לרשימה הסופית למרוץ היוקרתי. 

אתמול, כמה שעות אחרי שהתבשרו על כך שנבחרו לרכוב במרוץ הקשה ביותר שבו השתתפו בקריירה המקצוענית הקצרה שלהם, שגיב וניב תיארו את הרגע שבו נודע להם כי הם בהרכב.

"רן התקשר ואמר שאם זה בסדר הוא מגיע לשתות איתי קפה", מסביר שגיב, "אחרי שעה הוא הגיע, רכוב על אופניים, וביקש שאתלבש ואתלווה אליו לרכיבה. זה לקח לי חמש דקות. רכבנו והגענו לבית קפה לא רחוק מהבית ופתאום ראיתי את גיא ניב. הבנתי שמשהו הולך לקרות".

גיא ניב . הראה ניצוצות במרוצים בספרד 

משהו טוב או רע?

"רן אמר לנו שיש לו חדשה אחת טובה ואחת רעה. ניב ביקש שיתחיל בטובה והוא הודיע ששנינו בג'ירו. החדשה הרעה היתה ששנינו הולכים לקרוע את התחת בכל יום מעכשיו".

ניב: "ההזמנה לקפה היתה מאוד מלחיצה, חשבתי שהוא רוצה לרכך לי את המכה על כך שלא בחרו בי. רק כשראיתי את שגיב התחלתי לפתח ציפיות שאולי שנינו בפנים. כמובן שמחנו נורא, ירדה לנו אבן ענקית, אבל נוספו עוד שלושה סלעים על הרגליים".

אתם בהרכב בזכות היכולת או בגלל היותכם ישראלים?

שגיב: "אנחנו בקבוצה בגלל שאנחנו ישראלים. שאר הרוכבים באופן אובייקטיבי טובים מאיתנו. זה לא תהליך גדילה טבעי בשבילנו, בזמן שהם הגיעו בזכות תוצאות. זו הזדמנות מטורפת עבורנו ובהחלט הוכחנו שאנחנו ראויים לה, אבל לא הגענו לרמה הזאת בזכות מה שעשינו בעבר, צריך להודות בכך. אנחנו לא נאכזב".

זרקו אתכם למים עמוקים, אבל אתם שחיינים לא רעים.

ניב: "בלי הקבוצה הזאת לא היינו כאן, אבל לא קיבלנו שום דבר בחסד. כל אחד מאיתנו התחרה בכמה מרוצים השנה ברמות גבוהות ולא היינו מקבלים את כרטיס הכניסה לג'ירו אם לא היו סומכים עלינו ומאמינים שאנחנו יכולים לעבוד בשביל הקבוצה".

שגיב: "עכשיו זה הזמן להוכיח את עצמנו ולהראות שאנחנו ראויים. אני מניח שאת הציפיות מאיתנו נתחיל להרגיש בקרוב".

"מסוגל לעשות את זה"

כשמבקשים מהם לפזר לרגע את האופוריה שאופפת (בצדק) את בית משפחת שגיב בגבעת ניל"י, ולשמוע על הרגעים הקשים ביותר שעברו עליהם השנה עד להגשמת היעד, מבינים עד כמה הענף שעליו הם יושבים קשוח וחסר רחמים.

"מתחילת העונה כיוונתי להגיע בשיא הכושר עד לחודש מאי. ההכנה שלי היתה מעולה, אבל נפצעתי שבוע לפני תחילת העונה וסבלתי מדלקת בברך", מספר שגיב, "ההחלמה התארכה ויצא שכמעט שלושה שבועות לא רכבתי. זה עיכוב מטורף. כשישבתי בבית כולם התחרו בפול גז וחשבתי שזהו, הלך הכרטיס שלי ואין סיכוי להילחם עליו. לא לקחתי כדורים, רק פיזיותרפיה ומנוחה, בענף הזה מנסים להימנע מתרופות ואתה יודע למה".

שגיב משמאל מודה: "אופניים זה ספורט לא מתגמל" 

גם ניב סיפר על התמודדות מנטלית, אבל מסוג אחר: "לפני הזינוק בטור האלפים, האחרון שבו השתתפתי, הרגשתי כבר שזה הזמן להעלות את הרמה ולעשות דברים שעוד לא עשיתי. התחלתי את הטור מאוד לחוץ, בקטע הראשון לא הייתי טוב ובסופו של דבר עשיתי מרוץ טוב מאוד, כנראה הכי טוב שלי בקריירה המקצוענית".

ומתי היה הרגע שבו הבנתם שאתם לגמרי בעניינים?

ניב: "מתחילת העונה עשיתי מרוצים טובים באנדלוסיה, בוולנסיה ובמאיורקה. התקדמתי ורציתי לראות איך אני מתמודד כרוכב מן המניין. ההצלחות שם נתנו לי חיזוקים להבין שזה אפשרי".

שגיב: "לפני שלושה חודשים, כשחזרתי מהפציעה, הבנתי שאני מסוגל לעשות את זה. במרוץ טיראנו אדריאטיקו היו לי ימים קשים, אבל לא נפלתי מאף רוכב. במרוץ מילאנו־סן רמו התפקיד שקיבלתי היה להיכנס לקבוצת הבריחה ועשיתי את זה. ראיתי את האופק נקי לאורך כמעט 250 ק"מ וזה היה נחמד".

"ההכרה תגיע עם הזמן"

והנה הודעה לישראלים שלא שוחים בענף: באקדמי לא מחפשים ניצחונות מיידיים. כאן באו לעבוד: לנסות לגנוב זמן מסך מול מיליוני צופים מכל העולם, לאיים מתוך קבוצת הבריחה ואולי אפילו לנצח, אבל זו לא מטרת העל. לפחות לא כרגע. מי שיעמדו בנקודת הסיום בטיילת בת"א בשבת הבאה ויתאכזבו אם לא יראו את ניב או שגיב קורעים את הסרט - מתבקשים לצאת מהר מהסרט. 

"ההכרה והמודעות של הציבור יגיעו עם הזמן. ברור שיהיו ציפיות, זה אחלה, אבל ברגע שהקהל יבין קצת יותר הם יהפכו לריאליים", אומר שגיב בלי להתנצל.

גיא שגיב. כבר היה בטוח שהוא בחוץ 

אחרי שהורדנו מעט ציפיות אפשר להמשיך. ניב ושגיב יודעים היטב שהם באים לעבוד עבור שאר חברי הקבוצה - רובן פלאזה המנוסה, בן הרמנס, שעבד שנים בקריירה בשביל אחרים וגם עבור גיום בויבין. 

"אופניים זה ספורט לא מתגמל. זו עבודה סיזיפית שדורשת השקעה ורוב הרוכבים מפסידים את התחרויות שאליהן הם מזנקים", מודה שגיב, "המטרה שלנו היא לנצח, אבל לא בשביל זה אנחנו בספורט הזה. צריך מאוד לאהוב את זה כדי לשרוד בענף".

ניב: "מי שרוכב רק בשביל החשיפה לא יחזיק מעמד. זו התשוקה שלנו. ברור שנחמד ששמים עלינו זרקור עכשיו, אבל אנחנו לא רגילים להיות בכותרות או מחפשים את זה".

"אופניים זה ספורט אישי בסופו של דבר, רק אחד מנצח את המרוץ, אבל בשביל זה הוא חייב עזרה מהקבוצה שלו שתביא אותו לנקודה טובה כדי לנצח", מסביר שגיב, "ניצחון הוא תוצאה של עבודה קבוצתית. יום אחד, זו השאיפה, ארצה להיות זה שעובדים בשבילו".

על העובדה שהם חסרי ניסיון באופן מובהק, ועל הציפיות שיש מהם משאר הרוכבים בקבוצה אמר ניב: "אנחנו מקצוענים, זה מה שאנחנו עושים ואנחנו יודעים את מקומנו בקבוצה היום. שנינו צעירים וברור לנו שנבוא לעבוד בשביל החבר'ה המנוסים. זה ייקח כמה שנים וגם יעבדו בשבילנו, אבל בינתיים יש לנו הרבה מה ללמוד מהם".

התחושה היא ששאר הקבוצות סופרות את האקדמי?

ניב: "בוא נדבר תכלס, אנחנו תמיד הכי טובים ועל הנייר תמיד ננצח את כולם. ג'ירו הוא אחד המרוצים הקשים בעולם ובעתיד בהחלט נתמודד על לנסות לנצח חלקים ממנו - אבל לא בג'ירו הקרוב. אל תתאכזבו מזה. יגיעו 18 קבוצות מהדרג הראשון ועוד 4 מהדרג השני, שלנו. כן, יש לנו רוכבים שמסוגלים לנצח קטע בג'ירו, זה אפשרי. כמובן נרצה שיראו אותנו ולהיות אגרסיבים כמו שאנחנו יודעים, לא נבוא להיות תפאורה לשאר הקבוצות והרוכבים".

מה הנקודה בארץ שאתם הכי מצפים לעבור בה בג'ירו?

שגיב: "הקטע הראשון בירושלים יהיה מדהים. כאלוף ישראל נגד השעון אזנק עם חולצה שעליה מגן דוד גדול וזה יהיה סמלי מאוד למדינה, לקבוצה ולי באופן אישי. הנקודה השנייה היא העלייה לזכרון יעקב, זה ממש קרוב לבית שלי, זו העלייה שהתאמנתי עליה בלי סוף. סבלתי ממנה הרבה ואני אוהב אותה. באיטליה אני מחכה לרומא, נקודת הסיום של הג'ירו".

ניב: "העלייה לזכרון, קטע הטיפוס הראשון בג'ירו שמי שינצח אותו ביום השני ילבש את חולצת המטפס המצטיין. אני ממש מקווה שאני או שגיב נהיה שם. זו תהיה נקודה עם המון קהל, אני בטוח. יש לי עוד נקודה חשובה מאוד - צומת יבור שרחוק 8-7 ק"מ מהבית שלי ואני בטוח שכולם יגיעו ויצבעו את כל האזור בכחול־לבן וורוד - הצבע של הג'ירו.

פרום. אנושי אחרי הכל? // צילום: אי.פי.איי

"הקהל הישראלי ימלא את הכבישים, אני משוכנע, בטח בקטע השני בשבת כשנרכב מחיפה לת"א. אנחנו מדינה שאוהבת ספורט ואנחנו באים לנצח, נשאף להפתיע בפיניש של ת"א, אבל אף אחד לא מתחייב על זה".

"מחויבים לחזון שלנו"

בחזרה למנכ"ל הקבוצה רן מרגליות. אתמול לאחר פרסום ההחלטה לכלול את צמד הישראלים בהרכב הוא התייחס להימור הגדול שלוקחת האקדמי בצד המקצועי. "אנחנו מודעים לכך שמדובר בהחלטה שתפתיע רבים, אולי אפילו החלטה שעלולה לעורר ביקורת, ואני אומר בגלוי: ייתכן מאוד שהיינו יכולים להעמיד הרכב לכאורה חזק יותר על הנייר, אבל כקבוצה ישראלית שהוקמה כדי לחולל מהפכה בספורט האופניים בארץ - אנחנו בראש ובראשונה ולפני הכל מחויבים לחזון שלנו. לא קמנו לספור עוד ניצחונות למרות שזה חשוב כמובן, ואנו לא עוד קבוצת אופניים".

מרגליות, כמו שאר הצוות המקצועי והניהולי, מביא בחשבון אפשרות שאחד מהישראלים לא יצליח לסיים את הג'ירו. גם מקרה כזה לא ייחשב ככישלון באקדמי. 

"נפילה או מחלה אלה דברים שקורים לכולם ואין ביטוח נגד זה, אבל נשאף להגיע לרומא כמובן", אומר שגיב, "אף אחד מאיתנו לא רכב בגרנד טור בעבר והמטרה היא לסיים אותו כמו שצריך".

ניב: "אף אחד לא יודע איך הוא יתמודד עם הג'ירו. אין מבחן מקדים שדומה לזה ואי אפשר לדעת איך תגיע לשבוע השלישי של הג'ירו". 

כריס פרום לא מגיע בשיא הכושר.

ניב: "ראיתי אותו מקרוב באלפים, היה נחמד לראות אותו גם סובל ולהבין שהוא אנושי. אני לא דואג לו, הוא נח עכשיו ולמרות החשדות הוא יגיע לארץ בכל הכוח וברור שהוא אחד הפייבוריטים הברורים לנצח את הג'ירו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו