אזעקה נדירה מעלה סיכון לאירוע לב

אזרחים בעת אזעקה // צילום: מירי צחי

זוכרים את מבצע "צוק איתן" ואת האזעקות המבהילות? מתברר שלאזעקות הללו היו השלכות בריאותיות משמעותיות: יום שבו נשמעה אזעקה העלה ב־63 אחוזים את הסיכון להתקף לב או דום לב פתאומי. זאת בהשוואה ליום שבו לא נשמעו אזעקות. כך עולה ממחקר ישראלי שבחן את הנושא.

עוד הראה המחקר שבערים שהיו חשופות לאזעקות באופן נדיר, השפעת האזעקות על אירועים לבביים היתה גדולה יותר; בערים שהיו חשופות לעיתים נדירות לאזעקות, נצפתה עלייה של 103 אחוזים בסיכון להתקף לב או דום לב פתאומי ביום שבו נשמעה האזעקה, לעומת סיכון של 58 אחוזים בערים שהיו חשופות יותר לאזעקות, ממצא שעשוי לרמוז על כך שהתושבים "מסתגלים" לאזעקות. מגמה זו לא היתה מובהקת באופן סטטיסטי.

המחקר הקיף 3.9 מיליון ישראלים שגרים ב־24 ערים במרחק של עד 80 ק"מ מרצועת עזה - טווח ירי הטילים במבצע צוק איתן. הנתונים על התקפי הלב נלקחו ממוקד מד"א והם כללו 112 קריאות של חולים עם דום לב פתאומי ו־97 קריאות לטיפול בהתקף לב. האבחון של התקפי לב התבסס גם על בדיקות אק"ג, בדיקות אנזימים ואבחון של רופא.

המחקר נעשה ב־50 ימי מבצע צוק איתן, שבהם נשמעו 1,304 אזעקות במקומות רבים בישראל.

"ניתן להסיק כי אזעקה עלולה לעורר אירוע לבבי, ייתכן שבעקבות דחק נפשי. בנוסף, השפעת האזעקה ממוקדת ביום שבו קרתה ולא נפרשת על פני הימים הבאים, מה שמלמד כי ייתכן שאירוע לבבי קורה כתגובה מיידית לאזעקה, ולא כאפקט מצטבר. עוד המחקר מראה כי בערים שנחשפו לאזעקות מרובות לאורך זמן, השפעתה של כל אזעקה פחתה, מה שעשוי ללמד על הליך הסתגלות התושבים לאזעקות", מציינות החוקרות סיון בן טובים מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית ובהדסה ואחותה נילי בן טובים, מהמועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, שערכו את המחקר יחד עם פרופ' ארתור פולק, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב, מערך הלב במרכז הרפואי הדסה.

האחיות בן טובים גדלו בקיבוץ זיקים שבעוטף עזה. "שמענו נפילות של קסאמים וברחנו לממ"ד. סבא שלי ממש נלחץ והרגיש לחץ בחזה. בהמשך בלימודי הרפואה החלטתי לחקור את הנושא הזה", מספרת סיון בן טובים. נילי בן טובים מוסיפה: "הייתי בטוחה שהאזעקה המלחיצה גורמת לנזק. חשבנו שהאפקט המובהק ביותר יהיה התקפי לב ולכן התמקדנו במחקר בזה".