מתבקש היה לחשוב שהעולם יהיה מוכן לרגע שבו ארסן ונגר יחליט לשחרר את האחיזה בארסנל. בכל זאת, כולם ידעו שזה יגיע ביום כזה או אחר, וכך קרה בצהרי יום שישי. התותחנים הודיעו כי אחרי 22 שנים בתפקיד ושנה לפני תום החוזה הנוכחי, המנג'ר הצרפתי יעזוב בסיום העונה.
"אני אסיר תודה שהיתה לי הזכות לשרת את המועדון הזה לאורך שנים רבות ויפות", כתב ונגר בן ה־68 במילים שנטפו רגש.
והנה - למרות ההכנה המוקדמת, הציפייה והידיעה שהחדשות האלה ממתינות מעבר לפינה, קשה פתאום לגבש דעה אחת מוצקה שתסכם את הקדנציה של ונגר בתותחנים. מצד אחד, אין עוררין על כך שבמו ידיו הפך את ארסנל לאחת הקבוצות הטובות בפרמייר ליג ולכוח משמעותי באירופה. הוא היה חדשן, שינה את תפיסת העולם של האנגלים והכניס לתודעתם את תשומת הלב לענייני תזונה וכושר גופני.
ונגר אהב את הכדורגל שלו אסתטי ואלגנטי, ועם זאת מלא חספוס. היתה לו טביעת עין נהדרת לכישרונות צעירים ואומץ לשתף אותם במהפכה. הוא בנה את הקבוצה המושלמת, שב־2004 סיימה עונה ללא הפסד, הוביל את ארסנל לשלוש אליפויות ולשבעה גביעים והגיע איתה לגמר ליגת האלופות ב־2006.
קיבלו את מבוקשם // צילום: אי.פי.איי
כמה מהשחקנים הגדולים בתולדות הליגה עברו תחתיו, ועדיין יש לו השפעה אדירה על דור שלם של שחקנים ומאמנים. ונגר התגבר על כל המכשולים הכלכליים, ביניהם מעבר איצטדיון, הוא שלט בכל אספקט עד שקשה לדמיין איך ארסנל, כמועדון, היה נראה בלעדיו.
מצד שני, מפתה לראות איך ייראה בלעדיו בעתיד. זאת תחושה שנבנתה בשנים האחרונות כשהדעיכה של התותחנים היתה מתמדת. ונגר לא הצליח לבלום אותה, בעיקר כי לא רצה להכיר בה. הוא אולי שינה את ארסנל, אבל לאורך כל הדרך סירב לשנות את דרכו.
סירב להכיר במציאות
הוא היה עקשן. הסטנדרטים הגבוהים שהציב לעצמו החלו להיות בעוכריו כשהחדשנות של תחילת הדרך הפכה לטרחנות בסופה. ונגר כל כך אהב את השיטות שהנחיל לה, עד שהפך עיוור לשינויים שמתרחשים סביבו.
פעם הקדים את זמנו, היום עבר זמנו. הפחד לסיים בקול ענות חלושה, חלילה עם פיטורים, גרם לו להיאחז בקרנות המזבח עד שלא נותרה ברירה. כך קרה שב־22 שנותיו בתפקיד הצליח המנג'ר להפוך לדמות כל כך עגולה, שההתחלה והסוף נפגשים בערך באותה נקודה.
ב־1996 קיבל את הקבוצה במקום החמישי, אחרי שהודחה בסיבוב השלישי בגביע. ב־2018, אחרי שכבר נגע איתה בשמיים, יחזיר אותה כנראה במקום השישי, לאחר הדחה בסיבוב השלישי בגביע, ואולי עם זכייה בליגה האירופית.
ונגר בימים טובים מאלו // צילום: GettyImages
ועכשיו, כשצריך לקחת את 22 השנים האלו ולסכם אותן, מסתבר שוונגר הוא כמו משוואה שנותנת לכל פותר תשובה אחרת. יש שיטענו שהאיש קונצנזוס ויש שיגידו שהקונצנזוס היחיד הוא שהגיע זמנו ללכת. יש בזה קצת מן הטרגדיה - האיש שנתן כל כך הרבה למועדון יעזוב אותו רחוק כל כך מהשיא שאליו הגיע.
אפשר גם להעריך ללא תנאי מנג'ר ששם את ערכיו לפני הצלחה מקצועית. בעולם שבו מאמנים רואים לנגד עיניהם ניצחון בלבד, באים והולכים ללא הרף, ונגר היה שונה. הוא ניסה להישאר מחוץ לטירוף ההעברות, האמין בצעירים ולא רצה להיות כמו כולם. יכול להיות שאם היה משתנה הוא היה מצליח יותר, אבל ספק אם היה מסופק מכך. לא סתם נפרד בבקשה "תשמרו על ערכי המועדון".
לב, אנצ'לוטי או טוכל?
"ניתן לוונגר את הכבוד שמגיע לו", אמר מוריניו לקראת החודש האחרון בתפקיד של הצרפתי, שייפתח היום בדרבי מול ווסטהאם. עדיין לא ידוע מה יעשה בעתיד, בל'אקיפ הצרפתי הוא כבר הוזכר כמועמד להגיע לפ.ס.ז', אך לא פחות מעניין מה תעשה ארסנל ביום שאחרי. היו"ר איבן גזידיס בחן את השטח ועכשיו יעבור לשלב המעשי.
ברשימת השמות מופיעים לואיס אנריקה, מיקל ארטטה, קרלו אנצ'לוטי, לאונרדו ז'ארדים, יואכים לב, ברנדון רוג'רס ותומאס טוכל, ועכשיו רק נותר לבחור אחד. "אין סיכוי למצוא מחליף כמו ונגר", הודה גזידיס.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו