1. האיש שבטנק ינצח
אתר יד לשריון שבפארק לטרון הוא אתר ההנצחה לחללי חיל השריון במערכות ישראל ובו שוכן אוסף טנקים מהגדולים בעולם, עם יותר מ־160 טנקים וכלים משוריינים למודי קרבות.
צילומים: יהונתן שאול
יש כאן גם מוזיאון לתולדות השריון וקיר הנצחה שעליו חקוקים שמותיהם של כל חללי חיל השריון שנפלו במערכות ישראל. האתר שוכן במבנה משטרת לטרון, מבנה שהוא אבן דרך בניסיונות לפרוץ אל ירושלים הנצורה. במלחמת העצמאות התנהלו בעמק איילון קרבות קשים בניסיון להגיע אל העיר הנצורה. את הדרך פרצה חטיבה 7 בפיקודו של האלוף שלמה שמיר בסמוך לבניין משטרת לטרון המנדטורית, אולם למרות חמישה ניסיונות עקובים מדם, בניין המשטרה לא נכבש. רק במלחמת ששת הימים נכבש הבניין על ידי חטיבה 4. בשנת 1979 הועלה טנק שרמן ישן על המגדל הסמוך לבניין המשטרה, ובשנת 1980 הוחלט להקים במקום את אתר ההנצחה. באודיטוריום של אתר יד לשריון אפשר לראות סרט על ההיסטוריה של החיל.
שעות פתיחה והוראות הגעה באתר: http://yadlashiryon.com/yad-lashiryon
טיפ: חפשו את דגם המשוריין שתכנן לאונרדו דה וינצ'י.
2. מסירים את המצור
לצד הכביש המחבר את כביש 3 עם נווה שלום, על גבעה הצופה אל אזור הקרבות במלחמת העצמאות, ניצבת אנדרטת חטיבת אלכסנדרוני. זו היתה אחת מ־12 חטיבות שהקים ארגון ההגנה, שהיו הכוח הלוחם של צה"ל במלחמת העצמאות.
האנדרטה מתארת את סיפורו של הקרב הראשון מתוך חמשת הניסיונות לכיבוש מתחם לטרון. תוך כדי הקרבות הקשים ולמרות הכישלונות הטקטיים, נפרצה דרך בורמה והוסר המצור מעל ירושלים. הנסיגה מהקרב בוצעה תחת אש קטלנית וניסיונות הסתערות של חיילי הלגיון הירדני, כשהבריאים והפצועים קל נושאים את הפצועים קשה. בקרב זה נפצע קשה הקצין הצעיר אריאל שרון. האנדרטה תוכננה על ידי האדריכל יהודה יהב והוצבה במקום במאי 2004. על לוח השיש שלה חקוקים פרטי הקרב ושמות 54 הנופלים מגדוד 32 של החטיבה, מהם 48 מפלוגה ב'. מהפתח העגול בקיר הפיסולי אפשר לצפות באזור הקרב. יש חניה צמודה והמקום נגיש לנכים.
טיפ: ביישוב המעורב נווה שלום הסמוך אפשר לראות איך חיים בשלום.
3. לזכר המשוריינים
בזמן המצור על ירושלים ניסו להבקיע את הדרך אל העיר באמצעות כלי רכב משוריינים, אולם מהכפרים הערביים שבצידי הדרך תקפו את השיירות ופגעו במשוריינים.
המצור הופסק בעקבות מבצע נחשון, עם כיבוש הכפרים העוינים לצד הדרך ופריצת דרך בורמה מדרום ללטרון. המשוריינים המקוריים הושארו בצד הדרך ורק לאחר מכן נאספו שרידיהם. בשנות ה־60 הוצבו בשני אתרים לאורך הכביש לירושלים דגמי המשוריינים, כדי להזכיר לנהגים העוברים את תלאות המצור. אלה אינם השרידים המקוריים. בשנת 2009 שופצו שני אתרי המשוריינים, והם קובעו לקרקע בצורת שיירה (ובה שבעה כלי רכב), נצבעו בחאקי ונוספה תאורת לילה המבליטה אותם לנוסעים בכביש מספר 1. עם הרחבת הכביש, הועברו המשוריינים שהיו באי התנועה אל תחום אתר לאומי ח'אן ומצודת דרכים בשער הגיא. אל האתר אפשר להגיע מכביש בית שמש־שער הגיא החדש (כביש 38). פונים שמאלה לכיוון שער הגיא וממשיכים ישר, עד החניון. בשביל הלבן אפשר להגיע אל המשוריינים ולראות אותם עטופים בדגלים שהוצבו לקראת יום העצמאות.
טיפ: הביאו זרי פרחים להניח על שרידי המשוריינים לזכר הנופלים.
4. יא משלטי
בנווה אילן הישנה, בראש הגבעה, נותרו שרידי עמדות וחרכי ירי מתש"ח, ליד מבנה חאן עות'מאני עתיק, הנמצא בתהליכי שימור. אליעזר לב ציון, יליד 1927, תושב נווה אילן משנת 1946, מקפיד להגיע למקום בכל שבת בשעה 10 בבוקר כדי לספק לבאים עדות אישית על מהלך הקרבות. לב ציון, ממדליקי המשואות בשנת 2012, מגיע לסיור עם תמונות מהתקופה ומתאר בלשון ציורית את העמידה של אנשי המשלט מול הכפריים הערבים, שסגרו על הכביש לירושלים.
הוא מספר שבן־גוריון הביא מהנדס ביצורים, שבנה בונקרים ותעלות קשר. כשנודע לכפריים שיש משלט בראש הגבעה, הם החלו להפגיז גם את נווה אילן. אנשי המושב החלו את השחזור ומקימים מרכז מבקרים, וגם חדר האוכל יהפוך לבית קפה. לנווה אילן מגיעים ממחלף עין חמד. בכיכר פונים לכיוון אבו גוש, חוצים את הכפר, עוברים ליד תחנת הדלק ואולפני הטלוויזיה וממשיכים לתוך המושב. לאחר 400 מטרים מגיעים לגבעה גבוהה עם אנטנה. שביל רגלי מוביל לראש הגבעה, שם נותרו שרידי העמדות מתש"ח.
טיפ: מפסגת הגבעה פרוש הנוף המרהיב וברור מדוע דווקא כאן הוקמו העמדות.
5. "הטוראים ייסוגו והמפקדים יחפו"
גן לאומי קסטל שוכן בקצהו של הר מעוז, מעל כביש, והוא משלב נוף עם פעילות לימודית בתעלות הקשר, שנחפרו כאן בשנות ה־50. עד 1948 שכן על הגבעה יישוב ערבי ששמו אל־קסטל, והמקום היה נקודה אסטרטגית במהלך המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות, בגלל שליטתו על הדרך שבה נעו השיירות לירושלים.
גבעות הקסטל עברו מידיים יהודיות לערביות כמה פעמים, תוך אבידות כבדות, עד כיבושו הסופי באפריל 1948 על ידי כוחות ההגנה. באחד הקרבות נהרג עבד אל־קאדר אל־חוסייני, שהיה מפקד מחוז ירושלים של הכוחות הערביים. כיבוש הקסטל היה נקודת מפנה בקרב לשחרור ירושלים במלחמת העצמאות. סיפור הקרב הפך למורשת הערכים של הפלמ"ח וצה"ל, בזכות הפקודה שניתנה בקרב "הטוראים ייסוגו והמפקדים יחפו", המציגה את רוח המפקד ההולך ראשון בקרב.
בשנות ה־50 נחפרו במקום תעלות קשר ובונקרים להגנה על הדרך לירושלים. זאת מאחר שעד מלחמת ששת הימים המשיך הקסטל לשמש עמדה להגנה על הדרך מפני התקפה ירדנית. היום תמצאו במקום תחנות הדרכה והתנסות אישית וקבוצתית, בדגש על חשיבה ועשייה משותפת, שהיא הכרחית לדימוי אחוות לוחמים, נאמנות, רעות ודבקות במטרה. החדרים הפנימיים של תעלות הקשר הוסבו לתחנה המוקדשת לערך האמינות, ובה שאלות סיכום וידע על קרבות הקסטל.
פרטים נוספים והוראות הגעה באתר רשות הטבע והגנים:
טיפ: בבור המים העתיק מוקרן סרטון של מיצג הקרב המכריע.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו