סמ"ר אברהם עג'מי ז"ל ייזכר בין היתר כחלל האחרון מהתקופה שבה שהה צה"ל בלבנון - שנפצע ב־1987 ונפטר ב־2018.
בשנת 1987 ביצע כוח צה"ל פעילות מבצעית במרג' עיון שבדרום לבנון. יחידתו של אברהם השתתפה במתן ירי ארטילרי לעבר מטרות אויב וחיפוי לכוחות השונים. אברהם, אז בן 19, טען במקצועו הצבאי, תפעל תותח שנתקל במעצור וכתוצאה מכך נפלט פגז, וסדן התותח פגע בראשו. מאז היה בתרדמת, עד חודש ינואר האחרון - במשך 31 שנים. הוא הותיר אחריו אח ואחות, ראובן ומתוקה.
עתה הגיעה משפחתו לסגור מעגל ונפגשה עם סרן אור אקשטיין, מפקד סוללה א' בגדוד 402 בבסיס נחל שורק. הוא ערך להם סיור בבסיס והראה להם את חדר ההנצחה לחיילים מגדוד רשף, שבו שירת אברהם - שגם יונצח שם בימים הקרובים. חבריו ומשפחתו סיפרו על אדם אהוב, צנוע, שהקריב את עצמו למען זולתו ונלחם באומץ.
סרן אקשטיין סיפר על הקשר החזק בין האגד לזיכרון הנופלים: "מהרגע שאברהם נפטר אנחנו מספרים את הסיפור שלו בגדוד ובסוללה, החיילים עברו מורשות קרב על הלחימה ועל הרקע לפציעתו. כל חייל יכול לגשת ולבדוק פרטים על החיילים מהאגד שנפלו".
האחות מתוקה אספיר הגיעה למפגש עם בעלה יצחק ובתם קרן. היא נזכרה בתקופה שבה אברהם היה חוזר לחופשות מהצבא: "אברהם לא סיפר לנו על החוויות הצבאיות. הוא לא התרברב. הוא היה בא אחרי שבועיים שלא היה בבית, כולו בוץ, וביום ראשון לוקח צ'ימידנים של כל החבר'ה עם הבגדים שכיבס בשבילם. הוא עשה בשבילם הכל.
"התפקיד החשוב ביותר זה הטען. בכל פעם שאמרו לנו שהסדן פגע לו בראש, לא ידענו למה מתכוונים. הכוח שצריך להפעיל כדי לפתוח את הסדן הוא עצום. הוא היה צריך לעשות את זה שלוש פעמים בדקה: לפתוח, להעמיס, לטעון ולהפעיל. איזה כוח היה לו".