שלמה צזנה
שבוע מנומנם לכאורה של חול המועד, שבו איש לא ציפה לחדשות ממשרד ראש הממשלה, קיבל תפנית דרמטית ביום שני: ראש הממשלה הכריז כי חתם הסכם עם סוכנות הפליטים של האו"ם להסדרת מעמד המסתננים מאפריקה הנמצאים בישראל. ולאחר שרואנדה - אותה מדינה שלישית באפריקה שעימה סוכם כי תקלוט את הפליטים - חזרה בה, נתניהו ביקש מהמועצה לביטחון לאומי שבמשרדו להכין תוכנית חלופית. כשהביאה כזו, אימץ אותה. המועד האחרון לדיון בנושא בבג"ץ הוא יום שני הקרוב.
בהסכם עם האו"ם דובר על כ־32 אלף המסתננים הרשומים ומזוהים בשמם שנמצאים כעת בישראל (לפי ההערכות, שוהים בארץ לפחות 6,500 מסתננים נוספים שאינם רשומים, והתוכנית כללה את תפיסתם ורישומם). לפי התוכנית, כמחצית מ־32 אלף המסתננים יעזבו בהסכמה למדינה מערבית בתוך חמש שנים; האו"ם יקבע לאילו מדינות יעזבו ויממן את הוצאתם. מספר זהה של מסתננים - 16,250 - יישארו בארץ. אשרת שהייתם תוסדר לחמש שנים, חלקם יוצאו מדרום תל אביב והשכונות ישוקמו. נתניהו אמנם לא היה ראש הממשלה שהורה על הקמת הגדר עם מצרים, שכן ההחלטה התקבלה בממשלת אולמרט; אך בתקופתו החלה בנייתה באופן מאסיבי, והוא וידא שהעבודות יתבצעו ביעילות ובמהירות. בישראל נספרו 60 אלף מסתננים, מהגרי עבודה ברובם המוחלט, אשר התגוררו בשכונות דרום תל אביב. 20 אלף מהם גורשו, ובפסח הזה צץ לפתע הפתרון לנותרים, מגובה בהכשר בינלאומי.
אלא שאז הגיעה הביקורת.
נתניהו: זיגזג עצמו לדעת
ביום שני ב־16:00 זימן ראש הממשלה מסיבת עיתונאים מיוחדת, שהחלה באיחור של 50 דקות. זהו יום היסטורי, פתח ואמר. "אנחנו עושים את הדבר הטוב ביותר שניתן לעשות בהסכם חסר תקדים. להוציא את האנשים, לפזר את היתר, לשקם את דרום תל אביב. זה יום חשוב, יום בשורה", הצהיר.
התפנית - מהחלטת הממשלה הלוחמנית לגרש מישראל את כל המסתננים, להחלטה להגיע לפשרה מוסכמת שתשאיר 20 אלף מהם בארץ - הובילה לגל ביקורת ברשתות החברתיות. החל באנשי תקשורת שתומכים בנתניהו במופגן (דוגמת שמעון ריקלין מערוץ 20); עבור במובילי המאבק במסתננים בדרום תל אביב, ובתומכיו של ראש הממשלה בפייסבוק; וכלה בהודעות רשמיות נגדו שפרסמו בכירי שריו בקואליציה, ובהם מירי רגב, אופיר אקוניס, ישראל כץ, נפתלי בנט ואפילו משה כחלון. אבל מבחינת נתניהו, החלק הגרוע באמת לא היה הביקורת החריפה מימין, אלא התמיכה משמאל - מברכות של יו"ר המחנה הציוני אבי גבאי, ועד לשבחים ממרצ, שטענה כי לבסוף אימצו את המתווה שלה.
וכך, שש שעות אחרי פרסום המתווה, הודיע נתניהו כי הוא מקפיא את המהלך. "ידידים יקרים, אני קשוב אליכם כמו תמיד", כתב נתניהו בפייסבוק בשעת לילה מאוחרת, "אני משהה את ההסכם ומביאו לבחינה מחודשת". במסיבת העיתונאים, כשלצידו שר הפנים אריה דרעי וראש המועצה לביטחון לאומי מאיר בן שבת, הציג נתניהו ארשת ממלכתית; רק כדי שזו תתנפץ ברגע שיגיע הביתה, יתייעץ טלפונית עם שניהם ויבשר להם על כוונתו לבטל את המתווה בשל הביקורת.
מקורבי נתניהו טוענים כי ההחלטה התקבלה בשיתוף עם דרעי, וכי סוכנות האו"ם עודכנה במקביל; אלא שבסביבתו של דרעי אומרים כי השר התנגד, אך כאשר הבין שהחלטת ראש הממשלה סופית, ויתר על המריבה הפומבית. בסוכנות האו"ם, מצידם, טענו כי שמעו על הביטול הרשמי בתקשורת. למחרת, ביום שלישי בבוקר, קרא בנט לבטל את ההסכם לחלוטין, ובתוך פרק זמן לא ארוך הודיע נתניהו שכך יעשה.
אנשי רה"מ מסבירים כי נתניהו מקבל בכל שנה אלפי החלטות משמעותיות, ומותר לו גם לחזור בו. תושבי דרום תל אביב, הם אומרים, יתמודדו בסופו של יום עם אוכלוסיית המהגרים, וההתנגדות העזה שלהם למתווה החדש מחייבת את ביטולו. מותר לנתניהו גם להקשיב להם.
עם מי התייעץ נתניהו לפני שהחליט לאמץ את ההסכם, ומי הוביל אותו להחלטה לבטלו? בלשכת ראש הממשלה לא מוכנים לענות על כך. עם שרי הממשלה, בכל מקרה, נתניהו לא התייעץ. גם לא עם ראשי הקואליציה או עם שרי הליכוד. אפילו לא עם ועדת השרים לטיפול במסתננים, חבורה מצומצמת שכוללת את גלעד ארדן, מירי רגב ואופיר אקוניס. ארבע שעות לפני מסיבת העיתונאים נקראו השלושה בבהילות לירושלים כדי שראש הסגל בלשכת ראש הממשלה, יואב הורוביץ, יעדכן אותם בפרטים (שכבר החלו להתפרסם בתקשורת). הם סירבו. איש לא הכניס אותם בסוד העניינים, איש לא שאל לדעתם או ביקש את אישורם. ביום החופשי שלהם, בשעה שהיו עם משפחותיהם בבתים, הם לא טרחו לענות לזימון.
בנט: הוכיח מי בעל הבית
ההודעה על ההסכם שנחתם תפסה את יו"ר מפלגת הבית היהודי, נפתלי בנט, בטיול משפחתי במדבר יהודה. הוא חשב מייד שמדובר ב"עסקה גרועה" ורתח. לתפיסתו, התשלום בתמורה להוצאת 16 אלף מסתננים בחמש שנים "יהיה אינסופי". בנט אמר לאנשיו כי ישראל תקבע בכך תקדים שמסתנן בלתי חוקי הוא פליט, שכן ההסכם להסדרת מעמדם נערך עם סוכנות הפליטים הבינלאומית. המסר ייקלט באפריקה, וגלי ההגירה וההסתננות לישראל יתחדשו.
בנט, מבחינתו, קיבל החלטה אסטרטגית לעצור את המהלך של נתניהו בכל מחיר. "אני לא נותן לזה לעבור", הכריז בנחישות. לפרקים אף טען שנתניהו קובע תקדים בסדר גודל של עסקת שחרור המחבלים הראשונה, שהביאה לעסקאות נוספות, גרועות ממנה. המסרים מכיוונו נקלטו היטב בלשכת ראש הממשלה. "ניצלנו מאסון אמיתי", אמר בנט לאחר שנודע על ביטול ההסכם.
בבית היהודי אומרים כי בנט הציע לנתניהו לשוב למתווה נוקשה: להעביר את חוק מניעת ההסתננות, אבל לשריין אותו נגד פסילה בבג"ץ; לפתוח מחדש את מתקני הכליאה חולות וסהרונים, ולאתר מדינה אפריקנית חדשה שתסכים לקלוט את המסתננים, בדגש על אוגנדה, שאליה חלק מהמסתננים כבר גורשו.
מבחינה פוליטית, בנט ניצל נכון את הזיגזג של נתניהו. ראש הממשלה, שמקפיד להציג עמדות ימין מובהקות ולנגוס בנתח המפלגתי של בנט, נכנס כאן למלכודת של תמיכה במה שנתפס כ"תוכנית שמאלנית". יו"ר הבית היהודי זיהה זאת והיכה בו. בסיכומו של השבוע, בנט יכול להיות מרוצה. לא זו בלבד שהצטייר כשר מוביל, אולי אפילו כמבוגר האחראי של מחנה הימין; הוא הראה מי בעל הבית בקואליציה. שוב התברר כי בנט קובע את הקו, וראש הממשלה מתיישר לפיו.
השרים סרבו לעדכון המאוחר. ראש הסגל יואב הורוביץ צילום: אורן בן חקון
כחלון: ניסה להוכיח ימניות
ההערכה העדכנית במערכת הפוליטית היא כי סמוך לנובמבר השנה יוכרז על הקדמת הבחירות. כולם כבר מכוונים לתקופה שאחרי חגי תשרי, עד אז אולי יכריע היועץ המשפטי לממשלה אם להגיש כתבי אישום נגד נתניהו.
"כולם" כולל גם את שר האוצר משה כחלון, שהתבטאויותיו בגנות מתווה המסתננים החדש נועדו לברוח מהמרכז־שמאל, ולהוכיח שוב כי הוא עמוק בתוך מחנה הימין. נתניהו ניסה לגרור את כחלון לעימות כשהציע לחוקק חוק עוקף בג"ץ; אלא שגם כאן, כחלון הודיע מייד שהוא תומך במהלך. הוא הבהיר כי אין בכך התנגשות עם עקרונותיו, שכן בג"ץ שלח את המדינה לפתור את הסוגיה בלי התערבותו.
סער וישי: קיבלו מתנה
שני שרי פנים לשעבר, שנמצאים מחוץ למערכת אך טוענים לכתר, קיבלו השבוע הזדמנות להתחזק. גדעון סער היכה בברזל החם: הסביר שמתווה המסתננים הוא טעות, ולאחר שנתניהו חזר בו - תקף אותו על כך שלא שיתף את השרים וקידם תוכנית חשאית עם האו"ם מאחורי גבם. סער תקף את נתניהו בתחום שהוא מומחה בו, וידע שאיש בימין לא יבקר אותו על כך. בניגוד לסער, יו"ר ש"ס לשעבר אלי ישי, שעמד בראש מקהלת הזועקים לגרש את המסתננים, לא בלט בתקשורת.
פייסבוק: המגיבים עשו הבדל
לנתניהו צוות יועצים צעיר לענייני התנהלות תקשורתית ברשתות החברתיות. בעיקר בפייסבוק, שם יש לנתניהו 2,227,490 עוקבים; ערוץ ישיר להעברת מסרים, בלי מסנני המידתיות של העיתונות. השבוע נפל דבר בישראל: ראש ממשלה הודה כי שינה את עמדתו בנושא מהותי למדינה - בגלל תגובות בפייסבוק. "אני קשוב אליכם" פירושו "אני קשוב לפוסטים של המגיבים".
למשל לפוסט הבא, של המגיב יהודה מונדני: "ביבי, כל יום בירכתי אותך בפייסבוק בברכת הכוהנים... ההחלטה הבזויה שלכם בעניין המסתננים היא זריקת בוץ בפרצופם של תושבי דרום ת"א... מצידי אתה יכול ללכת הביתה היום, אתה מנסה לרצות את השמאל והתקשורת הפח שלנו. הגיע הזמן לבחירות, הליכוד יחטוף חזק בגלל ההחלטה הבזויה של היום", כתב מונדני וקינח בסמיילי עצוב. התגובה זכתה ל־480 לייקים. מניית פייסבוק צנחה בשבועות האחרונים בשל החשיפות על מדיניות החברה בסחר במידע אישי; בישראל נראה שהיא דווקא בעלייה.
השיטה: להיצמד ל"בייס"
נתניהו הציף השבוע כמה יוזמות: ועדת חקירה נגד הקרן החדשה; חוק עוקף בג"ץ; הצעה לפזר את המסתננים בקיבוצים ובמושבים; ופתיחת מתקני הכליאה מחדש. לפי ההבנה של רה"מ, מהלכים מסוג זה יסייעו לו להיצמד לבסיס תומכיו בימין ובליכוד. הסקרים אכן מלמדים, שוב ושוב, שהוא צודק. למרות הביקורת הקשה בתקשורת, המהלכים של נתניהו לא מזיקים לו פוליטית.
מי שעשוי להרוויח מאירועי השבוע האחרון הוא יאיר לפיד. מבחינת יו"ר יש עתיד, נראה שנתניהו בעיקר משלם מחיר על חוסר יעילות בסוגיית המסתננים. לכאורה, לפיד יכול לשאול מי הפריע לראש הממשלה להקים את המינהלת לטיפול בדרום תל אביב כבר לפני חמש שנים. עבור מצביעי יש עתיד, ראש הממשלה הצליח השבוע להיכשל במתווה שלא היה באמת, מפני שנכנע להתנגדות שלא היתה באמת, וכדי לחפות על כך - הכריז על ועדת חקירה שלא תהיה באמת. לפי הסקרים, בכל מקרה, בימין לא ממהרים לאמץ את קו המחשבה הזה. √
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו