הגלקסי S8 שהושק בשנה שעברה היה הסמארטפון שהחזיר את סמסונג למשחק אחרי פיאסקו הסוללות של הנוט 7. כעת, שנה אחר כך בדיוק של שעון שווייצרי, מוציאה סמסונג את ה-S9. האם יש בו בשורה? הנה רשמים ראשונים שלנו, אחרי כשבועיים של שימוש בטלפון.
עיצוב ומבנה
בצד העיצוב אין בשורות, לטוב ולרע. ה-S9 דומה להפליא לקודמו, ה-S8. החזית היא אותו מרובע חלקלק נטולת כפתורים פיזיים (זוכרים שפעם היו כאלה בטלפונים?) עם קצוות מעוגלים ומשתפלים, ומסגרת אלומיניום דקיקה, המחברת אותה לגו דק ומבריק. שלי היה באפור טיטניום יפהפה, אבל יש לבחירה גם סגול לילך ושחור. נדמה לי שקראו לזה שחור חצות, אבל למי אכפת? שחור זה שחור.
בגדול, מדובר במתיחת פנים ל-S8, כאשר היחס בין המסך לגוף, וכעת יש קצת יותר נדל"ן תצוגה – לא משהו שתבחינו בו במבט חטוף בגלקסי S9. שני הרכיבים הפיזיים היחידים בחזית ה-S9 הם רמקול האפרכסת, והמצלמה הקדמית. חוץ מזה – הכל מסך, קצה לקצה.
מסך מקצה לקצה // צילום: ניב ליליאן
לאן כן נדדו הכפתורים הפיזיים? כפתור עוצמת הקול וכפתור ייעודי לביקסבי נמצאים בצלע השמאלית של הטלפון, לטעמנו, הכפתור של ביקסבי קצת מיותר, במיוחד שהוא גרם לכפתורי עוצמת הקול לנדוד למעלה, לנקודה שפחות נוחה וטבעית לגישה. בצלע הימנית נמצא, ובכן, כפתור ההפעלה.
בראש הגלקסי S9 נוכל למצוא את המגש לכרטיס ה-SIM וכרטיס הזיכרון מסוג מיקרו-SD (הטלפון הזה תומך בכרטיסים עד 400 גיגהבייט, הנפח הכי גבוה שהוציאה סאנדיסק עד היום), ומיקרופון נוסף לסינון רעשים.
שקע הטעינה/מידע מסוג USB-C שהפך כבר לתקן דה פקטו כמעט בטלפונים חדשים, נמצא במרכז תחתית הטלפון ומשמאלו שקע אוזניות מסורתי שאצל סמסונג מסרב למות (נקודה חיובית בעינינו), ופתח הרמקול.
[image gallery]
גב המכשיר הוא חלק למדי, רק עם שם המותג המתנוסס עליו, ומעליו מערך המצלמה (12 מגהפיקסל, לתוהים), מבזק ה-LED ומתחתיו חיישן האינפרא אדום שמונה דופק. החידוש הגדול, אם אפשר לקרוא לו ככה, הוא שקורא טביעות האצבע עבר דירה – ב-S8 הוא מוקם במיקום הזוי, לצד העדשה מה שגרם ללא מעט פספוסים שיצרו מריחות של אצבעות על העדשה. סמסונג שמעו את התלונות והחזירו אותו למיקום השפוי של מתחת לעדשה ומקום יותר טבעי לאצבע המורה למצוא אותו במישוש. ואם במישוש ומריחות עסקינן, זה המקום לציין שגב המכשיר תופס לא מעט טביעות אצבע ללא כיסוי מתאים.
מערך הצילום וקורא טביעות האצבע // צילום: ניב ליליאן
מבחינת אחיזה, ה-S9 נוח לאחיזה, לא מחליק והמשקל שלו מתחלק טוב ביד. הוא טלפון שנעים להחזיק ביד, אם כי לפעמים יש תחושה שהוא אפילו טיפה דקיק מדי...אם מנסים לסכם את סעיף המראה, הרי שה-S9 הוא עוד יצירה חלקלקה ויפהפיה, שגם מזוהה כגלקסי מהדורות האחרונים.
יצירה המזוהה כסמסונג. גלקסי S9 // צילום: ניב ליליאן
מדיה
התמה העיקרית שסמסונג קידמו לאורך כל ההשקה של הגלקסי S9 הייתה המצלמה. היא הייתה במוקד ההזמנה, ובמוקד אירוע ההשקה. כי מה כבר אפשר לחדש בעידן שבו כל הטלפונים נראים אותו דבר ומתפקדים, פחות או יותר, אותו דבר? אז שמים דגש על היכולות הטכניות, ובמצלמה של ה-S9 ושל אחיו הגדול, ה-S9 פלוס, יש הישג משמעותי – זו המצלמה הראשונה בסלולרי שאין לה מפתח צמצם קבוע בודד, אלא שניים.
בעלי מצלמות רגילות בוודאי קוראים את המשפט האחרון ומגחכים. מפתחי צמצם משתנים הם לחם חוקן של מצלמות ועדשות מודרניות כבר עשרות שנים, וכל צלם חובב מכיר את הטבעת או את הכפתור שמחליפים בין מפתחי צמצם. אבל שני מפתח צמצם בסלולרי? זו בהחלט סיבה למסיבה ויתרון משמעותי על טלפונים אחרים.
ולא אחזיק אתכם במתח – מדובר במצלמה מעולה, בין הטובות שנתקלנו בהן אי פעם (עד שנתקלנו השבוע במצלמה של הוואווי P20 פרו...). ואני לא לבד – מעבדות DxO המחמירות העניקו לה 99 מתוך 100 נקודות בין הציונים הגבוהים ביותר שקיבלה אצלם מצלמת סלולרי מאז שהחלו במבחנים שלהם.
מלבד מקרים בודדים, שבאמת דחקתי את המצלמה לקיצונים קשים – כמו לצלם מטוס בשמיים בצילום לילה, או יונה בתקריב שדרשה זום דיגיטלי רציני והתקבלו תמונה או שתיים רועשות – כל התמונות שצילמתי איתה, בכל תנאי תאורה כמעט, יצאו נפלאות, עם איזון צבעים מצוין וחדות טובה. זאת, גם הודות ליכולת לדלג בין שני מפתחי צמצם ולשלוט ולו במעט בכמות האור שנופלת על החיישן (f2.4 ו-f1.5), אבל גם הודות למפתח צמצם רחב במצב הפתוח יותר, וכמובן אופטיקה ויכולות עיבוד טובות. צירפנו גם גלריה, שתוכלו להתרשם בעצמכם.
עוד תכונה שסמסונג התהדרו בה עבור ה-S9 בהשקה היא צילום בהילוך איטי באיכות יוצאת דופן. צילום בהילוך איטי כשלעצמו אינו חדש, וקיים גם אצל יצרניות גדולות אחרות כמו סוני ואפל, סמסונג מתגאים באיכות שלו. נומינלית, ההילוך האיטי שלהם לא יותר איטי משל אחרים – צילום ב-960 פריימים לשניה.
בכל הנוגע לאיכות, יש הבדל מהותי בין המצב האוטומטי למצב הידני. המצב האוטומטי נראה שלא מתאים לצילום של אירועים לא מתוכננים. הוא מחייב תנועה דרך ריבוע מוגדר במסך ובאופן כללי, לא נוח. לעומת זאת, המצב הידני שבו פשוט כל הסצינה מועברת להילוך סופר איטי, הוא מצוין, כפי שתוכלו לראות בווידאו.
ביצועים
אבל במקביל למצלמה שתוכננה מחדש והביצועים המצויינים ביצירת תכנים, סמסונג גם לא חיפפו בכל החלק של צריכת תכנים. המסך, כרגיל אצל סמסונג, מצוין. מסכי ה-OLED תמיד מקריבים טיפונת חדות לטובת עושר צבעים בטווח רחב, וכך גם המצב כאן. המסך מאוד נעים לצפיה, וברזולוציה של 1440 על 2960 פיקסלים. ניצלנו אותו היטב לפרקים של העונה השניה של ג'סיקה ג'ונס בנטפליקס, והיינו מאוד מרוצים מהחוויה. גם העובדה שהמסך נטול שוליים תורמת לצפיה.
במקביל למסך, שופר כאן הצליל. מלבד התמיכה בדולבי אטמוס שאכן משפרת את הצליל, במיוחד באוזניות, יש כאן אפשרות לעיבודי צליל שונים כולל מגבר מנורות, וגם הרמקול עצמו מפיק צלילים חזקים באופן יוצא דופן. לטענת סמסונג מדובר בשיפור של 40 אחוז. לא ספרנו אחוזים, רק שמנו לב שזה נשמע חזק למדי.
מתחת למכסה המנוע, יש שילוב מעניין. בגירסה האמריקאית זוהי סנאפדרגון 845, אבל בגירסה המשווקת כאן זהו מעבד אקסינוס 9810 ביתי של סמסונג, המורכב מאשכול מרובע ליבות "Mongoose" במהירות שיא של 2.7 גיגההרץ, ועוד רביעיית ליבות Cortex A55, במהירות 1.8 גיגההרץ. בסך הכל, ערכה חזקה מאוד, שגם באה לידי ביטוי בתוצאות מבחנים כמו 3DMark, עם 3,948 נקודות במבחן Slingshot.
ממשק משתמש מוצלח // צילום: ניב ליליאן
ממשק
ממשק המשתמש הוא אותו ממשק משתמש מוצלח מהגלקסי S8, עם קצת שיפורים ותוספות. כבר ציינו לטובה את אפשרות הפתיחה באמצעות שילוב של זיהוי פנים וקשתית שעובד מצוין. ראוי לציין שתפריט ההגדרות עמוס אפשרויות. למשתמשים מודעים שאוהבים להתאים כל אספקט קטן בחוויית המשתמש שלהם, הגלקסי S9 הוא בחירה מצוינת.
מצד שני, אנחנו לא מבינים את ההתעקשות של סמסונג לדחוף פנימה כפתור ייעודי לביקסבי. מלבד העובדה שהוא מסיט את כפתורי עוצמת הקול מעלה, למיקום לא נוח, ביקסבי עצמו הוא עדיין מוצר לא אפוי, גם שנה אחרי. לביקסבי יש כבר תכונות שימושיות, אבל זיהוי הקול שלו עדיין לא מושלם, והאפשרויות שלו יחסית מוגבלות לעומת סייענים אחרים, בוגרים יותר. לא ברורה גם ההתעקשות הזו, מלבד רצון ליצור לעצמם כמעט בכוח נוכחות יש מאין בשוק הסייענים החכמים. באותה הצלחה, היו יכולים בסמסונג לאמץ את הסייען של גוגל, או לתת פוש נאה לקורטנה החכמה של מיקרוסופט.
מתעקשים לדחוף את ביקסבי // צילום: ניב ליליאן
חיי סוללה
ומה לגבי חיי הסוללה? גם כאן יש לסמסונג חדשות. על אף שהסוללה של הגלקסי S9 לא גדולה במונחים נומינליים, 3000 מיליאמפר/שעה בסך הכל, היא מחזיקה מצוין הודות לניהול חשמל מתקדם שסמסונג שילבו בתוכנה, והוא מזכיר כבר את ניהול החשמל המצוין של סוני – אפליקציות נשלחות לישון אם הן לא פעילות, והמערכת משגיחה מקרוב על ניצול הזרם כך שהסמסונג גלקסי S9 מחזיק בשימוש ממוצע למעלה מיום וחצי, והצלחנו לסחוט ממנו גם יומיים של שימוש לפני שהיה צורך לטעון אותו.
סיכום
אם להשתמש בקלישאה חבוטה, הגלקסי S9 הוא אבולוציה, לא רבולוציה. מדובר בשיפור של הגלקסי S8, כאשר גולת הכותרת היא המצלמה שנבנתה מחדש, ומכילה לראשונה שני מפתחי צמצם בטלפון סלולרי. אם יש לכם גלקסי S8, אתם לא צריכים לרוץ ולשדרג. אבל אם אתם מחפשים טלפון אנדרואיד חדש, הגלקסי S9 צריך להיות ברשימה הקצרה שלכם. זה כמובן, בהנחה שאין לכם בעיה להוציא למעלה מ-3,000 שקלים על טלפון חדש, וזה אולי החיסרון היחיד המשמעותי בו – המחיר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו