בחודש הבא נציין 70 שנה למדינת ישראל. הרגע המכונן אירע, כידוע, במוצאי שבת של כ"ט בנובמבר 1947, כשעצרת האו"ם הצביעה בעד הקמת שתי מדינות בארץ ישראל - ליהודים ולערבים - וקבעה את גבולותיהן. בעוד המוני יהודים בכל רחבי ישראל יצאו לחגוג את ההכרה בהקמת מדינה יהודית, ישב רב העיר פתח תקווה, הרב ראובן כץ, וניסח את התפילה הראשונה שתיתן ביטוי פולחני־דתי לעצמאות יהודית בארץ ישראל.
הנוסח אמנם לא התקבל על ידי הרבנות הראשית, אולם בכך החל המסע הארוך של תפילה לשלום המדינה. מסע שהסתיים, אגב, רק לאחרונה, עם האישוש הסופי על אודות זהות מחבר התפילה, הלוא הוא הרב הראשי לשעבר יצחק אייזיק (הלוי) הרצוג. בכך נפתרה חידה גדולה שהעסיקה חוקרים ומתפללים במשך 69 שנים.
התפילה, שמעמדה נשמר ואף מועצם בימינו, נאמרת בשבתות ובחגים (בין שחרית למוסף) בבתי הכנסת בישראל ובתפוצות, שמתפלליהם נמנים עם החוגים הדתיים־לאומיים. מובעת בה בקשה להשראת הברכה על מדינת ישראל, לסיוע מן השמיים למנהיגי המדינה ולקיבוץ גלויות עם ישראל בתוכה.
"התפילה היא אחד משני מסמכי היסוד של מדינת ישראל, לצד מגילת העצמאות, ומבחינת הציבור הציוני־דתי היא אף משמעותית יותר, ומכאן מקור תוקפה", מסביר ד"ר יואל רפל (71), היסטוריון של עם ישראל וארץ ישראל וחוקר יהדות, שספרו "התפילה לשלום המדינה" (הוצאת כנרת, זמורה־ביתן) יצא לאור לאחרונה.
הזמני והנצחי
הספר משלים סגירת מעגל פרטית עבור רפל, חוקר ותיק בתחום שפרסם עד היום 33 ספרים בתחומי התמחותו. בשונה מהכרזת העצמאות, הרי בתפילה נעשו שינויים שונים בראי ההשקפות הפוליטיות במרוצת שנות המדינה, ובעיקר לאחר מלחמת ששת הימים והמשאים ומתנים המדיניים השונים. רפל החל לאמוד את כמות הניסוחים והופתע מגודל היקפם: יותר מ־70 נוסחים שונים, ובסך הכל 140 תפילות שונות למען ולשלום מדינת ישראל.
המחלוקות אפיינו את עם ישראל גם בתקופות אחרות. מהו החידוש העקרוני כאן?
"השינויים שהכניסו רבנים שונים נועדו לתת ביטוי להשקפותיו הפוליטיות של המתפלל, במקום לתת ביטוי צרוף לתפיסתו האמונית - העקרונית. על הרקע הזה, ריתק אותי במיוחד הוויכוח החריף בין הנוסחים השונים, שכולו משקף כמיהה להתערבות של הפוליטיקה הזמנית בעיצוב התפילה הנצחית".
אחד החלקים המרתקים בספר מפרט את השינויים שהכניסו שלושת הזרמים ביהדות בנוסחי התפילה, תוך התאמתה להשקפותיהם הפוליטיות והחברתיות; כך, למשל, ראשית שיבוש נוסח התפילה בארה"ב בבתי הכנסת האורתודוקסיים חל ב־1960, כאשר הרב ד"ר דוד דה־סולה פול פרסם נוסח המשלב את התפילה לשלום ארה"ב ותפילה לשלום מדינת ישראל לתפילה אחת. מאידך, נוסח נפוץ ומקובל בקהילות רפורמיות רבות הוא קצר ונושא משמעות מיוחדת ליהודי הגולה.
כניסת הוויכוח הפוליטי אל לב התפילה משתקפת ביתר שאת לאחר המהפך הפוליטי בראשית שנות ה־90. המחלוקת על שינוי בתפילה או תיקונה פילגה אז את הציונות הדתית; כך, למשל, הרב משה צבי נריה, מייסד ישיבות בני עקיבא, הורה לשנות את נוסח התפילה, כך שהמדינה תזכה להגנה כפולה - הן מאת אלוהי ישראל והן מפני ממשלת ישראל.
תיקון דומה נעשה ב־1993 בבית הכנסת הרמב"ן שבירושלים, באישור הרב הראשי אברהם שפירא. היה זה הרב חיים נבון, שלמד בישיבת אלון שבות, שכתב אז: "אל תיגעו בתפילה ואל תעשוה חולין".
ניתן להסיק משהו מנוסח התפילה על מקומו של קהל אומריה (הציונות הדתית) בחברה הישראלית?
"באמצעות התפילה הנאמרת מדי שבת נוצרת הזדהות ברמה הגבוהה ביותר עם מדינת ישראל. העובדה שהציבור הדתי אומר, מדי שבת, את התפילה - היא בעלת השפעה מכרעת על תפיסת העולם של אומריה. מי שאומר את התפילה - היא זורמת לו בדם".
כריכת ספרו של רפל, "התפילה לשלום המדינה"
למה לי פוליטיקה עכשיו?
שאלת מחבר התפילה עמדה שנים רבות במרכז הדיון על אודותיה, כשההשערות נעו בין הרב הרצוג לבין הסופר ש"י עגנון. "לפני כמה שנים פרסמתי מחקר שבו הוכחתי כי הרב הרצוג הוא מחבר התפילה. המעגל הושלם בקיץ האחרון כשפנו אלי מהספרייה הלאומית בעקבות מציאת פתק בכתב ידו של הרב הרצוג, שבו נאמר כי הרב שולח לסופר עגנון את טקסט התפילה כדי שיכניס בו תיקונים".
כשהתגלה שהרב הרצוג כתב את התפילה, הרי אין לשום יהודי דתי בעיה לומר אותה, כי היא ברוח המסורת היהודית. אם היה מתברר כי עגנון הוא המחבר - מבחינה ליטורגית יש ממש בטיעון החרדי שלפיו סופר לא רשאי לכתוב תפילות בבחינת יצירה ספרותית.
כיצד האי־ודאות בדבר זהות המחבר באה לידי ביטוי במרוצת השנים בכל הנוגע לציבור החרדי?
"דוגמה לכך היא המקרה של הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שמרגע שהפסיק להיות רב ראשי לא חתם על הסכמה לשום סידור שבו הופיעה התפילה. מאידך - הוא לא העניק הסכמה לסידור אלא אם כן הופיעה בו התפילה לשלום חיילי צה"ל. לאמור: לשלום המדינה - לא, לשלום חיילי צה"ל - כן. זה עניין עקרוני מאוד".
מה בין חזונו של הרב הרצוג לזה של בן־גוריון?
"הרב הרצוג עשה כאן דבר מתוחכם ובעצם אמר: 'לא אכתוב את החזון, אני אקח לפחות חלק ממנו מהתנ"ך. רוצים להתווכח? תתווכחו עם התנ"ך'. אם תשאל תלמיד בבית ספר תיכון מה כתוב במגילת העצמאות, ספק אם יידע לצטט ולו משפט אחד. אם תשאל תלמיד בתיכון ממלכתי־דתי, סביר שהוא יידע את התפילה בעל פה. בן־גוריון הענק השפיע יותר מכל אחד אחר על הקמת המדינה ודמותה, אולם בכל הנוגע לוויכוח על החינוך, דומני שהרצוג ניצח את בן־גוריון בענק.
"חרף כל ההטיות והביטויים הפוליטיים שנכתבו, כל הזרמים בעולם היהודי רוצים להודות באמצעות תפילה על עצם קיומה של המדינה, ורואים בהקמתה גם מעורבות אלוהית, ברמה כזו או אחרת.
"כאשר אני נעמד לאמירת התפילה, היא מעניקה לי את הרגע השבועי המרגש להבין את המשמעות האמיתית להיותנו כאן. אין יום בחיי, מאז שעמדתי על דעתי, שהדבר איננו מפעים אותי".
בצל חגיגות ה־70 למדינה, רפל מסכם: "התפילה היא תמונת הראי של מגילת העצמאות. כעת, לקראת החגיגות בחודש הבא, יש לנו הזדמנות לזקוף ראש בגאווה ולעמוד על המשותף ביניהן לקראת העתיד לבוא במדינת ישראל. או אז תתקיים, כמאמר התפילה, 'שמחת עולם' ליושבי הארץ המבורכת הזו, היא מדינת ישראל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו