1. לאחר המשחק הגדול שלשום בברנבאו, הסביר סרחיו ראמוס את הניצחון הגדול של ריאל מדריד על פאריס סן ז'רמן. "לעולם אסור לכם להספיד את ריאל מדריד. היא אף פעם לא מתה". זה לא משנה שהקבוצה במצב גרוע בליגה ושהודחה בגביע. הבלאנקוס תמיד חוזרים, או שבעצם הם אף פעם לא הולכים לשום מקום.
ריאל מדריד מאוהבת בליגת האלופות. זה המקום שבו היא מרגישה הכי נוח. בחלק לא מבוטל מ־12 הזכיות שלה בגביע היבשתי היא הציגה עונות בינוניות בליגה הספרדית. האלופה הצרפתית מרגישה עכשיו את מה שהרגישה בשנה שעברה באיירן מינכן. כמו אז כך גם שלשום, אחרי שהצרפתים הציגו יכולת טובה יותר במחצית השנייה, הם נכנעו למכונה של ריאל ברגע האמת. אם אתה לא מנצל את ההזדמנויות שלך לכבוש, אתה חווה על בשרך את משמעות הביטוי "שורדת נצחית" לקבוצה שבגומלין תחגוג יום הולדת 116. "הצ'מפיונס זו תחרות שעושה לנו את זה", הודה זידאן לאחר המשחק.
2. הביטוי הכי ברור לרוח הזו הוא כמובן כריסטיאנו רונאלדו. בגיל 33 אין לו את המהירות והכישרון של ניימאר, אך הוא עדיין גובר עליו בחדות, בקטלניות ובמיקום ברחבה כדי להרוג את היריבה. אם בליגה אבקת השריפה נפגעה, במפעל האירופי רונאלדו חגג את שערו ה־11 העונה. פנדל וגול בדקות האחרונות העלו את מאזנו בריאל בצ'מפיונס ל־101. מי שגם מגיע ברגע האמת הוא המגן מרסלו, שאחרי ביקורות רבות שוב הוכיח שהוא אחד החלוצים הכי טובים של ריאל.
זידאן? מי שחושב שהוא מאמן גדול מחמיא לו על החלטתו ללכת על כל הקופה בדקה ה־79 כשזרק לדשא את ואסקס ואסנסיו, ועוד קודם לכן את גארת' בייל, במה שהיה שחזור הגמר בקרדיף עם החילופים המוצלחים; בעיקר אסנסיו המבריק, שב־12 דקות עשה יותר מבנזמה ב־12 משחקים. מי שמאמין שזידאן אסטרטג בינוני עם כוכבים שמצילים אותו, מבקר אותו על האיחור הרב בחילופים ועל הקרדיט הבלתי נגמר והבלתי מוצדק לבנזמה. כמו תמיד, האמת נמצאת באמצע. זידאן עוד לא הגיע בקריירת האימון שלו לדרגה של גאון כדורגל, אבל שוב הצליח לשלוף את השפן הנכון רגע לפני שהגיליוטינה איימה לערוף את ראשו.
3. פאריס סן ז'רמן עוד רחוקה מהרמה של ריאל מדריד, בטח מבחינת יעילות ותחרותיות. היא אמנם השקיעה 418 מיליון יורו ויש לה התקפה מפחידה, אך גם שחקנים כמו לו סלסו, שעבד בעיקר לטובת ריאל. המאמן אוניי אמרי, שבאופן תמוה לא שיתף אפילו לדקה את אנחל די מריה שנמצא בכושר מצוין, כעס מאוד על השופט, שלדבריו, "קיבל החלטות שהשפיעו לרעתנו. היחס שלו לשתי הקבוצות היה שונה לחלוטין".
בתקשורת הספרדית והצרפתית היללו את התכונות הווינריות וההחלטיות של ריאל, וביקרו את ההחמצות וחוסר הריכוז של הצרפתים בדקות האחרונות (מישהו אמר המשחק המפורסם בקאמפ נואו?).
4. שחקני ריאל ופ.ס.ז' נשמעו כמו תוכים שדיקלמו את הקלישאה ששום דבר לא גמור בגומלין. מכולם היה זה אדריאן רביו, שכבש את שער היתרון לצרפתים ונשמע הכי מציאותי מכולם: "קל מאוד להבקיע שמונה שערים נגד דיז'ון. אם יש לך שתיים־שלוש הזדמנויות מול ריאל, אתה מוכרח לנצל אותן". מה גם שריאל לא צריכה הרבה כדי להבקיע. בעיקר כשההמנון של ליגת האלופות מתנגן.
