את המציאות הזאת אין דרך לייפות: לפי הערכת גורם ביטחוני בכיר, כ־420 מבין 1,027 המחבלים ששוחררו בנובמבר 2011 במסגרת עסקת שליט, שבו למעגלי האלימות והטרור. כ־210 מהם נעצרו שנית. 100 הושמו מחדש מאחורי סורג ובריח. שבעה ישראלים נרצחו במעורבות ישירה או עקיפה של משוחררי אותה עסקה, ובהם שלושת הנערים החטופים מגוש עציון, הרב מיכאל מרק וברוך מזרחי.
אלא שהשפעת משוחררי העסקה ומעורבותם בטרור נוגעות למעגלים רחבים פי כמה. את הנזק המשמעותי, המצטבר, זה שישראל מתקשה מאוד להתמודד עימו - מביאים משוחררי העסקה שגורשו או הוחזרו לעזה. עכשיו כבר ברור - קל יותר "לטפל" במי ששב לסורו ושוהה בתחומי יו"ש, בהישג יד ישראלית. לעזה, לעומת זאת, הרבה יותר קשה להגיע.
אם לא די בכך, חבורת משוחררי שליט כבשה למעשה את הנהגת חמאס־עזה והיא שולטת בו. היא הקימה מנגנון שתכליתו לפחות בשלב זה, להרחיק את האש מעזה, כדי להעניק הזדמנות לניסיון לשקמה, ותחת זאת ליזום פיגועים בשטחי יהודה ושומרון, תוך כדי ערעור כיסאו של אבו מאזן.
על פי פרסומים שמקורם במנגנוני הביטחון של הרשות הפלשתינית, למנגנון הזה יש היררכיה מסודרת: בראש מטה הפיגועים של חמאס בשטחי יו"ש עומד מאהר עובייד, מקורבו של סאלח ערורי, שהחליפו כמי שמופקד על הפעלת מטה הגדה מחו"ל. עובייד וערורי שוהים ככל הידוע בלבנון. עובייד, שקודם לכן עסק בגיוס כספים עבור חמאס ולאחרונה ייצג את הארגון במגעים מול טהרן, מכחיש פרסומים אלה. ייתכן שהוא פשוט חושש לגורלו.
תחת פיקודו עומדות שלוש דמויות מרכזיות ממשוחררי עסקת שליט, כל אחת מהן אחראית לגזרה אחרת בגדה: עבד א־רחמאן רנימאת, במקור מאזור בית לחם, שהיה מעורב בפיגועים שבהם נרצחו ישראלים (גם ברצח החייל שרון אדרי) - הופקד על גזרת בית לחם, חברון ויריחו. עבדאללה עראר, שהיה מעורב בעבר בחטיפתו של ששון נוריאל (נרצח ב־2005) - הופקד על גזרת ירושלים ורמאללה, ואילו על גזרת צפון הגדה הופקד פורסאן חליפה. עשרות רבות מניסיונות הפיגוע שסוכלו במהלך השנה האחרונה היו יוזמות של המנגנון הזה ושל משוחררי העסקה.
זירת הפיגועים החדשה
אפילו להבערת השטח באמצעות טרור "קר", שותפים משוחררי שליט. בחודש דצמבר נרשמה עלייה חדה בכמות האירועים האלימים מהסוג הזה: 249 לעומת 84 בחודש נובמבר, 219 מהם במתווה של השלכת בקבוקי תבערה, והיתר מטענים, ירי ודקירות. 178 מהפיגועים בוצעו ביו"ש, 56 במזרח ירושלים. בסביבות דורא שבדרום הר חברון, למשל, היה זה אחד ממשוחררי העסקה, שהוביל את המאבק העממי, באמצעים הללו - בקבוקי תבערה ואבנים - עד שהושם מחדש במעצר.
על פי דיווח של ראש השב"כ נדב ארגמן לשרי הממשלה, חמאס־עזה אינו לבד. הוא פועל בתיאום עם פעילי חמאס במקומות אחרים בעולם ומקדם, לדבריו, "עשרות צירי הכוונה בין־אזוריים", שמטרתם הוצאת פיגועים קשים בתחומי איו"ש וישראל. סימנים שונים מעידים שגם הפיגוע שבו נרצח הרב רזיאל שבח מחוות גלעד קשור ישירות או בעקיפין לאחד מאותם "צירי הכוונה בין־אזוריים", שארגמן הזכיר אותם. גם בפיגוע הזה ניכרת מעורבות של מיפקדת טרור מבחוץ. הגדה היא עכשיו זירת הפיגועים. הפיקוד שוהה בעזה, בלבנון או במדינות אחרות באזור. איראן וחיזבאללה הם שחקני מפתח בחזית המשותפת הזאת.
הרב רזיאל שבח ז"ל // צילום: אודי ציטיאט
העדויות לתיאום בין־אזורי של גורמי טרור, לביצוע פיגועים בתחומי איו"ש ומדינת ישראל, הן רבות. דברי ארגמן גילו טפח וכיסו טפחיים. מקורות ערביים גלויים, נדיבים יותר במידע, ומשקפים את הניסיון לארוג את השלוחות הרבות לכלל מניפת טרור אחת. היומון הלבנוני "דיילי סטאר" שמזוהה עם ארגון חיזבאללה, דיווח לאחרונה על ניסיון של חיזבאללה, חמאס, פלג לא ידוע של מיליציה עיראקית וחמישה ארגונים חמושים נוספים מעזה ומהגדה (שמותיהם לא צוינו) - להקים גוף משותף שישמש מעין חמ"ל מתאם לפעילותם (דיווח של ממר"י).
איראן בוחשת בגלוי במערך המשותף הזה. בכירים איראנים ובראשם הנשיא רוחאני ומפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, קאסם סולימאני, הבהירו לבכירי חמאס ולפלגים פלשתיניים אחרים כי איראן מעמידה עתה לרשותם את כל יכולותיה. לאחרונה רבו הפגישות בין בכירים בטהרן לבין ראשי חמאס־עזה. עם זאת, איראן פועלת גם לבד, ולא רק באמצעות סוכנים. רק לאחרונה חשף שב"כ רשת טרור איראנית בגדה שגויסה והופעלה ישירות על ידי המודיעין האיראני. בראש ההתארגנות עמד מוחמד מחארמה, סטודנט למחשבים מחברון, שגויס למודיעין האיראני על ידי קרוב משפחה שמתגורר בדרום אפריקה.
סימן נוסף לניסיון האיראנים לתקוע יתד בגדה עולה מדיווח של עיתון "אל־ג'רידה", היוצא לאור בכוויית, שרק לאחרונה דיווח על הסכמה ישראלית־אמריקנית לחיסול סולימאני. בדיווח נוסף מסר "אל־ג'רידה", כי אותו סולימאני הבהיר לבכירים בחמאס ובג'יהאד האסלאמי, שהמנהיג העליון של איראן חמינאי רואה חשיבות גדולה בהעברת נשק לגדה המערבית וחימושה. על פי אותו דיווח (שהביא יוני בן מנחם, עיתונאי וחוקר ב"מרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה"), סולימאני נפגש עם מבריחי נשק בסוריה ובלבנון וביקש מהם למצוא דרכים להברחת נשק איכותי לפלשתינים בגדה.
"תסנים", שהיא סוכנות ידיעות איראנית, דיווחה במקביל על הקשר בין סולימאני לבין חמאס והג'יהאד, בעוד יחיא סנוואר, מנהיג חמאס ברצועה, סיפר לערוץ הטלוויזיה אל־מיאדין שמזוהה עם חיזבאללה, כי סולימאני הבטיח סיוע לראשי הזרוע הצבאית של חמאס והג'יהאד.
בכיר משמרות המהפכה של איראן, קאסם סולימאני // צילום: רויטרס
לצד ההתקרבות למצרים, והלוחמה המחודשת בדאעש, שנועדו להעניק לרצועה סיכוי לשיקום כלכלי, חמאס־עזה מהדק את קשריו עם איראן ובעלי בריתה באזור ובראשם חיזבאללה. שר הביטחון, אביגדור ליברמן, דיבר על כך בגלוי השבוע: "עזה שנמצאת במצב מאוד קשה מתקשה לייצר פיגועים בעצמה, ולכן היא מנסה לפתח זירות חדשות, ראשית לכל בדרום לבנון".
גם ראש השב"כ ארגמן עסק בעניין זה כשסקר בפני שרי הממשלה את המתרחש באזור. הוא דיבר על ניסיון לבסס מאחז של חמאס בחסות איראנית בלבנון, ועל העמקת הקשרים האסטרטגיים של חמאס־עזה עם הציר השיעי בהובלת איראן. מלבנון מגיעים דיווחים על ניסיונות של חמאס לשוב לפעול ממחנות הפליטים שם ברוח דבריו של מחמוד א־זהאר, מבכירי חמאס. א־זהאר קרא זה מכבר לשלטונות בסוריה ובלבנון לאפשר לחמאס להקים חוליות צבאיות במחנות הפליטים.
מהמאסר לשלטון
האדריכל המרכזי של הציר עזה־לבנון־איראן, שאחראי לניסיונות הבלתי פוסקים לחולל טרור ברחבי יו"ש, הוא סאלח ערורי. בישראל מודים היום כי היתה זו טעות לשחררו ולאפשר לו לצאת מתחומי ישראל.
ערורי, כיום סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, שוחרר מהכלא ב־2007, וכשנראה היה ששב לטרור, הושם במעצר מינהלי. הוא שוחרר שנית, בהסכמת שב"כ, ב־2010, בתנאי שיעזוב את ישראל, ובסופו של דבר השתקע בטורקיה.
ערורי (בחסות של ארדואן) עמד שם שנים אחדות בראש מיפקדת חמאס־חו"ל, ומשם הכווין טרור ביו"ש. לאחר חטיפת ורצח שלושת הנערים מגוש עציון, ערורי אף הודה בפומבי באחריות חמאס לביצוע החטיפה ושיבח אותה. לחץ ישראלי ואמריקני על טורקיה הרחיק את ערורי לקטאר, ולחץ דומה הביא להרחקתו מקטאר ללבנון, שם הוא פועל עתה להידוק הקשר והתיאום בין חמאס לבין חיזבאללה ואיראן.
טריומווירט משוחררי שליט ששולט כיום בעזה כולל את יחיא סנוואר, תאופיק אבו נעים וזוהיר ג'בארין יחד עם ערורי ושלושת ראשי המחוזות. על פי דיווחים שמקורם ברשות הפלשתינית, הם פועלים כדי להוציא אל הפועל פיגועים בגזרות השונות של הגדה, ושואפים בעיקר להוציא אל הפועל פיגוע חטיפה נוסף. סנוואר, אבו נעים וג'בארין שוחררו כאמור מהכלא הישראלי, בטרם סיימו לרצות את עונשם. השלושה הללו, יחד עם כמה מחבריהם, מככבים בסרטון פופולרי שחמאס מפיץ תחת הכותרת "מהמאסר לשלטון", שממנו עולה גם המחויבות לחטיפה הבאה, והם מנסים:
חוסאם בדראן, ששוחרר בעסקת שליט וגורש לקטאר, הכווין ניסיון של פעילי חמאס מחברון להוציא אל הפועל פיגועי חטיפה של חיילים או אזרחים ישראלים. הניסיון הזה כבר הגיע לכדי הכנת דירת מסתור.
השאם עבד אל־קאדר אברהים חג'אז, שנשפט לעשרה מאסרי עולם ושוחרר בעסקת שליט, ניסה ליזום פיגועי חטיפה באזור רמאללה באמצעות אחד מפעילי חמאס. מאזן פוקהא, שחוסל במארס האחרון בעזה, מראשי מטה הגדה של הארגון, התמקד אף הוא בהכנות לפיגוע חטיפה גדול (פוקהא היה אחראי לפיגוע במירון ב־2002 שבו נהרגו תשעה בני אדם, ומתשעת מאסרי העולם שנגזרו עליו הוא ריצה רק תשע שנים, קודם ששוחרר בעסקת שליט).
הדריכות בשיא
גם חוליית חמאס שתכננה שורת פיגועים בתחנת הרכבת בבנימינה, בבית הכנסת הגדול בזכרון יעקב ובתחנת אוטובוס בוואדי ערה, שבה המתינו חיילים להסעות (השב"כ חשף את דבר לכידתה בפברואר בשנה שעברה), תכננה פיגוע חטיפה. החוליה הזאת שלה היו שותפים שניים מתושבי הכפר בני נעים ליד חברון וישראלי תושב ואדי ערה, מומנה על ידי חבורת משוחררי שליט בעזה, ועמדה איתם בקשר באמצעות הפייסבוק.
פיגוע החטיפה שתוכנן היה אמור להתרחש בטרמפיאדה באזור עפולה. מאז שוחררו מחבלי עסקת שליט, סיכל השב"כ עשרות פיגועי חטיפה, ובצה"ל וגם ביישובים היהודיים ביו"ש מרעננים כל העת ובפרט בימים אלה את נוהלי וכללי הזהירות בעניין זה ומותחים עד למקסימום האפשרי את הדריכות והערנות.
הנהגת חמאס הנוכחית, מציינים גורמי ביטחון, מוכוונת מטרה בעניין זה. יחיא סנוואר, כיום ראש ממשלת עזה, נידון בשעתו לארבעה מאסרי עולם בגין תוכניות לפיגועים ולחטיפת חיילים. בעת שריצה את עונשו אף היה מעורב בתכנון חטיפת החייל נחשון וקסמן.
אחיו הצעיר היה מעורב בחטיפת שליט; חליל אלחיה, סגנו של סנוואר, הצהיר לא פעם כי "הפלשתינים מתכוונים לחטוף חיילים ומתנחלים בכל מקום וכי זו זכותם"; תאופיק אבו נעים, כיום מפקד כוחות הביטחון בעזה, משוחרר עסקת שליט שריצה 22 שנה בכלא הישראלי, היה דובר האסירים, בעת שהותו בכלא הישראלי; רוחי מושתהא, בכיר נוסף ומקורב לסנוואר שנשפט לשבעה מאסרי עולם, היה מעורב בחטיפת נחשון וקסמן ושוחרר בעסקת שליט. מושתהא היה מעורב בגיבוש רשימת המשוחררים מטעם חמאס ומאז צוק איתן שימש גם האחראי על תיק האסירים בחמאס.
מושתהא מרבה להתבטא על החובה לחטוף חיילים ישראלים כדי לשחרר אסירים פלשתינים. גם חוסאם בדראן, חבר בכיר נוסף בהנהגת חמאס־עזה כיום, היה מעורב בתכנון פיגועי התאבדות שבהם נרצחו עשרות ישראלים. לאחר ששוחרר בעסקת שליט היה הנואם מטעם "האסירים המשוחררים", שהגיעו לעזה והבטיח שם כי "לא לשכוח את אלה שנותרו כלואים". באופן דומה מתבטא גם זוהיר ג'בארין, משוחרר עסקת שליט נוסף וכיום חבר בכיר בהנהגת חמאס־עזה.
סינוואר ותופיק אבו נעים ישבו יחד בכלא אשקלון. יחד עם מוחמד שראתחה, אחד מאנשי החוליה שחטפה ורצחה את אבי סספורטס ואילן סעדון. השלושה ניסו אז להימלט מהכלא ונכשלו. שראתחה שוחרר אף הוא בעסקת שליט, שב לעזה והבהיר שאינו מתחרט על מעשיו. עכשיו הוגים סינוואר וחבריו תוכניות חטיפה נוספות. טביעות אצבעותיהם ניכרות ברבים מהפיגועים שסוכלו בשנה האחרונה. למרבה המזל, ישראל הצליחה לסכלם.
דאעש בדעיכה - גם בישראל
ירידה חדה בפעילות ערביי ישראל, תומכי המדינה האסלאמית בארץ, ובעיקר במספר הערבים הישראלים שיוצאים לזירות הלחימה בסוריה ובעיראק. על פי נתונים שמסר ל"ישראל השבוע" גורם ביטחוני, הרי ככל שידוע למערכת הביטחון, בשנת 2017 לא יצא לזירות הלחימה של דאעש בחו"ל אף לא ערבי־ישראלי אחד, לאחר שבשלוש השנים הקודמות יצאו לשם כ־60 ערבים־ישראלים. פחות ממחציתם נותרו שם, חלקם חי וחלקם נהרגו בקרבות.
לוחם דאעש
הגורם הביטחוני מעריך כי ב־2018 תהיה ירידה גם במספר העצורים בקרב ערביי ישראל בגין פעילות תומכת דאעש בארץ. בכל אחת משלוש השנים האחרונות (2017-2015) נעצרו כ־30 ערבים־ישראלים, רובם המכריע בעלי רקע עברייני, בעיות אישיות או "חוזרים בתשובה" שלקחו את הדת לקיצוניות. כמעט כולם הועמדו לדין בגין מעשיהם או תוכניותיהם לפגע בישראל. המעצר האחרון היה של איש דת מטייבה, שעל פי החשד תכנן פיגועי תופת וירי בירושלים.
על פי הגורם הביטחוני, למרות הבידוד האידיאולוגי של קומץ אוהדי המדינה האסלאמית בארץ, "שהם יריבים מרים אפילו לתנועה האסלאמית", האוכלוסייה הערבית לא נידבה באופן יזום מידע על פעילי דאעש לאורך השנים האחרונות, והסיכולים השונים היו תוצר של עבודת מודיעין. כשמשפחה "עלתה" על סיפור כזה, בדרך כלל הוריד האב את החגורה והצליף בבן או בבת כדי "ליישר" אותם. איש לא רץ לספר על כך לרשויות החוק.
ההזדהות עם דאעש בקרב ערביי ישראל בשלוש השנים האחרונות היתה מועטה מאוד, "ברמה של בודדים", מסכם הגורם הביטחוני. היא התרכזה בעיקר בגליל, באזור נצרת ומעט בנגב ובמשולש. עם היעלמותה בפועל של המדינה האסלאמית מסוריה ומעיראק, כמעט נעלמו גם אוהדיה הספורים של התנועה בארץ.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו