יוצאים לדרך: תוכנית "נטו עסקים קטנים ובינוניים" של שר הכלכלה, אלי כהן, ושר האוצר, משה כחלון, תובא היום לאישור עקרוני של הממשלה - עדיין ללא משמעות תקציבית.
בשלב הזה הממשלה תאשר הקמת ועדה בראשות משותפת של מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, ומנכ"ל משרד הכלכלה, שי רינסקי.
ועדת באב"ד־רינסקי תגיש המלצותיה לשרים כהן וכחלון בתוך שישה חודשים - וכבר במהלך 2018 יימצאו תקציבים ליישום ההמלצות.
הוועדה תבחן "מתן כלים לחיזוק כושר התחרות של העסקים הקטנים והבינוניים בארץ ובשווקים מחוץ לישראל, במטרה לפעול לשיפור הסביבה העסקית של העסקים הקטנים והבינוניים בישראל, לשם הקלה על עשיית העסקים והגברת הפריון בענפים השונים".
לצד המנכ"לים יהיו חברים בוועדה מנהל רשות המסים משה אשר, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה רן קויתי, נציגים מהממונה על התקציבים והחשב הכללי במשרד האוצר, המפקחת על הבנקים, משרד הפנים, המוסד לביטוח לאומי ונציגים מקצועיים נוספים ככל שיידרש.
מסיכום שנתי של מצב העסקים הקטנים והבינוניים בישראל, שהכינה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, עולה כי בשנת 2017 פעלו בישראל כחצי מיליון עסקים, והם מהווים 99.5% מכלל המגזר העסקי.
הם מעסיקים 61% מהמשרות במגזר ומייצרים 53% מהתוצר; כ־50 אלף מתוכם נפתחו השנה. מתוך כלל כחצי מיליון העסקים, נסגרים בכל שנה כ־40 אלף - כ־8% מכלל העסקים.
הסוגיות שזוהו כמרכזיות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל: הקטנת הנטל הרגולטורי והתאמתו לעסקים קטנים ובינוניים; הגדלת היקף הרכש מעסקים קטנים ובינוניים; יצירת כלי סיוע ממשלתיים נוספים, לרבות תוכניות להגדלה הפריון; תוכניות לשיפור רמת החדשנות בענפים שאינם היי־טק; פיתוח מיומנויות עובדים; שיפור איכות הניהול ותוכניות לפיתוח ספקים; בחינת אמצעים בתחום המיסוי לעידוד עסקים קטנים ובינוניים, ואיתור חסמים ותמריצים בתחום המס שעשויים לתרום לצמיחה של עסקים קטנים ובינוניים או עסקים בראשית דרכם; בחינת התנאים הסוציאליים שלהם זכאים העצמאים; בחינת היקף האשראי שניתן לעסקים הקטנים והבינוניים והדרכים לשיפורו, לרבות באמצעים חיצוניים למערכת הבנקאית.
לדברי שר האוצר משה כחלון, "העסקים הקטנים והבינוניים הם מחוללי הצמיחה הגדולים במשק. יש קשר ישיר בין הקלה והפחתת הרגולציה על עסקים קטנים ובינוניים לבין צמיחה וחוסנה של הכלכלה. יותר עסקים קטנים ובינוניים יוכלו לצמוח, לפרוץ קדימה ולהפוך מצליחים יותר וגדולים יותר".
תרמו 37% מהמשרות
בתוך כך, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה כי בשנת 2017 נרשמה עלייה בשיעור של 8.6% במספר המשרות הפנויות במשק, לרמה של 101,390 משרות פנויות בממוצע לחודש, תוספת של 8,061 משרות פנויות בהשוואה לשנת 2016.
שיעור המשרות הפנויות במשק עלה ל־3.76%. מחוז דרום הוא המחוז בעל שיעור המשרות הפנויות הגבוה ביותר - 4.8% בממוצע לשנת 2017.
בפילוח לפי ענפי כלכלה, ענף הבינוי הוא בעל שיעור המשרות הפנויות הגבוה ביותר (כ־7%).
בשנת 2017 חלה עלייה משמעותית, של יותר מ־10%, בשיעור המשרות הפנויות בענפי הביטוח והפיננסים, התחבורה והאחסנה ובענפי התעשייה.
העסקים הקטנים, המעסיקים בין חמישה לתשעה מועסקים, תרמו ל־37% מסך הגידול במספר המשרות הפנויות בשנת 2017.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו