השבועות האחרונים היו מתוחים מאוד בכל מה שקשור לענייני דת ומדינה. חוק המרכולים, שעורר מהומה לפני אישורו וממשיך להסעיר את הרוחות, דיון בבג"ץ בנוגע למתווה הכותל וחוק "מסורת ישראל" שמבקש לטפל בחילולי השבת של הרכבת. כל אלה מביאים את היחסים בין החרדים והדתיים לחילונים לנקודת רתיחה, שכבר מוציאה ראשי ערים משלוותם וגורמת לדאגה בקרב אלו שאינם חובשי כיפה.
בריאיון ל"ישראל היום" מזהיר הרב שלמה ריסקין, רב היישוב אפרת ואחד מהרבנים הליברליים הבולטים בציונות הדתית, להיזהר מכפייה דתית. הוא שולח בין היתר אצבע מאשימה כלפי הרבנות הראשית שלדבריו מלבה את האש. "יש בעיה חמורה בכפייה דתית. למעשה, מדובר במילה והיפוכה - אם זו כפייה, לא מדובר באקט דתי. אי אפשר לחייב שמירת שבת בחוק. הייתי שמח מאוד אם כולם היו שומרים שבת ולא עובדים, אולם המדינה צריכה להיות זהירה בדברים שאותם היא מחייבת על פי חוק".
"יש בעיה בכפייה דתית // צילום: יהושע יוסף
"חוק המרכולים יוצר יותר אנטי מאשר חיובי", יוצא הרב נגד החוק השנוי במחלוקת שמעורר סערה ושמאיים לשבור את המרקם העדין בין חילונים דתיים בישראל. בשבוע שעבר החלו בעיר אשדוד בניסיונות לאכוף את החוק ובמקביל טען ח"כ משה גפני (יהדות התורה) בשיחה סגורה כי הוא מתכוון לגייס פקחים שאינם דתיים על מנת לסגור את מקומות המסחר שפתוחות בשבתות. "בסופו של דבר החוק לא יעזור והוא יעשה יותר נזק מאשר תועלת", אומר הרב ריסקין. "הייתי בהחלט רוצה שבמדינת ישראל החנויות לא יהיו פתוחות בשבת, אבל כולם יודעים שזה לא אפשרי".
"להפעיל תחבורה ציבורית בשבת עם נהגים שאינם יהודים"
עמדתו בנוגע לתחבורה ציבורית חריגה יחסית בקרב חובשי הכיפה. "גם הנושא הזה יוצר הרבה אנטי. הרי אנשים שיש להם מכוניות יכולים לנסוע בשבת ואחרים לא יכולים לעשות זאת. נוצר מצב שבו למשל אין למיעוטי היכולת דרך לבקר חולים בשבת כי אין תחבורה ציבורית. זה בעייתי מאוד ויש לכך פתרון - אפשר להפעיל תחבורה ציבורית בשבת עם נהגים שאינם יהודים".
הרב שלמה ריסקין נולד בניו יורק ולמד בישיבה יוניברסיטי. על אף שמדובר ברב אורתודוקסי לחלוטין, הוא נחשב לפתוח מאוד ובעל דעות שלעיתים לא עולות בקנה אחד עם התבטאויות שמשמיעים הרבנים בציונות הדתית ובמגזר החרדי. בין היתר, הוא מרבה לדבר על היחסים עם הרפורמים והקונסרבטיבים, ויש לו מה לומר בעניין מתווה הכותל.
"נושא שיוצר הרבה אנטי". מונית שירות // צילום: יהושע יוסף
"היהדות במדינת ישראל צריכה להיות אורתודוקסית", הוא מדגיש. "התפילה הרשמית בכותל המערבי צריכה להיות אורתודוקסית, עם מחיצה ועל פי כללי ההלכה. אך יחד עם זאת, אני גם חושב שמדינת ישראל צריכה להבין שהמקומות היהודיים שלנו צריכים להכיל בתוכם גם יהודים שאינם אורתודוקסים".
"התפילה הממסדית צריכה להיות אורתודוקסית, אך באותו הזמן צריך לתת כבוד לאנשים שאנחנו לא מסכימים איתם". חרף דבריו, שמשמעותם לגיטימציה מסוימת לזרמים הרפורמים והקונסרבטיבים, הוא מציין כי הוא מתנגד לשוויון מוחלט. "אי אפשר לתת להם הכרה רשמית. הם צריכים להבין את זה", הוא מבהיר.
"אני לא רוצה להשתלט על כל הערבים"
הוא מחדד ומוסיף: "לא צריך לתת להם להשתלט על הכותל. היהדות שלנו עתיקה והינה בת אלפי שנים, ואילו היהדות שלהם קיימת רק בשנים האחרונות. אי אפשר להשוות".
"לתת כבוד לאנשים שאנחנו לא מסכימים איתם". נשות הכותל // צילום: צחי מירי
לפני כשבועיים נרצח רזיאל שבח בסמוך לחוות גלעד, רצח נוסף של מתיישב ביהודה ושומרון. מטבע הדברים, נושאים הקשורים להתיישבות קרובים לליבו של הרב ריסקין, שמכהן כבר שנים רבות כרב היישוב אפרת שבגוש עציון. "אני מתנחל גאה ומאמין שיש לנו את כל הלגיטימציה לחיות ביהודה ושומרון".
"אני לא רוצה להשתלט על כל הערבים והייתי רוצה לראות הסכם שלום עמם, אך הם צריכים להבין שיש מחיר לכך שהם לא נותנים לנו לחיות. המחיר צריך להיות הכרזה על שטחי יהודה ושומרון כחלק ממדינת ישראל", הוא מתייצב לצד הקוראים לריבונות ביו"ש. "זה לא דם תמורת שטח. אנחנו אומרים לערבים שברצוננו לחיות בשלום, אולם אם הם רוצים לגרש אותנו בדרך של טרור יקרה בדיוק ההפך - נבנה יותר".
בשנים האחרונות עוסק הרב ריסקין יותר ויותר בתחום הגיור. לפני מספר שנים הקים יחד עם רבנים בולטים נוספים בציונות הדתית את בית הדין הפרטי לגיור "גיור כהלכה", שעורר סערה. הוא מאשים את הרבנות הראשית בכך שהיא מקצינה את דרכה. "הממסד הדתי, הרבנים הראשיים ואנשי הגיור מתנהלים בדרך חרדית קיצונית. לאורך כל השנים היו בית שמאי ובית הלל - רבנים שמחמירים ורבנים שמקלים. אם יש רבנות ראשית - חרדית, שמחמירה ולא מגיירת קטינים, זה וודאי לא מתנהל לפי כל הדעות בהלכה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו