כשהוא לא מגלם את השופט הרע בתוכנית "הכוכב הבא", אסף אמדורסקי ממשיך לעבוד במרץ על המוזיקה שלו. בשבוע הבא, ב־20 בינואר, הוא פותח את סיבוב הופעות החורף שלו.
מדובר במופע אקוסטי, שבו יזכו להיטיו הגדולים לעיבודים אינטימיים. המופע הראשון יתקיים בזאפה חיפה ולאחר מכן ירוץ המופע בכל הארץ.
"המשמעות של הסיבוב החדש היא בעצם שירים במערומיהם", אומר אמדורסקי. "אני עם גיטרה אקוסטית ופסנתר, נותן הצצה לשירים כפי שהם נכתבו. גרסאות מאוד אינטימיות. אני גם מספר קצת על הכתיבה, על תהליכים שעברתי או על תהליכים שהשירים עברו. זה מפגש מאוד קרוב עם הקהל, הרגשתי שנכון לי עכשיו להגיע למקומות קטנים.
"בדרך כלל מופעים גדולים מגבילים מאוד את התנועה בארץ, קשה להגיע לכל מיני מקומות, אבל עם מופע אינטימי זו מעין התגנבות יחידים. זה מפגש קרוב עם הקהל, מרוכך, שיש בו מקום להומור, לניואנסים דקים - מה שלא תמיד מתאפשר במופעים גדולים".
אילו שירים תבצע במופע?
"מדובר באסופת שירים מכל התקופות שלי כיוצר. בחרתי שירים שמתאימים למרקם העדין הזה של גיטרה אקוסטית ושירה. לפעמים שירים שקודם נחבאו אל הכלים - זוהרים בתוך המצלול הזה. ולהפך. שירים שהפכו ללהיטים - מאבדים קצת מהזוהר שלהם באינטימיות הזאת. בחרתי שירים שגם מספרים את הסיפור שלי במהלך 30 השנים האחרונות, מאז שהתחלתי להופיע עם 'תערובת אסקוט' ב־88'".
זה לא ערב כבד קצת?
"אני לא מפחד להיות כבד לפעמים. בשנים האחרונות גיליתי במהלך עבודה עם אמנים אחרים שיש איזו נטייה לתת לקהל מעט מאוד קרדיט. ראיתי פחדנות של אמנים שחושבים שהקהל לא בשל לרגעים תרבותיים ושהוא לא יעמוד בערב שאין בו אך ורק להיטים. אבל גיליתי שההפך הוא הנכון. קהל נהנה מאתגרים אינטלקטואליים ומוזיקליים. יש לי הזדמנות לפנק את הקהל במעט אתגר רגשי ובחוויה של הקשבה מעמיקה יותר".
ממש לאחרונה פתח אסף אולפן חדש בפלורנטין בתל אביב, שם הוא מקליט את ההפקות שלו וגם הפקות שהוא עושה לאחרים. "זה מאוד חדש", הוא אומר. "אחרי הרבה שנים שבהן נמנעתי מהפקות מוזיקליות לאחרים, בשנה האחרונה חזרתי לזה. אני מאוד אוהב דיאלוג עם אמנים נוספים".
ויש בתכנון גם מופע חדש עם המשורר רועי חסן, נכון?
"זה ממש בחיתולים, מדובר בשיתוף פעולה מאוד מעניין. מופע שמשלב שירה ושירים".
ואי אפשר בלי שתגיד משהו על "הכוכב הבא".
"אני חושב שהמקום שלי שם הוא יותר על תקן של מנהל ומפיק מוזיקלי, מעבד. אני פחות על תקן של זמר. יש מספיק זמרים מוכשרים שם, אפילו בפאנל השופטים, עם יכולות ווקאליות מרהיבות, ואני משאיר להם את הזווית הזאת. אני לוקח לעצמי את הפן של הכותב והמפיק.
"כשבאים לטלוויזיה, צריך לבחור באמת מאוד צרה משלל האמיתות שמרכיבות את האישיות שלך, כי טלוויזיה זה לא מדיום שמסוגל לתת מענה לעומק, לניואנסים של הומור. זה צריך להיות קצת גס וחד־משמעי. מהבחינה הזאת אין לי ציפייה מהפורמט הזה שהוא ייתן מענה לכל הרצונות שלי בחיי המקצועיים. אני בא לעשות תפקיד טלוויזיוני. אני רואה מרחק גדול בין העולם של המוזיקה שלי לבין עולם הטלוויזיה והתפקיד שלי שם".
ואיך מסתדרים עם השוני הזה?
"לאדם בתעשיית הבידור יש הרבה צדדים. אפשר לתת פן אחד בשדה אחד ופנים אחרים בשדות אחרים. בטלוויזיה אני משחק את התפקיד שנוצר תוך כדי".
אתה חי בשלום עם הדימוי של השופט הרע שנוצר לך?
"אני משתדל להיות אובייקטיבי ונאמן לאמות המידה המקצועיות שלי. אני לא קפדן בשביל להיות קפדן. כשאני מתרגש - אני לא מסתיר את זה, ואם משהו יפה בעיניי - אני ממהר להרעיף שבחים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו