בדרך כלל כאשר שמה של אריתריאה עולה על סדר היום זה קורה בקונוטציה שלילית של מלחמות, עוני כבד וסיפורי זוועות כאלו ואחרים; עם זאת, לעיתים רחוקות מאוד לצד סיפורים אלו מתגלים גם סיפורים של מי שהצליחו להתרומם ולפרוץ את הגבולות.
כזה הוא סיפורו של רוכב האופניים אווט גרברמדין, שהצליח לברוח מהמדינה האפריקנית והשבוע חתם על חוזה מקצועני כשהצטרף לקבוצת סייקלינג אקדמי הישראלית.
גרברמדין גדל בכפר קטן באריתריאה וכילד עבד בחווה של אביו, שקיבץ כסף ורכש לו את זוג אופניו הראשונים. "אלו היו אופני אלומיניום הכי פשוטים", סיפר בהלצה על הפעם הראשונה שהתנסה. "רכבתי מהר מאוד", הוסיף. לאחר שהתגלה כישרונו בענף, הצטרף לקבוצה מסודרת והחל להתחרות ברחבי אירופה.
ב־2013, לאחר תחרות באיטליה, החליט גרברמדין לבצע צעד גורלי בחייו כשנמלט ולא שב לאריתריאה. תחילה ניסה את מזלו בדנמרק ובשבדיה, אך גם שם התנאים היו קשים. "לא הייתי יכול לצאת ממקום המסתור שלי. אם הייתי יוצא הרשויות היו תופסות אותי והייתי מגורש", הוא מספר. כשנתיים נאלץ גרברמדין להסתתר בדירה בשבדיה: "הכרחתי את עצמי לאכול מעט, על סף רעב ממש. היה קשה להיות סגור ככה".
"פשוט התאמנתי הרבה"
עם הזמן, תנאיו של גרברמדין השתפרו במדינה הסקנדינבית וב־2015 קיבל אשרת עבודה. אף שהיה סגור בביתו במשך תקופה ארוכה, לא שכח את אהבתו לאופניים: "קנו לי אופניים פשוטים ופשוט התאמנתי הרבה". גרברמדין הצטרף תחילה לקבוצת הרכיבה האירופית שמיועדת לפליטים, הנקראת מרקו פולו.
רוכבי הג'ירו ד'איטליה. גרברמדין יקווה לפלס את דרכו לקבוצה הסופית // צילום: איי.אף.פי
הכישרון של האריתריאי בלט מייד ומשם עבר לקבוצת פיתוח בשם "כוויות קרטושו". גם שם הצטיין וכעת, עם הצטרפותו לסייקלינג אקדמי, הוא עושה את הטבילה הראשונה שלו בטופ של עולם הרכיבה המקצועני.
זה היה רגע מרגש מבחינתך לחתום בקבוצה מקצוענית?
"כן, בטח. חברים שלי התחרו בגראנד טור וממש קינאתי בהם. זו ממש התגשמות חלום עבורי".
עכשיו, כשהפכת לרוכב מקצועי, מה שאיפותיך?
"אני מאמין שאני יכול להיות רוכב ג'י.סי (שם נרדף לטורים הגדולים ביותר; ב"ס) ולנצח לפחות בשלב אחד בג'ירו ד'איטליה".
אתה הצלחת לצאת מאריתריאה ולפתוח בחיים חדשים, מה המסר שלך לילדים שגדלים שם וחולמים להצליח?
"אתה חייב לעבוד קשה, אתה חייב לנצל את האפשרויות שניתנות לך. אבל קודם כל אתה חייב להיות בן אדם טוב, ואחר כך להיות מפוקס במטרה שלך".
בדרך לכבוש את הענף?
בעקבות הצלחתו גרברמדין הפך לגיבור של ממש במדינה שבה גדל: "הרבה אנשים התקשרו אלי ואמרו לי שאני השראה עבורם". כמי שעבר לא מעט בחייו, הרוכב בן ה־25 מסרב להסתנוור, "יש הרבה אריתריאים בחו"ל ובישראל שאומרים לי שהם צריכים כסף. החיים באריתריאה קשים, אך אתה חייב להאמין בעבודה קשה ואני חושב שהם יכולים ללמוד הרבה ממני".
גרברמדין. "אם הייתי יוצא מהמסתור הייתי מגורש" // צילום: נועה ארנון
אנחנו רואים יותר ויותר רוכבים מקצועיים שמגיעים מאפריקה ומאריתריאה בפרט. לדעתך מדובר בתהליך דומה שראינו בענפי ספורט אחרים?
"באתיופיה ובקניה יש התמקדות רבה באתלטיקה, אך ברואנדה ובאריתריאה יש התמקדות באופניים. יש באפריקה הרבה אפשרויות. אני חושב שבזכות עבודה קשה הכל אפשרי. אם נעבוד נשיג תוצאות טובות".
בכל זאת, מדוע לדעתך יש ייצוג מועט של רוכבי אופניים אפריקנים?
"בעיניי זה בגלל המלחמה. לא היתה לנו עצמאות, אך כעת זה אפשרי. חלק מהאפריקנים הם רוכבים מצוינים. בעוד שנים מעטות נתחיל לראות יותר ויותר רוכבים אפריקנים, ואני מקווה שעוד נראה רוכב שחור זוכה בגראנד טור".
לאורך כל המסע גרברמדין לא הפסיק להאמין בעצמו. כעת, גם לאחר הצטרפותו לקבוצה הישראלית, הוא ממשיך לחלום, ויצטרך להוכיח את עצמו ולפלס את מקומו לקבוצה הסופית שעשויה להיכנס לג'ירו ד'איטליה, תחרות האופניים השנייה בגודלה בעולם.
"זו פסגת החלומות להגיע לג'ירו, במיוחד עבורי שעשיתי דרך כזו. הדרך עוד ארוכה וקשה מאוד. אצטרך להוכיח את עצמי בתחרויות. זו ההתמקדות שלי עכשיו", אמר אווט, שלרגע לא מפסיק לחלום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו