תפוח האדמה הלוהט המכונה: "תיק אונר"א" מתבשל בוושינגטון על אש קטנה, וללא פרסום כבר חודשים ארוכים. הגוף החוקר הוא משרד מבקר המדינה האמריקני. הגוף הנחקר הוא: "סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלשתין". העילה לחקירה היא חשדות מגובים במסמוך עשיר על אודות החפיפה שהולכת ונוצרת בין הארגון לבין ההוויה והמטרות של התנועה הלאומית הפלשתינית - עד כדי הכלת תכנים של אלימות, טרור והסתה.
הודעת הממשל על כוונה לקצץ בתקציבי אונר"א על רקע "נסיגת הרש"פ מתהליך השלום" - שהפלשתינים הגדירו אותה כקו אדום ביחסיהם עם הממשל - קשורה לחקירה הזאת, לא פחות משהיא קשורה ל"תהליך השלום".
הנה הפרטים המלאים: בינואר 2017, מייד לאחר היכנסו של דונלד טראמפ לבית הלבן, החל צוות מטעם משרד מבקר המדינה האמריקני לחקור עבור הקונגרס, האם ספרי הלימוד שנלמדים בבתי הספר של אונר"א בשטחי יו"ש ועזה כוללים תכנים אנטישמיים ועידוד לטרור. במקביל, בודק הצוות אם ועד כמה אונר"א מחוברת לגורמי טרור, בעיקר ברצועת עזה.
הדו"ח צפוי להתפרסם בפברואר או במארס. את הבדיקה מבצעים אנשי מקצוע. לא פוליטיקאים - אלא אנשי מחלקת ענייני החוץ והסחר במשרד מבקר המדינה האמריקני. בראש משרד המבקר עומד לואיס דודארו, שמונה לתפקיד על ידי הנשיא הקודם אובאמה. דודארו הוא שהחליט על הבדיקה, בעקבות בקשתו של הסנאטור הרפובליקני ג'יימס ריש.
ריש, לשעבר מושל איידהו, עומד בראש תת־הוועדה לענייני המזרח התיכון של הסנאט. הבדיקה שאותה הניע, באה בעקבות מידע רב שהועבר אליו על ידי "המרכז לחקר מדיניות המזרח התיכון בישראל", שבראשו עומד היו"ר דוד בדין. בדין ואנשיו הזינו את ריש בעשרות ניירות מחקר, קלטות, סרטי וידאו, צילומים ובעיקר ספרי לימוד פלשתיניים.
ריש העביר הכל לחוקרים. הם ליקטו חומרים נוספים וכבר גיבשו לעצמם תמונה. אונר"א התבקשה להגיב. בינתיים אין הדלפות. עם זאת - החומרים של המרכז לחקר מדיניות המזרח התיכון, גלויים בפני כל.
הם לוקטו ונאספו במשך שנים על ידי בדין, וע"י איש אגף המודיעין לשעבר, סגן אלוף (מיל') יוני דחוח הלוי; המזרחן, ד"ר ארנון גרויס שעוסק כבר שנים בחקר ספרי הלימוד הערביים והפלשתיניים ותכניהם, ולאחרונה גם ד"ר רוני שקד, ראש יחידת המזרח התיכון במכון טרומן לקידום השלום, שליד האוניברסיטה העברית. התוצאות - בלשון המעטה - אינן מחמיאות לאונר"א. בשבועות האחרונים הארגון מנהל דו־קרב מילולי עם חוקרי המרכז.
פופ שאהידי
אחת הכותרות מהדו"ח האחרון של המרכז, שקשה להתווכח איתה - ולו בשל הסיבה שאונר"א אינה טורחת להסתיר דבר בעניין - נוגעת לקשר של אונר"א עם מוחמד עסאף, אליל זמר פלשתיני, שזכה ב־2013 במקום הראשון בתחרות הזמר "ערב איידול" (מעין "כוכב נולד" פלשתיני), והפך לסמל לאומי פלשתיני.
הסיפור על עסאף ואונר"א חורג מגדר הפיקנטריה, מכיוון שהוא סימפטומטי להזדהות של אונר"א עם העניין והנרטיב הפלשתיני, כמו גם לעובדה, שהארגון הכיל ביטויים רבים של הסתה לטרור ואלימות, הן במסגרת ספרי הלימוד בבתי הספר שלו, והן במסגרת קשריו השוטפים עם אנשי חמאס בעזה.
"מפתח השיבה", מחנה הפליטים עאידה
מערכת הביטחון הישראלית מתריעה כבר שנים על יחסי גומלין מזיקים ומסוכנים בין חמאס ושלוחותיו לבין אונר"א. באונר"א אמנם התנערו לאורך שנים מההאשמות הללו, אבל ג'יימס לינדזי, היועץ המשפטי לשעבר של אונר"א, אישר בעבר בדו"ח משלו כי "אונר"א לא נקטה צעדים כדי לזהות ולדחות מחבלים משורות הסגל שלה או ממקבלי השירות שלה".
במקרה של עסאף, שמשבח בשיריו את מות הקדושים והג'יהאד, אונר"א לא זו בלבד שאינה מתרחקת ממנו, אלא שהארגון הפך את עסאף לשגריר הנוער הרשמי שלו. עסאף נבחר לכאורה כדי לקדם את השלום, אבל הוא משבח שוב ושוב בשיריו את ההקרבה ואת האלימות, ומעודד את מות הקדושים ואת הג'יהאד.
בשיריו עסאף שר גם על חזון המדינה הפלשתינית, שלפיהם - תשתרע על כל שטחה של מדינת ישראל. הקליפים של הזמר משודרים שוב ושוב בטלוויזיות של הרשות הפלשתינית וחמאס, על רקע צילומים וסרטים מהתנגשויות של פלשתינים עם חיילי צה"ל ותמונות מהלוויות של "שאהידים", עטופים בדגלי פלשתין, שגופותיהם נישאות על כפיים ומיטלטלות מיד ליד בתוך המון גועש.
עסאף שר על ארצו שמשתרעת מנהר הירדן ועד הים התיכון. "קחו את דמי והביאו חירות", הוא מסלסל, "ניצחון או מות שאהידים, אמרו גבריה". באחד משיריו, "הוי הציפור העפה", מוצגים מקומות רבים בישראל – צפת, טבריה, עכו, חיפה, בית שאן ונצרת כחלק מפלשתין שאליה הפלשתינים ישובו. אין ספק שפלשתינים רבים מזדהים עם הדברים. מה שלא ברור הוא, מדוע אונר"א בחרה להיות מזוהה עם זמר והשקפות שכאלה?
ת"א, לא מה שחשבתם
לאורך השנים ספגה אונר"א ביקורת קשה על השימוש בספרי הלימוד הפלשתיניים שמציגים את הרוח הזאת ואף מעבר לכך, אך לא עשתה הרבה כדי להשתנות. הדו"ח האחרון שכתבו ד"ר ארנון גרויס וד"ר רוני שקד לפני חודשים אחדים, עוסק בספרי הלימוד של הרשות הפלשתינית שבשימוש בתי הספר של אונר"א.
הוא מחזיק כ־200 עמודים, הוצג בכנסת, והועבר אף הוא לאנשי הביקורת בוושינגטון. חלק מספרי הלימוד של הילדים לגיל הרך, שנסקרים בו, מעלימים את מדינת ישראל. באחד מהם (מהדורת 2016) ת"א מכונה "תל אל־רביע". "ככל הנראה", אומר ד"ר גרויס, "מדובר בהתפתחות חדשה של הנרטיב הפלשתיני שבמסגרתו הוצגה ת"א כעיר יהודית מודרנית, שקמה על חורבות עיר ערבית קדומה".
בספר אחר מ־2015 נמחק הכיתוב העברי מצילום של בול. בספר נוסף לכיתות ד' מ־2014 מוסבר ש"עכו היא עיר פלשתינית שנוסדה באלף השני לפנה"ס בידי הערבים הכנענים", ושהיא עתידה לשוב בעתיד אל בעליה. בפרסום נוסף נראית ילדה השואפת להגיע ל"חבלי הארץ האבודים" של פלשתין, כשהיא מרחפת מעל גדר ההפרדה.
במקום אחר התלמידים מתבקשים לשנן: "הבה נשיר ונלמד בע"פ: אדמת האצילים - נשבעתי. אקריב את דמי כדי להרוות את אדמת האצילים ואסלק את הגזלן מארצי ואשמיד את שרידי הזרים. הוי אדמת אל־אקצא והמקום המקודש חארם, הוי ערש הגאווה והאצילות. סבלנות. סבלנות, שהרי הניצחון לנו הוא והשחר יפציע מתוך החשכה". ההתעלמות מישראל, בספרי הלימוד של אונר"א, כמעט מוחלטת וכאשר היא מוזכרת הרי ההקשר הוא "כיבוש" או כמחוללת "הנכבה".
"תמונה קשה ביותר"
גרויס ושקד שחיברו את הדו"ח האחרון, בדקו את ספרי הלימוד עד כיתות ט' שבשימוש אונר"א, וגילו "תמונה קשה ביותר": "ספרי הלימוד שמוצאים לאור ע"י ממשלת חמאס בעזה, ואשר כוללים קטעים אנטישמיים גלויים והסתה גלויה למאבק מזוין לחיסול ישראל, נלמדים בחלקם בבתיה"ס של אונר"א שם, שבהם למדו בשנה"ל 2015/16 כרבע מיליון תלמידים".
"אונר"א", הם מזכירים, "היא ארגון בינ"ל שאינו אמור להיות צד לסכסוך המזרח־תיכוני, אלא מחויב לעקרונות האו"ם בדבר פתרון של שלום בין הצדדים. לכן, לא ייתכן שבבתיה"ס של ארגון כזה יילמדו טקסטים הקוראים למאבק אלים נגד ישראל ולג'יהאד, בייחוד כאשר המאבק אינו מוגבל לשטחים הנחשבים אולי, בעיני העולם הרחב ככבושים, אלא מכסה גם את שטחי מדינת ישראל הריבונית כפי שהיא מוכרת בזירה הבינ"ל".
השניים גם טורחים לרענן את המובן מאליו: "אונר"א מחויבת, כארגון של האו"ם, למנוע מצב שבו מדינה חברה באו"ם - ישראל - תוצג כבלתי לגיטימית בפני תלמידי בתי ספר שהיא מנהלת, הן בטקסט והן על גבי מפות. ספר לימוד שישראל אינה מסומנת בו על המפה אינו אמור להיכנס בכלל לשימוש בבי"ס של אונר"א.
"קחו את דמי והביאו חירות", הוא מסלסל. מוחמד עסאף // צילום: רויטרס
"אסור לשכוח את אחריותה המוסרית של אונר"א לעתיד הילדים והנערים שהיא מחנכת", אומרים השניים, "שכן מתן הכשר לרש"פ להכניס אל בתיה"ס של אונר"א ספרי לימוד המחנכים למלחמה עתידית נגד ישראל - מהווה בגידה בחובתה של אונר"א להגן על הילדים הפלשתינים מפני עתיד כזה".
על פי דובר אונר"א, כריסטופר גאנס, המידע של שקד וגרויס "בלתי מדויק ומטעה". גאנס טוען ש־178 מבין 201 הספרים שהשניים בדקו, כלל אינם בשימוש בבתי הספר של אונר"א, והוצאו ממנו לאחרונה בהדרגה, וכי ה־23 האחרים אכן נמצאים בשימוש, אך "נבדקו ביסודיות", ואוזנו בחומרים מעשירים משלימים. לדבריו, ספרי תוכנית הלימוד של הרש"פ "נמצאו נקיים מהסתה לטרור". על פי גאנס, "תוכנית הלימודים של אונר"א מכוונת להבטיח התאמה לערכי האו"ם".
גרויס, שחוקר את ספרות הלימוד הפלשתינית מאז שנת 2000, מטיל ספק בהודעת אונר"א לגבי 178 הספרים. הוא מזכיר שהדו"ח שלו מתייחס לתקופה שמשתרעת על פני 4-3 שנים, ומשיב לגאנס: "הספרים שבשימוש אונר"א אינם קוראים להרג יהודים. הם 'רק' אומרים שדלאל מוגרבי, שהנהיגה את התקפת הטרור על אוטובוס אזרחי ישראלי ב־1978, שבה נהרגו יותר מ־30 גברים, נשים וילדים, היתה גיבורה ומרטירית.
"הם 'רק' מתארים התקפת טרור בבקבוקי תבערה על אוטובוס ישראלי בגדה המערבית כ'מסיבת צלי'". לדבריו, "אלו הן שתי דוגמאות הלקוחות מספרים שהודפסו ב־2017 לכיתות ה' ו־ט', שלפי הודעתו של דובר אונר"א נלמדים בבתי הספר של ארגונו".
הספרים שבשימוש אונר"א בבתי הספר שלה, מטעים גרויס, "אינם קוראים להשמדת ישראל. הם 'רק' מוחקים את שמה של ישראל מעל גבי המפה ושמים במקומו את השם 'פלשתין'. ספרי הלימוד החדשים של 2017 אפילו הפסיקו להשתמש בשם ישראל בקטעי הדמוניזציה המרובים שבהם והוחלפו בביטוי 'הכיבוש הציוני'".
מאז שהדו"ח המקיף של ספטמבר יצא לאור, המשיך המרכז לחקר מדיניות המזרח התיכון לבדוק ספרים נוספים. גרויס בודק עתה ספרים שיצאו בדצמבר 2017. הוא מתרשם ש"הדמוניזציה מתגברת עוד. אחד הספרים לכיתה ט', למשל, מספר לתלמידים שהציונים השתיתו את ישותם על הטרור, השמדה וקולוניאליזם".
בשני ספרים נוספים מדצמבר האחרון, דלאל מוגרבי, המחבלת מכביש החוף, זוכה לאזכור תיאור והערצה. באחד מהם המיועד לתלמידי כיתות ה', נרשם: "ההיסטוריה הפלשתינית שלנו מלאה בשמות רבים של מרטירים שהקריבו את נפשם למולדת. ביניהם המרטירית דלאל אל־מוגרבי אשר רשמה במאבקה פרק מפרקי קריאת התיגר והגבורה..."
אונר"א, משוכנע גרויס, "צריכה לבחון מחדש את החומר שהיא מלמדת כבר קרוב ל־70 שנה יותר מ־2 מיליון ילדים ובני נוער פלשתינים באזורי הפעולה שלה. 'הכפפתם לרעיונות של ג'יהאד, מרטיריות, ניצחון ושיבה - מסוכנת לשני העמים, וודאי שאינה עולה בקנה אחד עם עקרונות האו"ם, והעתיד של בני הדור הצעיר הפלשתיני, שנמצא בחזקתה, חייב להיות שיקול מרכזי של אונר"א - אחרת היא תבגוד בשליחותה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו