"אני חושב שרה"מ, בנאומו על המלצות המשטרה, היה עדין", אומר עו"ד דן אבי־יצחק, מבכירי הפליליסטים בישראל, ששבר השבוע שתיקה והתבטא באופן ציבורי בנוגע לתיקי נתניהו. "התקיפו אותו מכל הצדדים בטענה שהוא תקף את המשטרה, אבל הוא למעשה אמר דברים עובדתיים ונכונים".
ממרום 81 שנותיו, אבי־יצחק הספיק לייצג חשודים בכירים רבים, שבהם גם פוליטיקאים (נתניהו, דרעי, פנחסי) וכן אנשי עסקים ותקשורת (תמי מוזס, עופר נמרודי). הוא ראה דבר או שניים על פרשות שחיתות, ולגבי פרשות רה"מ, הוא טוען נחרצות: "יש סימנים רבים לכך שמשהו מתנהל כאן לא כשורה".
למה כוונתך?
"מדוע המשטרה כה להוטה לפרסם את ההמלצות? שנית, מדוע המשטרה מדליפה כבר בתחילת החקירה עוד בטרם נאספו חומרים? תוסיף לכך את העובדה שקצינה בדרגת רב־פקד מהיחידה החוקרת את רה"מ קוראת לצאת להפגין בהקשר לטענות נגדו ולטענות על שחיתות. הדבר מצביע על אווירה מסוימת ביחידה החוקרת".
לדברי אבי־יצחק, פרשיית רוני ריטמן וההשלכות שלה על המערכת כולה הן עניינים חמורים. "לפי מה שפורסם, ראש היחידה החוקרת ניצב רוני ריטמן טען בחקירת מח"ש שראש הממשלה או סביבתו עומדים מאחורי תלונה על הטרדה מינית שהוגשה נגדו. אם כך טען - לא יכול להיות דבר חמור מכך. כיצד ייתכן שבראש היחידה שחוקרת את רה"מ עומד אדם שטוען שרה"מ גרם ליצירת עלילת שווא נגדו? כיצד הוא יכול לשמור על אובייקטיביות? אם היית חשוד, לא היית זועק בעניין? אבל נתניהו לא התייחס; אז יש כאן איפוק בלתי רגיל".
ובכל זאת כולם תקפו אותו.
"זו חוצפה, הטעיה והסתה. לא יכולים להתמודד עם הטענה העקרונית אז תוקפים אותו על הסגנון והצורה".
מדוע להמלצות המשטרה אין למעשה ערך?
"האמת היא שאין באמת דבר כזה המלצות המשטרה. יש סיכום חקירה, שנועד לעשות סדר בחומרים ולהקל על הפרקליטות. המשטרה היא חלק ממערכת אכיפת החוק: היא חוקרת ואוספת ראיות, ומי שמקבל את ההחלטה על העמדה לדין זו הפרקליטות, או במקרה של אנשי ציבור - היועץ המשפטי לממשלה. מטרת הסיכום היא להקל על הגורם המחליט, ולהפנות אותו לראיות החשובות בתוך ים אדיר של חומרי החקירה.
"המהות היא שבסיכומי המשטרה לא אמורות להיות קביעות משפטיות אלא הפניות עובדתיות לחומרי החקירה. זה למעשה חלק מדיון פנימי בתוך המערכת לפני שמתקבלת החלטה סופית על ידי היועמ"ש, ובמסגרת הדיון לפעמים הפרקליטות או היועמ"ש מפנים שאלות חזרה למשטרה, ולפעמים גם דורשים השלמות חקירה".
מה הטעם בפרסום ההמלצות לפיכך?
"אין בכלל טעם. בדרך כלל הפרקליטות והמשטרה נחושות מאוד שהדיונים הללו יישארו חסויים, ושאין להביא אותם בפני הציבור. כשאני, כסנגור, מבקש לעיין בחומרים הללו - הם אף פעם לא מאפשרים. זה חומר פנימי חסוי. לכן זה מוזר בעיניי שהמשטרה דוחפת לפרסם את ההמלצות. אין לזה שום היגיון תכליתי או ענייני.
"יותר מכך: פרסום ההמלצות בסופו של דבר גורם נזק למשטרה עצמה, מכיוון שברוב המקרים היועמ"ש או הפרקליטות לא מקבלים את ההמלצה. יש לכך דוגמאות רבות: ליברמן, רובי ריבלין, אריק שרון, גבי אשכנזי. ויודע מה המקרה הכי טרי? מי שעומד בראש היחידה החוקרת, רוני ריטמן. עליו יש המלצה של מח"ש להעמיד אותו לדין בפרשת ההטרדה המינית - והיועמ"ש החליט שלא. והנה, אחרי הפרסום והסערה הציבורית בעקבותיו, לפתע הציבור מבחין שתיקים נסגרים ואחד מהעבריינים הנוראיים, על פי המשטרה, הוא ראש ממשלה; השני הוא נשיא המדינה; השלישי שר ביטחון; הרביעי ראש להב 433. אז מה הציבור אמור לחשוב?"
"פוגעים באינטרס הציבורי"
לדברי אבי־יצחק, הרצון של המשטרה לפרסם את המלצותיה הוא "במקרה הטוב אגו. למרות שתפקידה הוא להגיע לחקר האמת, בכל העולם יש אנשי משטרה התופסים את עצמם כמי שתפקידם לספק חומר מפליל; מבחינת המשטרה חומר מרשיע זו 'הצלחה'. אז אחרי שהם משקיעים משאבים ציבוריים בחקירות, הם רוצים להראות לציבור שהיא הצליחה".
ומה המקרה הרע?
"במקרה הרע, ואני מאוד חושש שזה מה שקורה פה - גורמים פוליטיים מבקשים לנצל את המלצות המשטרה ולהפוך אותה לכלי במשחק הפוליטי, שבאמצעותו יהיה אפשר לנגח את החשוד, ובמקרה הזה את רה"מ. לפרסום המלצות המשטרה יש תפקיד, כי הפרסום יוצר לחץ ציבורי על היועמ"ש. שהרי אם המשטרה המליצה כך וכך, אבל היועמ"ש יחליט הפוך, יגידו שהיועמ"ש לא בסדר. בעיקר אחרי כל ההפגנות המגונות האלה".
מדוע הפגנות דמוקרטיות הן מגונות?
"איפה קיים דבר כזה - שמפגינים דורשים מהיועמ"ש להעמיד לדין, ולא חשוב אם יש או אין הוכחות? ועוד איזה שלטים - 'נתניהו אשם עד שתוכח חפותו'. וזה אחד השלטים המתונים. הגענו לדברים קשים מאוד".
נתניהו אומר שרודפים אותו ומנסים לפגוע בו, אתה יכול להבין מדוע הוא חש כך?
"אדם אובייקטיבי לא יכול שלא לחוש כך. אתה רואה מה הם עושים - פרשנים ועיתונאים שכולם מגויסים למטרה אחת. אוי ואבוי לנו אם נגיע למצב שמקימים ממשלה או מחליפים אותה או מדיחים ר"מ על סמך המלצות משטרה. אתה יודע באילו מדינות קיים דבר כזה?"
מה בנוגע לזכות הציבור לדעת?
"זה לא קשור למשטרה. תפקידה לחקור עבירות פליליות, לא התנהגות מוסרית או ציבורית של אנשי ציבור. במדינות דיקטטוריות מוסרים למשטרה דברים כאלה, אצלנו לא. יש מוסדות אחרים, כמו מבקר המדינה, שתפקידם לעסוק בדברים הציבוריים".
נגד ראש הממשלה נפתחו בשנים האחרונות כ־15 תיקים. על מה העובדה הזאת מעידה לדעתך?
"ברור שריבוי החקירות מונע ממניעים פוליטיים, כדי להביא להחלפתו בדרך הזאת. אני לא אומר שזה ביוזמת המשטרה, אבל מפעילים את המשטרה בכל מיני תלונות מהסוג הזה וזה באמת מוגזם. לדעתי, צריך לתת לגוף שיפוטי או ליועמ"ש סמכות למנוע חקירות של ראש ממשלה, אלא אם כן מדובר בחשדות בנושאים רציניים מאוד. לא ייתכן להפריע לעבודה של ראש ממשלה על ידי כל מיני אישומים מגוחכים ופעוטים. אלה דברים שצריך לדחות אותם לאחר הקדנציה. בסופו של דבר זה פוגע באינטרס של הציבור עצמו".
מדוע איש לא מתבטא בציבור כמוך? אתה חריג בדעותיך או שהאחרים שותקים?
"זו הסיבה שבחרתי להתבטא. רציתי להגיד את הדברים מיוזמתי, כי נחרדתי מכל מה שמתרחש. אני מדבר עם חברים מהקהילה המשפטית, אנשים בכירים ובולטים, והם אומרים דברים דומים. חלקם מתבטאים אפילו בחריפות יותר ממני. אני לא יודע מדוע אינם מתבטאים פומבית. אולי הם מפחדים מהתגובה התקשורתית, שברובה עוינת את ראש הממשלה. אולי בעקבות דבריי גם אחרים יהיו מוכנים לצאת ולהתבטא כי ברור לכולם מה קורה כאן, ועובדה שבשיחות פרטיות אנשים מדברים אחרת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו