חודש דצמבר 1997 התאפיין בשיתוף פעולה ובפריחה חסרת תקדים בשותפות האסטרטגית בין טורקיה וישראל. צבאות שתי המדינות ביצעו אימונים ותמרונים משותפים, שבהם נטלו חלק גם חילות האוויר שלהן. ישראל מכרה לטורקיה ציוד צבאי וטכנולוגיות אזרחיות. הצבא הטורקי ניהל מאבק חסר פשרות באסלאמיזציה הגוברת. טורקיה פנתה אז למערב. ישראל היתה הגשר שלה לארה"ב.
20 שנה חלפו וכמעט הכל התהפך. מאות אלפי תיירים ישראלים אמנם ממשיכים לפקוד את טורקיה, והיקף הסחר השנתי בין טורקיה לישראל אמנם עומד על 5 מיליארד דולר. מנשה כרמון, נשיא לשכת המסחר ישראל־טורקיה, אף מדווח שהשנה עלה היצוא לטורקיה ב־3% והיבוא משם ב־10%. גם דודו טסה ונסרין קדרי עדיין מופיעים יחד בפני קהל מעריצים בטורקיה, ולמרות זאת דצמבר 2017 הוא תמונת תשליל הפוכה לדצמבר 1997, כשטורקיה של ארדואן מתרחקת מהמערב וחוברת אל הגרועים שבאויבי ישראל.
הנשיא ארדואן אינו מהסס להביך את עמיתיו בברית נאט"ו. טורקיה, שרק לפני שנתיים עדיין התנגדה לנציגות ישראלית במטה נאט"ו, עדיין רשומה שם, אך בעצם הימים הללו היא רוכשת מרוסיה מערכות טילי נ"מ S-400, צעד שכבר הוגדר על ידי בכיר בפנטגון כ"רעיון לא טוב". ארדואן התעמת לאחרונה עם ארה"ב גם בסוגיית החימוש האמריקני לכוחות הכורדים בסוריה. ארדואן רואה בהם ארגון טרור. עכשיו טורקיה מקימה בסיס צבאי בקטאר - ספונסרית מוחרמת של טרור עולמי ותומכת חמאס מוצהרת. הטורקים כבר שיגרו לשם 3,000 מחייליהם, ועוד 7,000 יגיעו בקרוב. מנקודת מבטו של ארדואן, קטאר היא חברת כבוד בציר האחים המוסלמים. ארדואן רואה עצמו כמנהיג הציר הזה, שלא לדבר על האינטרסים הכלכליים של טורקיה בקטאר, שהיא אחת המשקיעות הגדולות בכלכלה הטורקית. אם כל זה אינו מספיק - ובישראל מודאגים בעיקר מכך - טורקיה מהדקת עוד ועוד את יחסיה עם איראן, שחותרת בגלוי להשמדת ישראל. אף שארדואן עדיין מכנה את אסד טרוריסט, הוא נסוג בפועל מתמיכתו במורדים הסורים. ארדואן מבין כי זהו "תשלום" הכרחי לשותפות החדשות רוסיה ואיראן, שמבססות שתיהן נוכחות בסוריה.
נפט תמורת זהב
ואכן, גורמי מודיעין בישראל ובארה"ב עוקבים בחודשים האחרונים בדאגה אחרי ההתקרבות בין ארדואן לנשיא איראן רוחאני. על החלק הגלוי של הרומן הזה ניתן ללמוד מנייר שכתבו לאחרונה סימה שיין וגליה לינדנשטראוס, שתי חוקרות בכירות של המכון למחקרי ביטחון לאומי. שיין היתה אחראית על "התיק האיראני" במשרד לעניינים אסטרטגיים עד 2015, כיהנה בעבר כסגנית ראש המל"ל ועמדה בראש חטיבת המחקר של אגף המודיעין במוסד. לינדנשטראוס מתמחה במדיניות החוץ העכשווית של טורקיה. שתיהן מכנות את המתרחש עתה ביחסים בין טורקיה לאיראן: "עליית מדרגה". הן מזכירות את הביקור ההיסטורי של הרמטכ"ל האיראני, מוחמד באקרי, באנקרה באוגוסט 2017, הראשון מאז המהפכה האסלאמית ב־1979, ואת פגישת הנשיאים רוחאני וארדואן (השניים נפגשו בספטמבר ובאוקטובר; נ"ש).
"מבחינת ישראל", הן כותבות, "לצד סוגיות מחלוקת עמוקות הממשיכות להעיב על היחסים עם טורקיה, מוסיפים היחסים המתפתחים בין אנקרה לטהרן סוגיה כבדת משקל לסדר היום השונה של שתי המדינות. למעשה: במרבית הנושאים הניצבים בראש סדר היום הביטחוני של ישראל - המצב העתידי בסוריה ובעיקר המשך הנוכחות האיראנית שם, היחסים עם מדינות המפרץ מול קטאר, היחסים עם מצרים המצויה במשבר מתמשך ובנתק מטורקיה והמתח עם איראן במכלול הסוגיות - טורקיה וישראל נמצאות כיום משני צידי המתרס".
שיין ולינדנשטראוס מזכירות גם את "הסוגיה הפתוחה" של הסיוע הטורקי לעקיפת הסנקציות שהוטלו על איראן בגין תוכנית הגרעין שלה, ואת העובדה שתובעים פדרליים בארה"ב הודיעו על העמדתו לדין של שר הכלכלה הטורקי לשעבר, זאפר צ'אלאיאן, והוצאת צו מעצר נגדו בגין מעורבותו בעקיפת הסנקציות. הנייר המרתק של השתיים נכתב קודם שאיראן וטורקיה, החוששות שתיהן מ"האביב הכורדי", הודיעו על תרגיל משותף שצבאותיהן יערכו, וקודם שבאותה סוגיה פתוחה של עקיפת הסנקציות חלו התפתחויות דרמטיות נוספות:
על פי עדותו של חוסיין קורקמאז, בכיר לשעבר במשטרת איסטנבול, בבית משפט פדרלי בניו יורק (העדות צוטטה בבלומברג וב"ניו יורק טיימס") נשיא טורקיה, ארדואן, הוא שעמד במוקד חקירת "מזימת נפט תמורת זהב", שנועדה לעקוף את העיצומים שהטילה ארה"ב על איראן באמצעות שוחד והלבנת הון. קורמאז ציין שהחקירה אמנם החלה עם מעצרו של סוחר הזהב רזא זארב (הידוע בשם הטורקי ריזא סארראף), אך אחר כך התרחבה לעוד עשרות חשודים, ובהם ארדואן שכונה "המטרה מספר אחת", שר הכלכלה לשעבר ומנכ"ל הבנק הממלכתי הטורקי האלקבנק.
ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, חוקר טורקיה המודרנית במרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון באוניברסיטת ת"א, שב מטורקיה בסוף השבוע שעבר. כהן ינרוג'ק סבור שהחרפת הטון וההתבטאויות הקשות של ארדואן נגד ישראל, לאחר הכרת טראמפ בירושלים כבירתה, אינה מנותקת ממשפטו של הסוחר האיראני־טורקי רזא זארב שמתנהל בימים אלה בארה"ב ומהחומרים שנחשפים בו. "בפעם הזאת", אומר ד"ר כהן ינרוג'ק, "ארדואן משתלח בישראל גם כדי להציל את עצמו", הוא מסביר, "רזא זארב היה מעורב בהפרת הסנקציות הבינלאומיות נגד איראן בעקבות תוכנית הגרעין שלה. הוא נעצר יחד עם מהמט האקאן אטילה, סגן מנהל האלקבנק, שאף הוא על פי החשד היה מעורב באותה פרשה בארה"ב. זארב כבר הודה באישומים נגדו, והוא משתף פעולה עם גורמי החקירה בארה"ב ומעיד נגד אטילה ונגד חשודים נוספים".
עליית מדרגה מסוכנת ביחסים הדיפלומטיים. ארדואן ורוחאני בפגישה, החודש. צילום: אי.פי.אי
חמאס־טורקיה עולה מדרגה
כהן ינרוג'ק מגלה שזארב כבר העיד ששילם שוחד לשרים בכירים בטורקיה ובהם: שר הכלכלה הטורקי, השר לענייני האיחוד האירופי, שר הפנים ושר השיכון והבינוי. מטרת השוחד - לעקוף את הסנקציות על איראן ולאפשר, בדרכים לא כשרות, העברת כספים שטורקיה חייבת לאיראן תמורת רכישת גז ממנה.
"ההצהרה של טראמפ באה לארדואן בזמן", אומר כהן ינרוג'ק. "כשארדואן עומד על במה אחת עם נציגי איראן, חמאס והרשות הפלשתינית, מכנה את ישראל מדינת כיבוש וטרור ואף מדמה אותה לצמח רעיל שמתפשט על אדמת פלשתין, הוא יוצר שיח חדש; הוא מסיט את תשומת הלב מהפרשייה הזאת שגורמת לו מבוכה רבה".
כהן ינרוג'ק מזכיר חשיפה נוספת שגורמת לארדואן כאב ראש לא קטן: "רק לאחרונה, ראש האופוזיציה בטורקיה, כמאל קיליצ'דראולו, חשף שמקורביו ומשפחתו של ארדואן העבירו 15 מיליון דולר לחברות באיי מאן בים האירי, כדי לחמוק מתשלום מס. בסיפור הזה מעורב גם אחד הבנים של ארדואן. ברור שלארדואן נוח מאוד לתקוף את טראמפ ואת ישראל, ולהסית שוב בעניין ירושלים ואל־אקצא, במקום להתייחס להאשמות הללו".
ארדואן, צריך לציין, מכחיש את הדברים ואף הגיש תביעת דיבה נגד קיליצ'דראולו, כשהוא מאשים את גורמי האופוזיציה בכך שהם חותרים תחת שלטונו ומפיצים בדיות ושקרים. הוא אף שוחח עם גורמי ממשל בכירים בוושינגטון בעניין המשפט שמתנהל שם נגד שר הכלכלה הטורקי לשעבר, זאפר צ'אלאיאן, (ובהיעדרו) ומחה על כך. צ'אלאיאן מואשם שקיבל מזארב שוחד בסך כ־40 מיליון יורו. אגב, אחרי שארדואן כינה את ישראל "מדינת טרור שהורגת ילדים", אפילו נתניהו הרשה לעצמו לשלב בתגובתו רמז לסיוע שטורקיה הגישה לאיראן כדי לחמוק מסנקציות. נתניהו אף קשר את הדברים ישירות לארדואן והגדירו "אדם שעוזר לאיראן לחמוק מסנקציות בינלאומיות".
ארדואן עצמו מוסיף להפטיר כדאשתקד. הוא מחרף ומגדף את ישראל מעל כל במה אפשרית, הצהיר שבכוונתו (לא ברור איך) להקים שגרירות טורקית במזרח ירושלים, ומגדיר עתה את ירושלים כ"קו האדום של המוסלמים". נשיא טורקיה עומד, כידוע, בראש מפלגת הצדק והפיתוח, תנועה בת של האחים המוסלמים (כמו חמאס). הוא מזהה את שורשיו בשושלת הסולטנים העות'מאנים, ומדבר על היהודים כמי שמטמאים את מוסלמיותה של ירושלים. ארדואן גם היה זה שיזם את הדיון בעצרת הכללית של האו"ם שהצביעה נגד ההכרה של טראמפ בירושלים כבירת ישראל, והוא מעורב כל העת בניסיונות לפייס בין הרשות הפלשתינית לחמאס.
יתר על כן: ארדואן מוסיף לארח בארצו את חמאס, שמכווין פעולות טרור ביו"ש וכן את מנהיגי האחים המוסלמים שנמלטו ממצרים. הללו מסיתים משם נגד שלטונו של א־סיסי, ואף פרסמו פסק הלכה שקורא לחיסול הנשיא המצרי. באוגוסט האחרון פרסמנו כאן כי על פי הערכת גורמי ביטחון, עשרות אנשי חמאס פועלים מטורקיה, הן במסגרת מה שמכונה "הזרוע האזרחית", והן בהכוונה ובניסיון להפעיל מחו"ל - לרוב בסיוע חמאס עזה - חוליות טרור ברחבי יהודה ושומרון. בשנה האחרונה בלבד חשף שב"כ בפומבי לפחות שלוש התארגנויות טרור של חמאס שיסודן בטורקיה. ניסיונות נוספים שסוכלו, שעליהם דיווח השבוע ראש השב"כ נדב ארגמן בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, קשורים אף הם לחמאס־טורקיה. בישראל חוזרים ואומרים: "הממשלה הטורקית, שבמסגרת הסכם הפיוס עם ישראל בקיץ 2016 התחייבה למנוע פעילות טרור משטחה, אינה מצליחה, או שאינה מנסה מספיק, ואולי אף בוחרת להתעלם מפעילות חמאס בתחומה".
ניסיונות פיוס טורקיים בין הרשות הפלשתינית לחמאס. אבו מאזן, ארדואן ומלך ירדן עבדאללה. צילום: אי.פי
הדרך של הכסף הטורקי
בשבועיים האחרונים ארדואן עצמו גולש לטרמינולוגיה חמאסית של ממש. סעיף 7 באמנת חמאס מ־1988, שקוראת להשמדת ישראל, מצטט מ"חדית' העצים והאבנים" על מלחמת יום הדין של המוסלמים ביהודים, אז יאמרו האבנים והעצים: "הו מוסלמי. הוא עבד אללה. יש יהודי מתחבא מאחורי. בוא והורגהו". לפני ימים אחדים בחר גם ארדואן לעשות שימוש בחדית' הזה, ואמר בכנס מפלגתי: "אלה שחושבים את עצמם כבעלי הבית של ירושלים (היהודים; נ"ש) לא יוכלו למצוא עץ כדי להסתתר מאחוריו". בכנסים האחרונים שלו ארדואן אף מקרין בפני קהליו סרטים, שבהם נראים חיילי צה"ל עוצרים מתפרעים ביו"ש, כשהוא שואל את מאזיניו שוב ושוב: "האם אין החיילים טרוריסטים?"
ההתבטאויות של ראשי חמאס, שארדואן אירח לאחרונה באיסטנבול, מפורשות אף יותר, אך הנשיא הטורקי ואנשיו אינם מוחים בעדם. הנה, למשל, בכנס "חלוצי ירושלים" שאיסטנבול אירחה לפני שבועות אחדים, פנה מאהר סלאח, מנהיג חמאס בחו"ל, בלשון ישירה לראש הממשלה נתניהו, במילים אלה: "סופה של מדינתך לחלוף מן העולם, סופה של הממלכה שלך להיכלות. אני מבטיח לו שהמדינה שלו לא תזכה לחגוג מאה שנים... חלק מהנוכחים כאן יהיו עדים לכיבוש ירושלים ולשחרור אל־אקצא. אנו ראש החץ בג'יהאד המבורך".
דברים דומים נשמעו גם ב"ועידת הפליטים הפלשתינים" שהתקיימה באיסטנבול בראשית השנה. הסעיף המרכזי בהודעת הסיכום של אותה ועידה נוסח אף הוא ברוח אמנת חמאס: "אנו מתחייבים בפני עמנו להתקדם בדרך לשחרור פלשתין, כל פלשתין מהים עד הנהר". העיתונאי יוני בן מנחם דיווח אז שיו"ר ועידת הפליטים, ד"ר אניס אל־קאסם, מתח ביקורת קשה על ביטולה (לכאורה; נ"ש) של האמנה הפלשתינית, המסמך המכונן של אש"ף שקרא לבטל את קיומה של מדינת ישראל.
ולצד ההקצנה הזאת נמשכת הפעילות הטורקית בירושלים. ביום שישי שעבר התקיימה על הר הבית עצרת הסתה נגד ישראל וארה"ב. מי שהובילו את העצרת הם פעילים שמזוהים עם טורקיה וארדואן, שאף הניפו את תמונותיו ואת דגלי טורקיה. בשערי ההר נמנעה אמנם כניסת כמה מתפללים טורקים למסגד אל־אקצא, מכיוון שלבשו חולצות עם דגל טורקיה. אחדים מהם אף נעצרו, ואחד מהם יגורש, אך בכך לא היה די כדי למנוע את המראות בהר הבית עצמו. מאור צמח, יו"ר ארגון לך ירושלים, הציע השבוע לסגנית שר החוץ ציפי חוטובלי לפעול נגד הפעילות הטורקית הזאת, כפי שישראל פועלת נגד ארגוני ה־BDS.
מי שאינו מורחק בינתיים מהעיר העתיקה ומהר הבית הוא הכסף הטורקי, שמוסיף לזרום לירושלים, באמצעות עמותות טורקיות, שחלקן קשורות לממשלת טורקיה. כפי שפרסמנו בתחקיר "הטורקים באים", ביוני האחרון, מעל דפי מוסף זה, מדובר בעשרות מיליוני דולרים.
נאמניו של ארדואן בירושלים הם עכרמה צברי, המופתי לשעבר של ירושלים, והשייח' ראאד סלאח, ראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בישראל, וטווה עלילת הדם השקרית "אל־אקצא בסכנה", שגם ארדואן מרבה לעשות בה שימוש. שניהם ישבו בעבר במועצת נאמני קואליציית הצדקה בראשות השייח' יוסוף אל־קרדאווי, שהעבירה כספים לחמאס.
צברי פרסם לפני חודשים אחדים פסק הלכה שאוסר על בתי ספר בירושלים להשתלב בתוכנית הלימודים של משרד החינוך הישראלי. זו הופכת בהדרגה ליותר ויותר נדרשת על ידי האוכלוסייה במזרח ירושלים. בעקבותיו הולך עתה גם המופתי הנוכחי מוחמד אחמד חוסיין, שמפרסם בימים אלה פסק הלכה כמעט זהה.
חלקי התצרף מתחברים: ארדואן שמתאים עצמו למציאות המשתנה, מייצר ברית חדשה עם רוסיה ואיראן, מנסה לתווך בין חמאס לבין הרשות הפלשתינית אך "בראש שמחתו" כתמיד - ירושלים, שבתוכה מוסיפות עמותות טורקיות לפעול בהשראתו ולנסות לקנות עוד השפעה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו