הסופרת רונית מטלון הלכה לעולמה הלילה בגיל 58 לאחר מאבק במחלת הסרטן.
"דבר מותה הבוקר של חברתי הסופרת רונית מטלון היכה אותי בהלם. ידעתי שהיא חולה אבל קיוויתי שהיא תחלים ממחלת הסרטן", אומרת המשוררת אגי משעול בשיחה עם "ישראל היום" הבוקר. "רונית הייתה אחת הנשים החכמות והשנונות ומהסופרות המוכשרות שלנו. הכרנו לפני הרבה שנים במשעול החיים. הופענו יחד הרבה ונקשרה בינינו חברות. היא גם היתה בעבר בת זוגו של אריאל הירשפלד שגם הוא ידידי.
"בעיני, יצירת המופת שלה היא 'קול צעדינו'. יצירה שביסודה היא אוטוביוגרפיתת המספרת את קורת משפחתה. הספר, למרות היקפו הנרחב, הוא בעיני פיוט שירה של ממש", אומרת משעול.
"קול צעדינו" שיצאה ב-2008 הוא ספרה השלישי של מטלון המספר את קורותיה של משפחה נעדרת אב המתגוררת בצריף של עמידר בשכונה של עולים מזרחים. הספר היה לאחד מרבי המכר והוכתר בתואר "ספר העשור". "בספר הזה רונית הביאה לידי מיצוי את כל חוכמת החיים שלה את הרגישות המופלאה שלה ואת יכולת ההתבוננות שלה", מוסיפה משעול.
"כבר בספרה הראשון 'זה עם הפנים אלינו' אפשר היה להבחין בניצנים ובכישרון היחודי שלה להתבונן בתמונה לפרש אותה גם את התמונה המוצלמת וגם תמונת חיים. היא הבחינה בעיני הרנטגן שלה במצבים אנושיים ידעה להתבונן באנשים ללא כחל וסרק עם כל הדקויות".
"כשמדברים על הקול המזרחי של רונית מטלון - אני לא בדיוק מתחברת לזה. אני יודעת שזה השיח. אבל אני לא מכניסה אותה לקטגוריה הזאת של סופרת מזרחית. אף שאני יודעת שהיא העריכה והעריצה את זקלין כהנוב למשל. בעיני רונית היא סופרת נפלאה ולא אכפת לי מאיפה היא ואני גם בטוחה שהיא הסתייגה מהכתר הזה. אם שמים לה כתר כזה על הראש. ההגדרה כסופרת מזרחית בלבד שמה בינינו גבול שלא היה בעצם לא הרגשתי שהוא קיים בקשר בינינו. גם לא שמעתי אותה מתבטאת בצורה ככזאת עם השיח המזרחי המפלג המפצל והמתייג.
"אני חושבת שרונית מטלון תיזכר כאחת הסופרות הבולטות שלנו".
הסופר איימן סיכסק: "בגיל 20 הייתי סטודנט מבוהל במחלקת הכתיבה היוצרת של האוניברסיטה העברית. רונית מטלון הייתה אחת המרצות, והאדם הראשון שפחדתי ממש להראות לו טקסט שלי. היא הייתה ידועה כמורה מחמירה, כזו שיכולת האבחנה שלה מפלחת טקסטים, ולבבות של כותבים צעירים ושאפתנים, במשפט אחד או שניים. כשהיא אהבה את הסיפור שלי, הרגשתי שחציתי את האוורסט. אלה שהיו מספיק בני מזל כדי לזכות באהבתה של רונית, ידעו שאחרי ההחמרה והקושי מגיעה תמיכה, ליווי ותבונה בנדיבות שאין שנייה לה.
"רונית המשיכה ללוות את הכתיבה שלי גם אחרי הספר הראשון, אז היא ערכה מפגש על 'אל יפו' בתכנית שהיא הנחתה לכתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה. מאוחר יותר היא הזמינה אותי להצטרף ליוזמה חברתית גדולה שאותה יזמה בקרב סופרים ואנשי רוח. העובדה שהתעכבתי להצטרף היא עכשיו אחת החרטות הקטנות שלי. בלי יודעין ויתרתי על זמן בקרבתה של רונית. הבוקר איבדנו במפתיע, כשהיא בת 58, את אחד הקולות החשובים ביותר בספרות העברית, סופרת שכתיבתה הרחיבה את השיח על זהות ישראלית.
"הפסדנו את כל מה שהיא הייתה יכולה עוד לתת לנו, ובכל זאת היא השאירה אחריה כל כך הרבה. להתראות בהמשך, רונית אהובה. בטח לא היית אוהבת את הטקסט הזה. כשניפגש שוב, תגידי לי מה היית משנה".
"לא יצא לי לכתוב לה עד כמה היא השפיעה עלי ושינתה לי את המבט, את דרך ההתבוננות שלי בתמונות ובאנשים, במחוות הגוף בעבר שלי ושלנו, בהווה המספר, בתנופת החיים, בדרכי והלכי עולם", מסרה הסופרת איריס אליה כהן. "היא כה דייקה את תחושותיי ועזרה לי לנסח את עמדתי ביחס למה שנוהגים לכנות 'כתיבה מזרחית'".
"ספרה הראשון 'זה עם הפנים אלינו' עיצב את האופן בו אני מתבוננת על אנשים, על המזרחיות. למדתי ממני לצאת מהסטריאוטיפ המזרחי הקורבני. לכן לא ניתן להגדיר את רונית כסופרת מזרחית. כפי שהתרשמתי מהראיונות איתה, היא סברה שזה מצמצם ומגמד את יכולת הכתיבה. הפריפריה תפסה מקום חשוב ביצירה שלה היא כתבה על נשים מזרחיות אבל לא כדמויות סטריאוטיפיות אלא כדמויות עגולות ושלמות", אומרת אליה כהן.
"זה עם הפנים אלינו", הרומן הראשון שפרסמה מטלון בשנת 1995 עוסק בסיפורה של נערה ישראלית ממוצא מצרי, אסתר, הנשלחת בידי משפחתה ל"תיקון" אצל קרוביה המתגוררים בקמרון. הספר נוגע בקונפליקטים בדבר שאלת הזהות המזרחית-עדתית והארצישראלית.
"עשרות פעמים קראתי את "זה עם הפנים אלינו'", מודה אליה כהן. "הוא שינה את הדרך בה אני מתבוננת באלבומי תמונות, על העבר שלי, שלנו, על ארצות המוצא של הורינו. לרונית היו ממש עיני רנטגן היא נכנסה לנבכי התמונה וראתה את מה שרואים וגם את מה שלא רואים. זוהי ממש הברקה ספרותית שאין כמותה לעשות שימוש בתמונות כחלק מהכתיבה. היא הביאה את התמונה כדי להראות שאפשר להסתכל על דברים באופן שטחי אבל גם באופן הכי עמוק. ומדהים הוא מה שמסתתר מאחורי התמונה".
נשיא המדינה רובי ריבלין ספד לה: "רונית מטלון המנוחה לא היתה רק סופרת נהדרת, שספריה השמיעו קול נשי ומזרחי צלול, מקורי ונחוש, אלא גם העמידה דורות של סופרים ואנשי ספר במסגרת עבודתה האקדמית. זוהי זכות ותרומה גדולה לתרבות הישראלית, שתלווה את כולנו גם הלאה. חבל על דאבדין ולא משתכחין".
היוצר רון כחלילי: "אני לא מאמין. רונית מטלון, הסופרת העברית הגדולה, הלכה הלילה לעולמה. לפני שבועיים התראיינו, היא, אסף סודרי ואני אצל גואל פינטו. דיברנו שם על אמנות מגוייסת מול אמן מגוייס. בעוד שאסף הגדיר את עצמו כאמן חופשי ומשוחרר, גם רונית וגם אני הגדרנו את עצמנו כיוצרים מגוייסים, כאלה המשתדלים לייצר אמנות לא מגוייסת.
"אהבתי אותה. לא רק כסופרת דגולה וחד פעמית, אלא גם כאדם. הערכתי אותה, כיבדתי את דעתה למרות שלא פעם היא התנגשה עם דעותי. רק לפני שלושה ימים סימסתי לה והזמנתי אותה לפרמיירה של 'הצרפוקאים'. 'רון יקר', היא ענתה לי, 'לצערי לא אצליח להגיע. נשמע מרתק! חיבוק ותודה'. כמובן שלא ידעתי שהיא חולה. אם הייתי יודע הייתי קוטף כמה קלמנטינות מהחצר של השכנים שלי, עולה אליה לחיפה ומנסה להצחיק אותה ככל יכולתי. למה? כי היא הסופרת שהכי הצחיקה אותי. כבר מתגעגע".
זהבה גלאון: "הכרתי אותה, תחילה דרך הספרים הרגישים והעדינים שלה, ורק אחר כך גם את האישה הרגישה והעדינה שכתבה אותם. היא היתה סופרת, שותפה לדרך, לוחמת שלום וזכויות אדם ואישה עם קול נדיר, שידעה תמיד מה היא רוצה לומר ואיך בדיוק לומר זאת. הספרות העברית איבדה היום סופרת ענקית, והחברה הישראלית איבדה אדם יקר ואמיץ. יהי זכרה ברוך".
רק אתמול הוענק למטלון פרס ברנר בסך 50 אלף שקל על ספרה האחרון "והכלה סגרה את הדלת". מאחר שמטלון לא יכלה להגיע לטקס, בתה היא זו שקיבלה את הפרס בשמה.
בשנים האחרונות שימשה מטלון כראש התוכנית לכתיבה יוצרת בחוג לספרות עברית באוניברסיטת חיפה. נשיא אוניברסיטת חיפה, פרופ' רון רובין, מסר אתמול כי "זהו יום עצוב ואבדה גדולה לעולם הספרות והתרבות בישראל. מעבר להיותה סופרת מצוינת, רונית מטלון היתה דוגמא לשילוב בין עולם הרוח לאקדמיה, והסטודנטים הרבים שלה לאורך השנים זכו ללמוד ממרצה מעולה שידעה איך משלבים בין תיאוריה מצד אחד ופרקטיקה מצד שני. על אף היותה סופרת כה מוערכת, היתה בה תמיד התשוקה ללמד ולהעביר את הידע שלה לסטודנטים הצעירים. זוהי אבדה גדולה וכולנו באוניברסיטת חיפה מרכינים היום את ראשנו".
הלוויתה של רונית מטלון תתקיים היום (ה') בשעה 15:30 בקרית שאול.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו