מחדל סל התרופות: לאן מוזרמים מיליארדי השקלים?

משרד הבריאות אינו מקיים בקרה שנתית קבועה ושיטתית על העברת התקציבים לתרופות החדשות שתוקצבו בסל התרופות אל החולים הזקוקים להן, וכך נעלם בחשבונות קופות החולים עודף תקציבי הנאמד במצטבר בכ־2 מיליארד שקלים - כך מתריעים בפני "ישראל היום" בכירים במערכת הבריאות. 

על פי הערכות הבכירים, מסך התקציב השנתי של התרופות החדשות - כ־5 מיליארד שקלים - שמועבר לקופות החולים (כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית), נוצר עודף מצטבר בסכום של 2-1.5 מיליארד שקלים. עודף זה היה יכול להגדיל באופן דרמטי את תקציב התרופות החדשות בסל או לפחות להספיק גם למימון חלק מהתרופות היקרות והחיוניות שנותרו בחוץ ושעליהן נאבקים מדי שנה מאות חולים מול קופות החולים. השבוע יתקיימו הישיבות המכריעות של ועדת סל שירותי הבריאות ("סל התרופות" - ראו מסגרת), שתכריע אילו תרופות חדשות ייכנסו לסל של 2018.

הבקרה שהיתה יכולה להביא לשימוש יעיל בכסף המצטבר כתוצאה מאי שימוש בתרופות שלהן הוקצה, היא חיונית לא רק תקציבית אלא גם בהיבט הרפואי, החוקי והאתי, כדי לבדוק אם החולים שזקוקים לתרופות החדשות והיקרות אכן מקבלים אותן. 

ד"ר צוקרמן. לכלול את כל החולים

 

"הנושא כמו חומר נפץ"

סל התרופות שהקופות מחויבות על פי החוק לספק לחולים מעודכן מדי שנה לפי התקציב השנתי שניתן על ידי הממשלה. העדכון נעשה על פי תחזיות של משרד הבריאות באשר להיקף החולים שזקוקים לכל תרופה חדשה ובאשר למחיריה. "העובדה שמשרד הבריאות אינו מקיים בקרה ובדיקה שוטפת אחר מתן התרופות החדשות בפועל לחולים היא שערורייה ומחדל ציבורי גדול שמשרד הבריאות היה מעדיף שיוסתר מהציבור", אומרים בכירים במערכת. הפעם היחידה והאחרונה שמשרד הבריאות בדק את הנושא היתה ב־2006, ואז נמצא כי קופות החולים תוקצבו בעודף שנתי של כ־150 מיליון שקלים עבור התרופות החדשות שנכנסו לסל מאז 1998.

 

התרופה הוזלה? אז מה

הבכירים שדיברו עם "ישראל היום" סירבו לחשוף את זהותם, ורופא בכיר אף הגדיר את הנושא כ"חומר נפץ ושדה מוקשים". בכיר במשרד הבריאות אמר כי מדובר ב"כספי ציבור אדירים שמוזרמים לקופות החולים עבור התרופות החדשות, אבל משרד הבריאות טומן את ראשו בחול וכמעט מנוטרל מול קופות החולים, זה מחדל של בכירי הנהלת המשרד". פרופ' גבי בן נון, מהמחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן־גוריון, לשעבר סמנכ"ל כלכלת בריאות במשרד הבריאות, הסביר: "חשוב לבצע בקרה על מתן התרופות החדשות רק כדי לבדוק את התחזיות של ועדת הסל כדי לשפר את עבודתה".

דוגמה בולטת היא התקצוב של התרופות החדשניות שמביאות לריפוי כמעט מוחלט מהמחלה הכרונית המידבקת דלקת כבד נגיפית C (הפטיטיס C), שבה לוקים עשרות אלפי ישראלים בשנה ועלולה לגרום למחלות סרטן קשות ואף למוות. התרופות החדשניות והיקרות מביאות להכחדה מוחלטת של הנגיף שגורם למחלה והן תוקצבו החל מ־2015 על ידי ועדת סל התרופות בתקציב שיא של כ־130 מיליון שקלים שמועבר לארבע קופות החולים מדי שנה - וזאת רק בעבור החולים בדרגות המחלה הקשות.

צילום: יהושוע יוסף

אלא שעל פי הנתונים במערכת הבריאות, בעוד משרד הבריאות מתקצב את קופות החולים בעבור כ־7,000 חולים בעבור כל שנה, טופלו מאז 2015 רק כ־5,000 חולים. התרופות ניתנות בבליעה לתקופה של 12-8 שבועות והמחיר הגבוה מאוד שלהן ירד מאוד בשלוש השנים האחרונות מכ־400 אלף שקלים לכל מחזור של טיפול ועד לכ־50 אלף שקלים. שינוי זה לא בא לידי ביטוי בתקצוב של הקופות לתרופות אלה, והן מקבלות את התקציב לפי התעריף היקר של התרופה. 

ואולם, לדברי רופא בכיר בתחום הכבד ממרכז הארץ, "יש הרבה חולים שזכאים לטיפול אבל הקופות לא טיפלו בהם באמצעותן. חלקן גם לא עשו כל מאמץ משמעותי לאתר את החולים שהן קיבלו בעבורם עשרות מיליוני שקלים. זה מביש ונוראי. חלק מהקופות גם ניפחו את הנתונים על מספרי החולים לקראת הכנסת התרופות החדשות לסל".

הנתונים הועלו גם בדיון מיוחד בכנסת ביולי במסגרת יום ההפטיטיס הבינלאומי. את הדיון הוביל ח"כ יואל רזבוזוב (יש עתיד) שפנה לקופות החולים בבקשה לקבל את הנתונים. "לא ייתכן שהקופות לא מטפלות בחולים הידועים להן והקיימים אצלן במערכת", אמר, "התקציב קיים אך לא מנוצל לטובת החולים וזה מחדל שבו הקופות שומרות לעצמן את הכסף שניתן להן במיוחד לטיפול במחלה הזו".

 

"כך לא נמגר את המחלה"

חוליו בורמן, מנכ"ל הארגון הישראלי לבריאות הכבד, מנהל מאבק עיקש ומוצדק מול ועדת הסל להרחיב את הזכאות למתן התרופות החדשות לכל הנגועים בנגיף. עם זאת, ל"ישראל היום" נודע כי הקופות מתנגדות לכך ואף דורשות תוספת שנתית. "זה לא הגיוני ולא מוסרי, ואני מקווה שוועדת הסל לא תיכנע ללחצי הקופות, שיש אצלן מספיק כסף שלא השתמשו בו לחולים הזכאים", מתריע בורמן.

גם רופאי הכבד בישראל מצטרפים באופן חד־משמעי לדרישה זו, ופרופ' אלי צוקרמן, מנהל יחידת הכבד בביה"ח כרמל ובמחוז חיפה של קופ"ח כללית ויו"ר החברה הישראלית לחקר הכבד, אומר: "נוצרה הזדמנות יוצאת דופן כאשר מחירי התרופות ירדו פלאים, וכך מתאפשרת הכללת כל החולים ללא תוספת תקציב. רק צעד פורץ דרך מסוג זה עשוי להביא למיגור המחלה בישראל".

•   •   •

משרד הבריאות מכחיש

קופות החולים: "אם יש עודף - הוא מנוצל להוצאות על תרופות שלא תוקצבו"

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה לכתבה כי "המשרד מקיים בקרה שוטפת ומתמשכת לבדיקת תקצוב קופות החולים במסגרת ועדות הסל מול השימושים שבוצעו בפועל. הבדיקה מתקיימת הן במסגרת בקרות כלליות והן במסגרת הכנת הדו"ח שהוזכר. העבודה על דו"ח ההמשך הבודק את השנים העוקבות לדו"ח הקודם מסתיימת בימים אלו. לכשייצא הדו"ח הסופי בימים הקרובים הוא יפורסם לציבור כפי שפורסם הדו"ח הקודם. הסכומים שצוינו אינם מוכרים לנו. בנוסף, במסגרת דיוני ועדת משנה לוועדת הסל נעשית בדיקה מעמיקה של השימושים המשמשת בתמחור של תרופות חדשות.

"ישראל היתה מהמדינות הראשונות להכליל באופן רחב בסל ציבורי את הטיפולים המתקדמים בהפטיטיס C. בכל אחת מן השנים האחרונות הורחבו ההתוויות והוכללו טיפולים חדשים ומתקדמים. האגף לפיקוח על קופות חולים מנהל מעקב שוטף אחר מספרי המטופלים. בכל אחת מן השנים האחרונות מספר המטופלים גבוה מהמספר שתוקצב, מה שהתאפשר בעקבות הכללות מבוססות הסכמי גידור וחלוקת סיכון עם חברות התרופות".

מקופת חולים כללית נמסר: "כללית מעניקה את הטיפול הרפואי המיטבי לכל מטופל ובכללם חולי הפטיטיס C, וכל מי שזכאי ומעוניין מתחיל בטיפול ללא שיהוי. גם אם בטכנולוגיה מסוימת לא מנוצל כל התקציב, הרי הוא ישמש לטכנולוגיות אחרות שתוקצבו בחסר. הנתונים המוצגים על ידי משרד הבריאות חוטאים לאמת וזאת בשל שיטת חישוב שגויה וגובה תעריפים שגוי. לא רק שלא קיים עודף, נהפוך הוא, ההוצאה בפועל של הכללית בשלוש שנים בלבד היתה גבוהה ביותר ממיליארד שקלים מהמקורות שהועברו על ידי המדינה. פנינו למשרד הבריאות לפני כחצי שנה כדי לתקן את הכשלים בתחשיב שלהם אבל לצערנו לא קיבלנו עד עתה מענה".

מקופת חולים מאוחדת נמסר: "מאוחדת מעבירה למשרד הבריאות בכל שנה את סך כל הצריכה של כל התרופות שהיא מספקת ללקוחותיה, ומכאן שכל הנתונים מצויים בידי משרד הבריאות וניתנים לכל בקרה וניתוח. אי אפשר לדבר על עודף גורף בתקציב וככל שהדברים נוגעים למאוחדת, איננו מונעים תרופות מהזכאים. מאוחדת גם יזמה פעילות פרו־אקטיבית כדי ליידע את כל הלקוחות הנזקקים לתרופה להפטיטיס C".

מקופת חולים לאומית נמסר: "ללאומית אין שום עודפי תקציב בנושא מחלת ההפטיטיס. התקציב שהוקצה שימש לצורך הענקת הטיפול התרופתי למטופלים... ממשלת ישראל מתקצבת את סל הבריאות לפי נושאים אולם בה בעת אין ציפייה כי כל סכום מתוקצב ישמש בדיוק לאותה מטרה, לכן, בפועל, יש נושאים שהתקציב שהוקצה להם אינו מספיק לטובת אספקת השירות ויש נושאים שהתקציב שהוקצה להם מספיק לטובת אספקת השירות ואף בעודף, ואז הוא משמש למימון הוצאות של שירותים אחרים שתוקצבו בחסר כאמור. יש לזכור כי הקופות נמצאות בגירעונות במהלך השנים האחרונות כך שבהסתכלות שלמה ומדויקת, המערכת נמצאת במחסור משמעותי של משאבים".

מקופת חולים מכבי נמסר: "הטענות מופרכות ומתייחסות לשנים 2009-2007. שוק התרופות השתנה מאז ונכנסו תרופות ביולוגיות ותרופות יתום שמחיריהן קיצוניים והתקצוב בגינן נמוך ולא מספיק. גירעון קופות החולים בשנת 2017 עומד על כ־3 מיליארד ש' כך שממילא כל טענה לעודף היא תיאורטית בלבד ושגויה מיסודה. נדרש כי מבקר המדינה יחקור את סוגיית תקצוב החסר של סל הבריאות".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו