צרות של עשירים

יליפ וייל, בחור גדול, חייכן וצבעוני, מנהל מקומת הפנטהאוז במגדלי רוטשילד משרד "פמילי אופיס" שפועל בתל אביב ובציריך. הפמילי אופיס הוא כינוי לחברה שמספקת למשפחות עשירות שירותי ניהול לנכסים שלהן, ומדובר בלא מעט נכסים. 

וייל נפגש בתדירות גבוהה עם עשירים ועם דור ההמשך שלהם ועוזר להם לנהל את הירושה, לעשות סדר במטלות השונות, ותוך כדי גם להישאר בני אדם. רובנו סבורים שצרות של עשירים אינן צרות אמיתיות, או כמו שוודי אלן אמר פעם: "עושר עדיף על עוני, אפילו רק מסיבות פיננסיות". ובכן, מתברר כי לפעמים הקנאה בעשירים אינה מוצדקת. 

כבר במסכת אבות למדנו כי "מרבה נכסים - מרבה דאגה". והדאגות הן אכן רבות: הון הוא גם אמצעי שליטה, דרך לסחוט, עניין רגשי ופסיכולוגי, ואף סוגיה שמעבירה אנשים על דעתם. לילדי עשירים, לדוגמה, יש בעיות רבות שעימן הם צריכים להתמודד. בספרו "צרות של עשירים", וייל מציע ניסיון לפענח מה קורה במעבר הבין־דורי ומציע כלים לשמירה על ההון המשפחתי. מדובר במקצוע חשוב, מכיוון שהתגלה כי 70 אחוזים מהמשפחות העשירות לא מצליחות להעביר את נכסיהן בצורה ראויה לדור הבא.

וייל, מומחה לניהול הון משפחתי ובנקאי, נותן הצצה מרתקת להיסטוריה של הפמילי מטרס. לדבריו, "השוק בישראל שונה משאר העולם. ההגדרה של פמילי אופיס בעולם העסקי היא קצת שונה ממה שהישראלים רואים אותו, והוא קיים עוד מהמאה ה־19. אדם מנהל עסק משפחתי, נניח מכולת, כשכל משאבי המשפחה מופנים אליה. עם הזמן, רווחי המכולת גדלים וגדלים, עד שלא כל הרווחים צריכים לחזור לעסק והם מתחילים לזרום להון המשפחתי. אט־אט המכולת הופכת לרשת מכולות - ויש לך עורך דין, מנהל השקעות, יועץ מס, רואה חשבון. בדיוק בנקודת הזמן הזו נולד רעיון הפמילי אופיס. המטרה של אנשים כמוני היא להוציא את הגורמים האלו מחוץ לעסק, כדי שיוכלו במקביל לנהל את ההון המשפחתי. למשל, איזה נכד יכול להשתמש בדירה מסוימת ומתי? או חבר משפחה שעובר ממדינה למדינה וצריך ייעוץ מס - מדובר במענה שוטף ומקצועי העוטף את כל בני המשפחה. מדובר בפועל במשרד לניהול עסקי המשפחה ולא משרד שמנהל רק את העסק המשפחתי בפריזמה צרה".

מעטפת לכל המשפחה 

וייל מסביר כיצד אפשר לשלב עסקים עם משפחתיות בלי לאבד את שניהם. הוא מסביר כי "יש פה פרדוקס - מצד אחד, יש לך את הניהול של העסק ומצד שני את ניהול המשפחה. האנשים שמגיעים אלי הם משפחות שמנהלות את העסקים, ויש עניינים כספיים שצריך לנהל בנפרד מהעסק. בישראל זה רעיון שהוא עדיין קשה לעיכול מכיוון שההון בישראל הוא עדיין טרי ואין המון 

משפחות שהן דור רביעי או שמיני להון רב. הפמילי אופיס מנהל את המשפחה בענייניה השוטפים: אם אתה צריך הלוואה, דירת נופש, יאכטה, רכישה חדשה, נולד צאצא חדש - הפמילי אופיס נמצא שם כל הזמן כדי לנהל את העניינים הפיננסיים של המשפחה. מקרים נפוצים הם מקרי גירושים, צוואות וירושות, הסכמי ממון. 

המטרה של המשרדים האלה היא להעניק פלטפורמה מקצועית שעוטפת את המשפחה בצורה מקצועית עם עורכי דין, משפטנים, מנהלי כספים ורואי חשבון. זה הרבה יותר ממה שחושבים - ללא הפמילי אופיס, היה לך עורך דין נפרד, רואה חשבון נפרד, יועץ מס נפרד, פסיכולוג נפרד. כשיש מעטפת המכירה את המשפחה זה הופך אתגרים מורכבים ומסובכים לעניינים הניתנים לשליטה בקלות יחסית". 

הקץ לטרטורים

וייל מציין כי בישראל יש יותר ויותר אנשים עשירים וחברות ניהול שמבינים כי הדרישות שלהם הופכות ליותר מורכבות. הם לא רוצים להמשיך להיות מטורטרים בין מנהלים, עורכי דין, יועצי מס ופסיכולוגים, כשכל אחד מהם נוגס משכורת, כשלעיתים הם לא מתואמים ביניהם. השירות הוא גם הוליסטי עבור המשפחות - אנשים מבינים שהם צריכים שירות המוקדש רק להם ומבינים את המציאות הייחודית שבה הם חיים. 

וייל מסביר כי בעיה נוספת הייחודית לישראל היא שישראלים לא אוהבים יועצים ומאמינים כי הם יודעים הכל ובצורה טובה יותר מכל אחד אחר. כאשר הם כבר מבינים שהם צריכים לקבל עזרה זה עשוי להיות מאוחר מדי. לדבריו, "לישראלים יש קושי להבין שהם כבר עשירים. הבעיה השנייה בישראל היא, כאמור, שרוב ההון פה הוא עדיין בדור הראשון או השני. 

אין פה באמת משפחות או שושלות של עשרות ומאות שנים. בעוד בדור הראשון אדם אחד שולט במשפחה, בדור השני זה כבר אחים ואחיות שעוד איכשהו מצליחים לעיתים להסתדר ביניהם. אבל בדור השלישי צצות בעיות רבות - כאשר מדובר בבני דודים והכוח מפוזר מדי - המשמעות היא שהעוצמה המשפחתית נפגעת, כשכל אדם דוחף לכיוון ולאמונות שלו. קל לחלק כסף נזיל בצורה שווה, אבל אם מדובר בנכסים כמו מפעלים או מגדלים, אי אפשר לחלק אותם במהירות ובקלות". 

האבא והמנכ"ל

אתגר נוסף הוא כיצד מעבירים את העסקים לדור ההמשך. צריך להבין שהנושא אינו רק כלכלי, ומחבר הספר מסביר כי יש סיפור משפחתי מאחורי הקלעים, שלא אחת הוא טעון במתחים, בסערת רגשות כמו באופרת סבון טובה - בדרמות משפחתיות. וייל מסביר: "איך בני המשפחה צברו את ההון הזה? במה סבא שלהם עבד? האם הסבתא היתה מחנכת טובה? אלה שאלות חשובות מאוד. האם הסבא חי בצריף או בפנטהאוז? מענה על השאלה הזו עשוי להסביר את הדנ"א של אותה משפחה, את המורשת שלה. בישראל הדור הראשון עבר טראומה כלשהי - מלחמה, שואה, צנע - לכל אחד יש את העבר שהוא סוחב על גבו. 

סב המשפחה, שהרוויח את ההון כשהתחיל כפועל פשוט, יתקשה להבין את הבן ההייטקיסט שלו. הניהול הפיננסי של המשפחה מושפע רבות מרגשות, ולכן כדי לנהל משפחה בהווה הכרחי לדעת על העבר שלה. כשמשפחה מנהלת עסק לרגשות יש המון משקל. 

יש משל על סמנכ"ל שעבד אצל אביו. יום אחד אביו הזמין אותו לביתו כשעל השולחן שני כובעים: על הכובע הראשון היה כתוב 'מנכ"ל' ועל הכובע השני 'אבא'. כשהאב חבש את כובע המנכ"ל הוא פיטר את בנו בזעם, ומייד אחר כך חבש את כובע האבא ואמר לו ברוך: 'איך אני יכול לעזור לך, בן?'". לדור הממשך גם קשה באופן אובייקטיבי להיכנס לנעליים הגדולות של דור המייסדים. וייל מסביר כי "הדור הצעיר מפתח חוסר ביטחון עצמי, כי הוא עשוי להרגיש שכל ארוחת שישי היא פחות חוויה משפחתית ויותר ארוחה עם הבוס. מנגד, גם דור המייסדים לא מצליח להבין את דור ההמשך ולעיתים מתאכזב מאוד מהאופן שבו העסק ממשיך להתנהל - זה נובע מפער דורות. גם במשפחות האלה לא כל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה. אדם לא יכול למכור מניות סתם כך, וגם אם כן - הפמילי אופיס צריך לדעת איך לבצע את היציאה מהעסק באופן המכובד ביותר. מדובר במשפחות שיש להן מטרה לשמור את הרצף, ולכן המשפחה זקוקה למעין "קוד אתי". לא כל אחד יכול להיות מנכ"ל של מפעל ותמונת הראי - לא כל אחד יכול להתחמק מאחריות ניהולית". 

וייל חושף סיפורים אמיתיים מניסיונו העשיר, תרתי משמע. לצד התיאורים הוא גם שוטח סט כלים פרקטיים, לצד סקירות כלכליות. מדובר בהצצה מרתקת לעולם שמעדיף לרוב להישאר מאחורי הפרגוד, ובכך הייחוד שלו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו